(Minghui.org)

הצהרה מאת

סגן היושב ראש פליס ד. גיר, הוועדה האמריקנית לחופש דת בינלאומי בפני וועדת הקונגרס האמריקאי הממונה על הטיפול בסין

24 ביולי, 2003

"האם הדת תשגשג תחת ההנהגה הסינית החדשה?"

תודה על ההזדמנות להעיד בפני הוועדה על מצבו של חופש הדת בסין. חברי הוועדה ראויים לשבח על עצם קיומו של השימוע החשוב הזה. אני מעוניין להגיש הצהרה זו לתיעוד הוועדה.

מאז הקמתה, הוועדה האמריקאית לחופש דת בינלאומי (USCIRF) השמיעה את קולה נגד הפגיעה החמורה בזכות לחופש דת ואמונה שרווחת בסין. היא סיפקה לממשל האמריקאי המלצות מדיניות רבות בנוגע לצעדים שעליו לנקוט כדי לעודד את ההגנה על חופש הדת בסין.

הנושאים שבהם עסקנו כאן היום רלוונטיים במיוחד לימים אלו. תוך פחות משבועיים הוועדה האמריקאית לחופש דת בינלאומי תטוס לסין בפעם הראשונה. אנחנו מתכננים לבקר בטיבט ובחלקים נוספים של סין. עם שובנו, אנו צפויים לדווח לקונגרס על ממצאינו.

[...]

מצבו של חופש הדת

כיום, פקידי השלטון הסיני ממשיכים לתבוע את הזכות לשלוט, לבקר ולהגביל את הזרמים הדתיים, לכאורה כדי להגן על בטחון הציבור, בריאותו, על הסדר הציבורי וכיוצא בזה. אולם, הפעולות שמבצע השלטון כדי להגביל את האמונה והמנהגים הדתיים חורגות בהרבה ממה שנדרש כדי להגן על אותם אינטרסים באופן חוקי; במילים אחרות, הרבה מעבר למה שמתיר החוק הבינלאומי. בעוד שהחוקה הסינית נותנת לאזרחים "חופש לאמונה דתית" סין אינה מגנה על הזכות להפגין אמונות דתיות, דבר המדגיש את החשיבות לכך שסין תאשרר את האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות (ICCPR), משנת 1998, אשר מכילה בצורה מפורשת את התנאים לזכות לחופש המחשבה, המצפון והדת.

אנו מאמינים שהדרגים הבכירים ביותר בשלטון מעודדים את הפעלת היד הנוקשה כלפי המאמינים הדתיים. אכן, החוקים הסיניים, המדיניות והנוהגים המקובלים מגבילים באופן חמור את הפעילויות הדתיות, כולל את יצירת הקשר עם ארגונים דתיים זרים, הכשרתם ומינויים של מנהיגים רוחניים וחינוך דתי לילדים בהתאם לאמונתם של הוריהם. כתוצאה ממדיניות ונוהגי השלטון, אנשים ממשיכים להיות כפופים להגבלות, לעינויים ולמאסר ונתונים לצורות התאכזרות אחרות בשל אמונתם הדתית. [...]

על פי דיווחיהם של מתרגלי פאלון גונג, נשלחו למחנות עבודה כ- 100,000 מתרגלים ללא משפט. הם טוענים שיתכן שכ- 700 מתרגלים מצאו את מותם כתוצאה מאלימות משטרתית בתקופת המאסר או מייד לאחר שחרורם.

השלטונות הסיניים אישרו ודיווחו על היענותם לאמנה לחיסול כל צורות ההפליה לרעה נגד נשים (CEDAW). אולם, השלטונות ממשיכים לפגוע בזכויות האדם, כולל בחופש הדת, של הנשים הסיניות. התקבלו דיווחים על נשים דתיות, כולל מתרגלות פאלון גונג כמו ג'נג דונגהווי ויאנג ג'ינשינג, שבמהלך מעצרן הופשטו, הוכו וסבלו מצורות התעללות נוספות. כפי שמועלה באופן ברור ע"י הוועדה לחיסול כל צורות ההפליה נגד נשים, עדיין עולה החשש שבכירים במערכת השלטון משלבים אמצעים אלימים ואמצעי לחץ, כולל "עיקורים והפלות בכפייה, מעצרים שרירותיים והריסת בתים", כחלק ממדיניות הפיקוח על הילודה, "במיוחד באזורים כפריים ובקרב מיעוטים אתניים". [...]

[...]

לסין יש חלק גם באמנה הנוגעת למעמד הפליטים משנת 1951 וגם לתקנון אמנה זו משנת 1967. על פי הסכמים אלו, סין התחייבה לא לגרש או להחזיר פליטים למדינה בה מאוימים חייהם או חירותם בגלל אמונתם הדתית או מעמד אחר שלהם.

המלצות למדיניות ארצות הברית

שלושה כיוונים אפיינו את מדיניותה הנוכחית של ארה"ב בקידום חופש הדת וזכויות אדם נוספות בסין. ראשית, היחס כלפי הציבור הדתי הועלה ישירות ע"י הנשיא בוש ומזכיר המדינה פאוול בשיחותיהם עם ההנהגה הסינית הבכירה. שנית, ארה"ב העלתה מקרים של אנשים שעצורים או כלואים תוך פגיעה בזכויות האדם שלהם, כולל אלו שעצורים בשל דתם או אמונתם וביקשה את שחרורם. הכיוון השלישי - ארה"ב מממנת תוכנית לקידום הדמוקרטיה ושלטון החוק בעלות מיליוני דולרים.

[...]

מעבר לכך, אף על פי ששוחררו כמה אסירים דתיים או פוליטיים, נראה שלא היה שום שיפור מערכתי בהגנה הסינית על חופש הדת והאמונה לאורך כל התקופה הזו. למרות מאמציהם של בכירים אמריקאים כמו השגריר הכללי לחופש דת בינלאומי, ג'ון הנפורד, שלחץ על השלטונות הסיניים להסכים להקמתה של קבוצות עבודה בין-משרדית של משרדי השלטון הסיניים שישרתו כנקודות מגע עם הממשל האמריקאי בפניות הנוגעות לפגיעה בחופש הדת, כפי שנמסר, השלטון הסיני לא נקט בשום צעדים משמעותיים כדי להביא לשיפורים ממשיים במצבו של חופש הדת בסין. למעשה, מאז דצמבר 2001, כשהוגשו המסקנות מפגישת העבודה בנושאי הדת הלאומיים, מומחים וגורמים נוספים סיפרו שהשלטון הסיני הידק את שליטתו בנושאי דת.

לאחרונה, מחלקת המדינה שינתה את הערכתה לגבי תנאי זכויות האדם בסין. על פי הודאתה של המחלקה עצמה, מצב זכויות האדם בסין התדרדר, כולל מצבו של חופש הדת, כפי שצוין בהוצאתו להורג של לובסאנג דונדרופ, מעצרם של פעילים פרו דמוקרטיים, החזרם הכפויה של טיבטים מנפאל והפרות נוספות של זכויות האדם.

המחסור המתמשך בשינויים מערכתיים בתנאי חופש הדת בסין עורר שאלות בנוגע ליעילותה של מדניות ארה"ב במשך התקופה בה היא ניסתה להשיג את תמיכתה של סין באו"ם בנושא עיראק וסיוע בנטרולו של המשבר הגרעיני בצפון קוריאה. כל ההערכות החוזרות של מדניות ארה"ב חייבות להתחשב בכישלונותיה העבר של ארה"ב בניסיונותיה להתנות את הרחבת היחסים הכלכליים הדו צדדיים ואת כניסתה של סין לזירה הבינלאומית באמצעות אירוח אירועים ציבוריים כמו המשחקים האולימפיים, בשיפורים מהותיים בנהלי חופש הדת וזכויות האדם בסין. ביתרת המצגת הזו, הוועדה האמריקאית לחופש דת בינלאומי (USCIRF) מעונינת להציע מספר אפשרויות למדיניות שארה"ב יכולה ליישם כדי לקדם את ההגנה על חופש הדת והאמונה בסין.

ראשית, על מחלקת המדינה לנצל את כל הכלים המדיניים העומדים לרשותה על פי החוק הבינלאומי לחופש דת משנת 1998 (IRFA) כדי לנקוט בפעולות נוספות ביחסה לסין. מזכיר המדינה סימן את סין כ"מדינה בעלת עניין מיוחד" (CPC) בהתאם לחוק הבינלאומי לחופש דת (IRFA) בשל הפגיעות הבוטות בחופש הדת. אולם, המזכיר קבע שהסנקציות שנקבעו מראש מספקות את דרישות IRFA. יתכן אמנם, שהתלות בסנקציות הקבועות מראש נכונה מבחינה טכנית בהתאם לחוק, אך היא אינה ברת הגנה מבחינה פוליטית. מעבר לכך, התלות בסנקציות קבועות מראש מספקת לממשלים כמו זה של סין תמריץ קטן בלבד להפחית או לסיים את ההפרות החמורות של חופש הדת.

שנית, מחלקת המדינה צריכה להעביר לקונגרס את הערכתה לגבי השפעת התוכניות האמריקאיות לדמוקרטיה ולשלטון החוק על קידום חופש הדת ונושאים נוספים הקשורים לזכויות האדם בסין. על פי דו"ח עדכני של מחלקת המדינה, העוסק במאמצי ארה"ב לקידום זכויות האדם והדמוקרטיה בסין, הממשל האמריקאי תומך ב"קשת רחבה של תוכניות" המיועדות לקדם, בנוסף לנושאים אחרים, גם את "הכבוד לחופש דת". אולם, לא סופק שום מידע על תוכניות ייחודיות לנושא חופש הדת ואין שום מידע בדו"ח הזה על השפעתן של התוכניות לדמוקרטיה ולשלטון חוק על קידומו האמיתי של נושא חופש הדת, או נושאים נוספים בתחום זכויות האדם, בסין.

[...] הממשל האמריקאי צריך לחפש הזדמנויות נרחבות לדבר עם העם הסיני בכנות ובישירות ולהציג מדוע הממשל האמריקאי, כנציגו של העם האמריקאי, מוטרד מפגיעה בזכויות אדם המוכרות ע"י הקהילייה הבינלאומית, כולל חופש הדת או האמונה. הנשיא בוש וסגן המזכיר קראנר נהגו כך בביקוריהם בסין והוועדה האמריקאית לחופש דת בינלאומי מחפשת הזדמנויות דומות במהלך ביקורה הצפוי.

גם להתפשטות שידורי הרדיו של קול אסיה החופשי ושל קול אמריקה, יש חשיבות רבה במאמצים אלו. בנוסף, על הממשל האמריקאי לתמוך בחילופי סטודנטים בין סין וארה"ב, חילופי מומחים, נציגי קהילות דתיות, ארגונים בלתי ממשלתיים ופקידי ממשל מתאימים אשר יעסקו ביחסים בין דת למדינה, תפקידה של הדת בחברה, סטנדרטים בינלאומיים הקשורים לחופש הדת והאמונה ובחשיבות והתועלת של תמיכה בזכויות האדם, כולל חופש הדת.

בנוסף, ארה"ב חייבת להיות עקבית במסר שנושא חופש הדת יישאר בעדיפות גבוהה במדניות החוץ האמריקאית ובהערכותיה על התקדמותה של סין ביישום בפועל של נושאי זכויות האדם. סין חייבת לדעת שנמשיך להעלות את הנושא הזה עד שהיא תעמוד במחויבותה הבינלאומית במלואה. כמרכבי מרכזי במאמצים אלו, עד שסין תשפר בצורה משמעותית את שמירתה על חופש הדת - והכוונה לשיפורים מערכתיים שימנעו הפרות חמורות נוספות - ארה"ב צריכה להציע ולקדם החלטה המגנה את סין באו"ם ובוועדת זכויות האדם של האו"ם. הנושא בעל חשיבות מיוחדת כיוון שלמעשה ארה"ב בודדה במאמציה למקד את תשומת הלב העולמית בהפרות זכויות האדם בסין.

מסקנות

כבוד היושב ראש, כיוון שסין ממשיכה לבצע שינויים פוליטיים וכלכליים, ארה"ב חייבת להזכיר לשלטונות הסיניים בעקביות שההגנה על זכויות האדם, כולל על חופש הדת, היא קריטית ליצירת חברה וכלכלה חזקות ותוססות. זכויותיהם של הסינים חייבות להיות מוגנות ועל ארצות הברית להיערך לסייע בתחום זה.

תודה לכם על ההזדמנות להעיד. אני מצפה לשאלותיכם.