חוסר החוקיות המוחלט של רדיפת הפאלון גונג על ידי שלטונו של ג'יאנג (חלק 2 מתוך 3)

(Minghui.org)

אי חוקיות החרם והפקודות לרדיפה

ב-22 ליוני 1999, אחרי המעצר הכלל ארצי ב-20 ליוני, פורסם מאמר מערכת ארוך בעיתון המפלגה, הפיפלז דיילי. המשרד לעניינים אזרחיים שלח "מזכר" בנוגע להחרמת אגודת המחקר של פאלון גונג. המשרד לביטחון הציבור הכריז על "ששת האיסורים" בנוגע לפאלון גונג. הם סימנו את תחילת החרם של הממשלה על הפאלון גונג. רבים חשבו שזה מייצג את רצון כלל המפלגה ואת החלטתה. אין זה כך.

לא נאמר רבות על מאמר המערכת שהופיע בפיפלז דיילי. כולם יודעים שזו הייתה רק תעמולה, אך למרות שמאמר מערכת לעולם לא יוכל להיות החוק, בסין, מאמרי המערכת של הפיפלז דיילי נושאים משקל רב יותר מהחוק עצמו.

1 - הצהרת המשרד לעניינים אזרחיים הייתה אבסורדית ולא חוקית

הארגון שהמשרד לעניינים אזרחיים החרים בהצהרתו, לא התקיים אפילו באופן רשמי. אגודת המחקר של פאלון דאפא הייתה במקור ענף של האגודה הסינית לחקר מדע הצ'יגונג. אחרי שעזבו את אגודת מחקר מדע הצ'יגונג ב-1996, היא כבר לא התקיימה. לפי אתר הפאלון גונג, מינג-הווי, אחרי שנשרה מאגודת חקר מדע הצ'יגנוג, אגודת פאלון דאפא לשעבר הגישה בקשה להיות רשומה תחת המשרד לעניינים אזרחיים, המשרד לתאום אסטרטגי, הקונגרס העממי, הלשכה לענייני דת, הועידה הלאומית לחינוך פיסי, הלשכה הלאומית המרכזית לחינוך פיסי ומשרדי ממשלה אחרים. אך אף אחד מהם לא אישר את הבקשה. סעיף 35 של חוקת הרפובליקה העממית של סין קובע בברור: "לאזרחי הרפובליקה העממית של סין יש את חופש הדיבור, הוצאה לאור, התאספות, התאחדות, הפגנה ומחאה."

באופן מסורתי לצ'יגונג או טיפוח-תרגול כמו פאלון דאפא אין צורך במעמד ארגוני רשמי. פעילויות בריאות בפארק, לדוגמה, תרגולי צ'יגונג, טאי-צ'י, ריצה, ריקוד יאנג-גה [ריקוד עממי פופולרי בצפון סין] וריקוד חרבות מעולם לא פנו בבקשה להירשם כארגונים.

סעיף 5 [מערכת המשפט הסוציאליסטית, שלטון החוק] של החוקה מציין:

(1) המדינה תומכת בכבוד ובאחדות של מערכת המשפט הסוציאליסטית.

(2) אף חוק או כללים ותקנות מנהליות או מקומיות לא יפרו את החוקה.

(3) כל זרועות המדינה, כל הכוחות החמושים, כל הסיעות הפוליטיות והארגונים הציבוריים וכל היוזמות וההתחייבויות חייבים בציות לחוקה ולחוק. יש לבחון כל פעולת הפרה של החוקה והחוק.

(4) אין על אף ארגון או פרט ליהנות מפריבילגיה מיוחדת של היותם מעל החוקה והחוק.

אם שופטים לפי סעיף 5, לא רק שהארגון שהוחרם על ידי המשרד לעניינים אזרחיים לא היה קיים, ההצרה עצמה הייתה לא חוקית כיוון שהיא הפרה את החוקה.

יתר על כן, אפילו אם נניח שההצהרה של המשרד לעניינים אזרחיים הייתה ברת תוקף, מה שהיא החרימה הייתה "אגודת המחקר של פאלון דאפא," אבל לא את פאלון גונג עצמו.

2 - הצהרת המשרד לביטחון ציבורי על "ששת האיסורים" נוגדת את החוקה

כדי להראות שהצהרת המשרד לביטחון ציבורי הייתה לא חוקית, כל שעלינו לעשות הוא לבחון את ששת האיסורים עצמם:

1. אין על אף אדם לתלות או להדביק שלטים, תמונות, סמלים או אותות אחרים בכל מקום או מאורע כדי לקדם פאלון דאפא (פאלון גונג).

2. אין על אף אדם לחלק ספרים/מגזינים, קלטות אודיו/וידאו וכל אמצעי אחר לקידום פאלון גונג, בכל מקום או מאורע.

3. אין על אף אדם לאסוף קהל כדי "לתרגל בקבוצה", "לקדם את הפא", ופעילויות דומות אחרות של פאלון גונג בכל מקום או בכל מאורע.

4. אין על אף אדם לערוך "כנסים", "מצעדים" ו"הפגנות" שתומכות או מקדמות פאלון גונג באמצעים של "מדיטציה" או "עתירה".

5. אין לבדות או לסלף עובדות, לפזר שמועות בכוונה או להסית ולהפריע לסדר הציבורי באמצעים אחרים.

6. אסור לאף אדם לארגן, להתאסף או להוביל אירועים שהם נגד מדיניות הממשלה.

http://www.clearwisdom.net/emh/articles/2002/9/16/26548.html כדי לגלות עוד על צ'ין שי-הואנג.]

משמעות האמירה ש"אסור לאף אדם לארגן, להתאסף או להוביל אירועים שהם נגד מדיניות הממשלה" היא שאם הממשלה מחליטה על מדיניות, לא משנה כמה אבסורדית, אין על אנשים להתנגד לה.

מהאיסורים האלה אנו יכולים לראות אילו בדיחות הן טענות מערכת המשפט והממשלה ל"דמוקרטיה", ו"שלטון העם" בסין. ההצהרה שמפרה שבאופן כה ברור את החוקה ושוללת מאנשים את חופש המחשבה ואת היכולת לבקר את הממשלה, שימשה כקרקע חוקית לרדיפה.

אנו יכולים להסביר אף יותר לעומק כיצד הצהרה זו מפרה את החוקה. בנוסף להפרת סעיף 5 הנ"ל וסעיף 35, היא גם מפרה את סעיף 41 של החוקה:

סעיף 41 [חופש הדיבור] של החוקה מציין ש:

(1) לאזרחי הרפובליקה העממית של סין יש את הזכות לבקר ולהעלות הצעות לכל זרוע או נושא משרה של המדינה. לאזרחים יש את הזכות להתלונן לזרועות רלוונטיות של המדינה ולהאשימן, או לחשוף כל זרוע או נושא משרה של המדינה על הפרת החוק או הזנחת התפקיד; אבל בדיה או עיוות של עובדות למטרת הוצאת דיבה או הפללה היא אסורה.

(2) על זרוע המדינה שהדבר נוגע לה לטפל בתלונות, האשמות או חשיפות שנעשו על ידי אזרחים באופן אחראי אחרי שביררו את העובדות. אין על אף אחד לדכא תלונות, האשמות או חשיפות כאלה, או לנקום באזרחים שהגישו אותם.

(3) לאזרחים שסבלו הפסדים מהפרה של זכויות האזרח שלהם על ידי כל ענף של המדינה או נושא משרה יש את הזכות לפיצוי בהתאם לחוק.

חוק 8 ב"תקנות לעתירה" מאת מועצת המדינה של הרפובליקה העממית של סין:

"עותר יכול להביא את העתירות הבאות לענפי המדינה:

1. ביקורתיות, הצעות ובקשות הקשורות לענפי המדינה וצוות ענפי המדינה

2. האשמות וחשיפה של הזנחת התפקיד על ידי צוות ענפי המדינה

3. האשמות נגד פעולות שחודרות לתחום זכויות האזרח האישיות."

3 - "החקיקה על ידי הקונגרס הלאומי העממי" היא הונאה גדולה

שתי ההודעות הקודמות לציבור הכריזו על תחילת הרדיפה, אבל הן היו הצהרות מנהליות, לא חוקים. אין גם פרטים על היישום. זה רחוק מהמדיניות המנופחת של המפלגה של "שליטה במדינה על ידי שלטון של חוק."

אחרי שסין אימצה את "המדיניות הפתוחה" בסוף שנות ה-70 כדי להתאים לחברה הבינלאומית, ההאשמה ה"אנטי-מהפכנית" בחוק הפלילי הסיני בוטלה ויצרה קושי בהכרזה על מישהו כאשם בגלל מחשבותיו. בכל החוק הפלילי, הסעיף היחיד שיכול לשמש כבסיס חוקי לרדיפה הוא סעיף 300, המציין: "(אלו) המארגנים ועושים שימוש במגזרים, כתות רעות, או אמונות תפלות כדי להכשיל את החוקים או התקנות המנהליות, יכולים להישפט ל-3 עד 7 שנים בכלא; או במקרים חמורים, תקופת המעצר יכולה להיות ארוכה מ-7 שנים." אבל הסעיף הזה לא מכיל תקנות אכיפה מפורטות ושום הגדרות משפטיות של "כתות רעות." למעשה, בחוגים משפטיים בינלאומיים, "כת רעה" אינה מזוהה כמונח משפטי.

היה זה ג'יאנג זמין שקרא לראשונה לפאלון גונג "כת רעה." באוקטובר 1999, שלושה חודשים אחרי שהרדיפה החלה, כשרואיין על ידי עיתון צרפתי, לה פיגארו, ג'יאנג אמר: "פאלון גונג היא כת רעה." ב-26 לאוקטובר, עיתונים סיניים גדולים פרסמו את נאומו של ג'יאנג בשעריהם, וקראו למאמרים "פאלון גונג הוא כת רעה." ב-27 לאוקטובר, 1999, סוכנות החדשות שין-חואה פרסמה הערה מיוחדת, עם אותה הכותרת, בה הכותב ציטט מאמר שפורסם בפיפלז דיילי ב-22 ליולי, 1999 כדי להוכיח שנאומו של ג'יאנג היה "נבון." מאמר הפיפלז דיילי היה מלא בשמועות חסרות בסיס ופורסם רק כדי להשמיץ את הפאלון גונג.

אחרי כמה ימים, ב-30 לאוקטובר 1999, הקונגרס הלאומי העממי של סין העביר את "ההחלטה להחרים ארגונים שהם כתות רעות ולנקוט באמצעים נגד פעילויות של כתות רעות" בו צוין: "להחרים ללא היסוס את הכתות הרעות ולהעניש בחומרה פעילויות פליליות המאורגנות על ידי כתות רעות."

נקודה שניתן לראות בברור היא שהנאום של ג'יאנג שכינה את הפאלון גונג "כת" התרחש לפני שחקיקת הקונגרס הלאומי שהחרימה אותם הועברה.

עוד נקודה היא שלפי סעיף 80, 81 של החוקה הסינית, המגדירה את מידת כוחו של הנשיא, לנשיא המדינה אין את הזכות להגדיר פשעים בהתבסס על אישיות, ארגון או שיטות תרגול. סעיף 5 של החוקה הסינית מציין: "אין על אף ארגון או פרט ליהנות מהפריבילגיה של היותו מעל החוקה והחוק." כך שבלי אישור או שיפוט שנעשה על ידי מיופה הכוח, השופטים או הקונגרס הלאומי, הכרזתו של ג'יאנג ש"פאלון גונג הוא כת רעה" עוברת את סמכותו.

לא "החלטת" הקונגרס הלאומי ולא "אינטרפרטציה של בעיות מסוימות ביישום החוק לטיפול במקרים של פשעים של כתות רעות" המאוחר יותר שפורסם על ידי בית המשפט העממי העליון ומיופה הכוח העממי העליון, מכילים ניסוח שמתייחס במיוחד לפאלון גונג. ההגדרה של "כת רעה" ב"פירוש" הקודם היא: "ארגון לא חוקי המזיק לחברה, בשם הדת או צ'יגונג, המבוסס ושמנהיגיו מוערצים כאלים. הוא יוצר ומפיץ רעיונות תפלים וכופרים כדי לבלבל ולרמות אנשים, והוא מגייס ושולט בחבריו."

מנקודת מבט משפטית, ההגדרה של "רעיונות כופרים" היא מאוד סובייקטיבית. ובאותו זמן, לפי האידיאולוגיה המרקסיסטית ושל המפלגה הסינית הקומוניסטית, כל הדתות מפיצות "רעיונות כופרים." עדיין, פאלון גונג לא הוזכר באופן מיוחד.

עד עתה, מעל 6,000 מתרגלי פאלון גונג נשפטו למאסר בכלא. רוב פסקי הדין משתמשים במילים כמו "שימוש בכת רעה" כדי לתאר את פשעי המתרגלים.

כשיושם החוק ל"החרמת כתות רעות", ה"אשמה" של מתרגלי פאלון גונג מעולם לא יוסדה. במקום זאת היא בוססה על הדעות שהובעו בנאומו של ג'יאנג זמין ו"מאמר מערכת" תעמולתי פוליטי טהור בפיפלז דיילי. הוא לא בוסס על כל תהליך חוקי או ניתוח עצמאי.

זה כדי להגיד שחוץ מג'יאנג זמין והפיפלז דיילי, אף ממשלה או שום גוף אחר לא סבר שפאלון גונג הוא כת רעה. הרודפים רימו את העם הסיני ואת הקהילה הבינלאומית לזה שיאמינו שהממשלה הכריזה שפאלון גונג הוא כת רעה, ושהרדיפה של פאלון גונג היא חוקית. למעשה, הרדיפה היא לגמרי לא חוקית.

זה היה רק ג'יאנג זמין שהוקיע את התרגול ככת. אחרי שהוא עשה זאת, הוא גרם לחוק המוציא כתות מחוץ לחוק.

עד כמה שזה נראה בלתי סביר, זה למעשה מה שקרה. הרדיפה נמשכת עכשיו כבר ארבע שנים. בתי המשפט של סין ניסו לשפוט מתרגלי פאלון גונג רבים לכלא ולעבודה בכפיה בהתבסס על נאומו של ג'יאנג ופרשנויות בפיפלז דיילי, לא בהסתמך על חוקים אמיתיים כלשהם. זו המציאות של הדיקטטורה של ג'יאנג זמין. מה שג'יאנג מכריז עליו הוא מעל כל החוקים. כדי לתת לפקודותיו מראה של חוקיות, הוא פשוט מעצב חוקים חדשים המעוצבים כדי לספק את גחמותיו.