שבחים למאסטר ולדאפא (עם הערת המאסטר)

(Minghui.org) להלן כמה מהבנותיי במהלך טיפוח תיקון הפא ולימוד הרצאות המאסטר. פשוט רציתי לחלוק אותם עם חברים מתרגלים.

במשך התקופה של התנוונות והרס, לישויות היקום הישן עדיין יש טבע בודהא. אולם, בזמן שהרקיע הגדול נמצא בתקופה של התפוררות, אף ישות לא יכולה לברוח מזה, וגורל זה הוא בלתי נמנע. אז באשר לטבע הבודהא של ישויות היקום הישן, זה בלתי אפשרי להביא להם כל תקווה שקיומם יישמר. המאסטר הגיע, הביא אתו את הפא המקורי, המקיף-כל והמושלם ביותר, ונכנס לתוך התקופה הזו של ההיסטוריה של היקום שכבר קרובה לשלב של התפוררות. דבר זה יצר את הגורל של כל הישויות ביקום הישן, כמו גם את הבסיס השלם עבור הישויות שיהיו מסוגלות להיכנס ליקום החדש-לחלוטין. היה זה המאסטר שהביא את התקווה לחיים לישויות היקום הישן, וזה היה המאסטר שהעניק לישויות היקום הישן את האפשרות להיכנס לעתיד שאין לו קשר לעבר שלהם.

עם זאת, המאסטר הגיע כתוצאה מהיווצרותה של מחשבה אחת, ונראָה שהמאסטר הוא המשאלה הגדולה של היקום הישן, והפא החדש לחלוטין של היקום שהמאסטר הביא התפרש ע"י הישויות של היקום הישן כמשהו של היקום הישן ההוא – הובן כתמצית של מה שאומת והוארו אליו ביקום הישן ההוא -- והם ראו במאסטר ישות של היקום הישן ההוא. אז ישויות היקום הישן, והכוח הזה שנוצר ע"י היקום הישן, אמדו את המאסטר ואת הדאפא כשהם משתמשים בדרך המעוותת וצרת-האופקים של החשיבה והתבונה שלהם, והם מעולם לא יכלו להגיע לנקודת המבט הנכונה לגבי מערכת היחסים בין המאסטר, תיקון הפא, הדאפא, ומטפחי הדאפא. הם אפילו מגיעים עד לניסיון להשפיע בעורמה על המאסטר, ובאופן חמור מכשילים את תיקון הפא בכוונה כדי לכפות את מה שהם רוצים על הדאפא החדש-לחלוטין. לנוכח החגיגיות הגדולה ללא גבול והמוסריות האדירה ללא גבול של הדאפא, זה הפך בעצם לדרך בה ישויות אלו בוחרות לאבד את עתידן ולעבור השמדה עצמית.

הכוח הישן של היקום פעל על בסיס רעיונות מנוונים ועקרונות של תקופת ההתנוונות וההרס של היקום הזה, וכל מה שהם הטילו על המאסטר, על תיקון הפא, על הדאפא ועל המטפחים -- והמצוקות העצומות שהם יצרו לישויות הקוסמוס הישן -- יצר מבחן חמור האם ישויות חיות של היקום הזה יוכלו להיכנס לעתיד או לא, ובאיזה אופן מתרגלי הדאפא של היום ייכנסו לעתיד. עבור מטפחי הדאפא של היום, כיצד הם מבינים את המאסטר ואת הדאפא וכיצד הם באמת ובנחישות מאמינים במאסטר ונשארים יציבים בדאפא -- זהו עניין חודר, מסובך ורציני עד מאוד. זה מפני שלמאסטר ולפא החדש לחלוטין של היקום אין קשר ליקום הישן ולישויות היקום הישן. במילים אחרות, כל מה שהכוח של היקום הישן עושה, וכל מה שהוא כופה על המאסטר ועל הדאפא נמצאים בתוך התחום של הכוח הישן עצמו; ברמה המעשית וגם ברמה המהותית כל זה אינו חוקי, והמאסטר אינו מכיר בהם. אני חושב שאי ההכרה הזו מבוטאת בהבטחות שתלמידי דאפא חתמו עם המאסטר במהלך ההיסטוריה, ובמשימה ההיסטורית של הצלת ישויות חיות המבוצעת ע"י תלמידי הדאפא של היום. איננו יכולים להיות אבודים בתוככי כל מה שנכפה עלינו ושבמהרה יסתיים.

הכוחות הישנים, בהתאם לעקרונות ורעיונות המנוונים של היקום הישן, אוכפים דברים ומשתדלים להשפיע בעורמה על ההתבטאויות של המאסטר ושל תלמידי הדאפא ביקום הישן הזה. למשל, כמו שהמאסטר אמר בהרצאות שלו, הם השתמשו בגונג של המורה ליצור דמות של המורה כדי להפריע למטפחים, והם הגיעו עד כדי שימוש בגופו החיצוני של המורה לגרום להפרעות. למשל, הכוחות הישנים סידרו שלשאקיאמוני ולמאסטר יהיה יום הולדת באותו יום. ברדיפה המרושעת הזו, העניין הזה של "שינוי יום ההולדת" הוליך שולל והרעיל את לבבותיהם של כל כך הרבה אנשים בעולם ושל ישויות חיות. הכוחות הישנים סידרו עבור כמה מתרגלים "להגיע לשלמות מלאה" באמצעות קארמה של מחלה. אמונתם היא: פא כה עצום כזה קשור לביטחון של עתיד היקום, לכן מטפחים חייבים להיבחן בקפדנות ולהיות מסולקים -- ובוחנים האם המטפחים של היום, בעימות עם ה"מציאות" האכזרית, יכולים עדיין להשאר יציבים בטיפוח ולא להטיל ספק או לוותר. הם אפילו תכננו צרה עצומה ורעה כזו כמו תרמית ה"הצתה העצמית". משתמשים בדרך זו כדי לסלק את הישויות חיות ביקום שהם רוצים לסלק. זה כולל גם כפייה על מתרגלי ותלמידי דאפא לכתוב "מכתבי וויתור", "מכתבי חרטה" ודברים אחרים כדי לגרום למטפחים להיכשל, מגיעים עד כדי שיטות הרוע כמו "כיתות טרנספורמציה (שטיפת מוח)" ודברים אחרים דומים, המכוונים להרס המוחלט של המטפחים. סוגי דברים אלו בתוך הסידורים של כוחות הישנים הם ספציפיים ומסובכים, אולם התוצאה היא שתוך כדי תיקון הפא הם לא רק הורסים את הישויות החיות ומסלקים את המתרגלים, אלא גם מבצעים באותו זמן את ההרס עצמי שלהם.

הבנתי העיקרית היא כזאת: המאסטר והדאפא, שלא ניתן להתייחס אליהם ולשבח אותם באמצעות שפת היקום הישן, הם באופן מהותי אינם קשורים ליקום הישן, לישויות שבתוך היקום, או לרעיונות ולסידורים של הכוחות הישנים. כוחות היקום הישן, המוגבלים בתוך תחום כוחם, יצרו את הביטוי של אכיפת הדברים הישנים והמנוונים שלהם על המאסטר והדאפא, וביטוי זה נראה "מוצק וממשי" לישויות חיות בתוך התחום הזה. אולם, זה בכלל לא הרצון המקורי והביטוי האמיתי של המאסטר, וזו לא הדמות האמיתית של דאפא. אלו רק אשליות שקריות שהכוחות הישנים יצרו בשביל ישויות חיות של הקוסמוס בתוך התחום שלהם במהלך בחירת ההרס העצמי שלהם. בעולם האנושי, האשליות האלו מתבטאות כאין-ספור שקרים אכזריים, ואפילו כביטוי של מצבים "מוצקים וממשיים" אצל מטפחים ומתרגלים, והם אפילו מעיזים לעשות דברים למאסטר. אנשים בעולם מאמינים שהם אמיתיים, הרבה מטפחים מאמינים שהם אמיתיים, אבל הישויות החיות האלה שרומו אינם יכולים באמת לדעת את המצב האמיתי. כל "העובדות והתופעות המוצקות" הן בדיוק הפעולות של הכוחות הישנים בתהליך ההרס העצמי שלהם, והן גם מבחנים חמורים לישויות חיות ולעתיד של המטפחים. הביטויים של מה שנכפה על המאסטר, על הדאפא ועל תלמידי הדאפא יסתיימו עם מות היקום הישן. וזה בדיוק במהלך תהליך זה שתלמידי דאפא יכולים לקיים את נדריהם ולהשלים את המשימות הנהדרות, ההיסטוריות שלהם. כאשר היקום החדש-לגמרי יוצג, הישויות החיות שיהיו בו ישוחררו לגמרי ממצב של להיות מרומים על ידי הכוחות הישנים, ויצפו במשאלה הגדולה של המאסטר ובחסד חסר הגבולות של בודהא. הישויות, מלאות הערצה אין סופית והכרת תודה שלא ניתן להביע, יתנו את הכבוד הגבוה ביותר לחלוטין למאסטר המוערך, שליט הבודהות אשר העניק את כל זה שהוא חדש לחלוטין, ומאסטר שאותו איננו יכולים להגדיר או לשיר את שבחיו אפילו עם השפה של היקום החדש-לחלוטין.

בתקופה הזו, כאשר הביטויים האחרונים של היקום הישן מסתיימים במהירות, אנשי העולם, ובמיוחד המוני המטפחים שרומו על ידי כל האשליות השקריות שנוצרו על ידי הכוחות הישנים, צריכים להיות רציונליים וצלולי דעת יותר מאי פעם. "ניתוק" מהמאסטר ומהדאפא, חוסר כבוד למאסטר ולדאפא, הכחשת תיקון הפא ואימות הפא – ולא משנה באיזה אופן אנשים ישתמשו במילים יפות או בתירוצים כדי לסלף ולהצדיק את ההתנהגות הזאת – היא אינה נכונה. אפילו כאשר מסתכלים על זה עם עקרונות היקום הישן היא לגמרי לא נכונה, וישנם הפסדים ברורים ומוצקים, שהחיים של האדם עצמו סובלים. שקרי ה"סולידי, מוצק", וה"עובדות" שבושלו על ידי כוחות היקום הישן, לא יכולים להפוך לסיבה שמטפח אמיתי ונהדר יפקפק במאסטר ובדאפא. ואם מישהו משתמש בזה כדי לתת לעצמו תירוץ להליכתו בדרך לא נכונה, אז החלק שניתן לו התירוץ ללא ספק "ילך" עם ההתפוררות של היקום הישן. אבל בעתיד, שעוצב על ידי הפא הנהדר ביותר, אם חלק מסוים מהחיים של האנשים שהוארו בדרך הרעה עדיין מצליח לשרוד, האובדנים שנגרמו בשל היותם בלתי אחראיים לעצמם – יהיו בלתי ניתנים להשבה. אני רוצה לומר לאנשים האלה שהוארו בדרך הרעה: אל תשתמשו בתירוצים של הכוחות הישנים שהטילו עליכם להגן על החסרותיכם, ואל תחשבו שהסטנדרט של היקום החדש יונמך רק בגלל שאחרים הם באותו מצב, ואף גרוע מכך, אל "תמשכו מטה" את המתרגלים היציבים מתוך קנאה. עתיד נפלא של ישות אינו יציר הדמיון שלה, ואינו נקבע על ידי התכנון שלה. לא נותר עוד הרבה זמן במהלך תיקון הפא, והתוצאה האמיתית של העתיד נקבעת על ידי התנהגות הנוכחית של אדם. הסתכל אחורה וזכור האם אכן חתמת על התחייבות בעבר, והכר בבירור במשימה הנוכחית של תלמידי דאפא. והוקר את ההזדמנויות המועטות שנותרו!

--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

הערת המאסטר:

הרעיונות במאמר הזה מוצגים היטב, ולמחבר יש הבנה ברורה מאוד של תיקון הפא של המאסטר ושל אימות הפא של תלמידי הדאפא. אם כל תלמידי הדאפא היו יכולים להיות כה רציונליים וצלולי דעת, עם מחשבות נכונות ופעולות נכונות במהלך אימות הפא, הרדיפה לא הייתה קיימת עוד, ולא היו שום פרצות שהרוע יכול היה לנצל. אין זה משנה עבורי מי כתב את המאמר. כל עוד מה שמוצג [במאמר כלשהו] הוא אפקטיבי לאימות הפא של המתרגלים, אני מעודד את זה – אפילו במקרה שהמאמר נכתב על ידי מישהו המתנגד לנו. זה משום שאנחנו בעצם מצילים את כל הישויות החיות, וכל עוד הרדיפה לא הסתיימה, ומסע הטיפוח של מתרגלי הדאפא לא הושלם, זה מאפשר לאנשים הזדמנות ונותן להם תקווה.

לי הונג-ג'י

29 באוגוסט 2003

תוקן ב-8 באוקטובר2005