הזוועות המתרחשות בבית החולים הפסיכיאטרי השיקומי של העיר ג'יאוג'ואו

(Minghui.org)

המדווחים המיוחדים בנושא "שאלת העינויים והמעצר" של הועידה לזכויות אדם של האו"ם, סר נייגל רודלי ופרופסור פאן בוון, גינו עינויים והתעללות בקנה מידה גדול, המופעלים על ידי שלטונו של ג'יאנג כנגד מתרגלי פאלון גונג. בדו"ח השנתי שלהם צוינו רדיפת שלושה מתרגלים בבית החולים הפסיכיאטרי של העיר ג'יאוג'ואו:

ב-25 באפריל, 2000, שו יאנג'ונג, כפרי מהכפר ג'אוג'יאיואן, משרד פואן, העיר ג'יאוג'ואו, מחוז שאן-דונג, נעצר ונשלח לבית החולים הפסיכיאטרי של העיר ג'יאוג'ואו בגלל שתרגל פאלון גונג. הוא נכפת והוכרח לבלוע סמים, וקיבל זריקות במשך 10 ימים. נמסר כי הוא סבל מהתעללות פיזית ונפשית. כתוצאה מהסמים, הווא נחלש בכל גופו, התקשה לפתוח את עיניו, והחל לסבול מחרדה ומדיכאון.

גב. קואנג בנצ'וי עבדה במפעל הנעלים מספר 3 בעיר צ'ינגדאו. ב-14 בפברואר, 2000, היא נעצרה בדרכה לכיכר טיאננמן ונשלחה למשרד הקישור של איזור ג'יאוג'ואו בבייג'ינג. לאחר מכן, היא נשלחה לבית החולים הפסיכיאטרי של העיר ג'יאוג'ואו למרות שלא היה לה שום רקע של מחלות נפש, ונרדפה שם בשל אמונתה בפאלון גונג. במהלך שהותה בבית החולים הפסיכיאטרי, היא אולצה לבלוע סמים ולקבל זריקות. היא סירבה מכיוון שאיננה חולה, ושני גברים אחזו בזרועותיה, סתמו את אפה והכניסו מקל אכילה בין שינייה בכדי לאלצה לבלוע את הגלולות. היא אולצה לבלוע את התרופות שלוש פעמים ביום, במינון עולה מגלולה אחת בפעם לשש גלולות בפעם.

גם גב' טאן גויהואה עבדה בבית החרושת לנעליים מספר 3 בעיר צ'ינגדאו. היא נעצרה בביתה ב-12 בספטמבר, 1999, ונלקחה לבית חולים פסיכיאטרי. פקידים מיחידת העבודה שלה ומהועדה לחוק ופוליטיקה הובילו את מהלך מעצרה. בבית החולים היא קבלה זריקה. כתוצאה מכך, היא חשה סחרחורת ובחילה, קצב פעימות ליבה גבר במהירות, והיא איבדה את הכרתה. בתקופה הזאת, היא אולצה לעבור טיפולי הלם-חשמלי בשבעה מקרים, למרות שלא היתה חולה בנפשה. לאחר זריקה נוספת של סמים המחזור החודשי שלה הפסיק, היא התקשתה למקד את עינייה, וסבלה ממקרים של עמעום-ראיה. כמה ימים לאחר מכן, סם אחר נוסף לזריקה. לאחר שקיבלה את הזריקה השניה, סבלה גב. טאן מרעידות חמורות בגופה במשך 20 יום. בזמן שחרורה, היא סבלה מאובדן זיכרון, התקשתה לדבר, ראייתה היתה מעומעמת, ומהירות התגובה שלה הואטה באופן משמעותי.

העובדות הנ"ל תועדו במסמכים רשמיים של הועידה לזכויות אדם של האו"ם, פורסמו, ונרשמו בעמוד הבית של משרד הנציב העליון לזכויות אדם של האו"ם. אולם המידע הזמין שם אינו מושלם, וקיימים עוד לפחות 40 מקרים של מתרגלי פאלון גונג הסובלים מרדיפה דומה בבית החולים הפסיכיאטרי של העיר ג'יאוג'ואו.

מאז תחילת רדיפת הפאלון גונג על ידי שלטונו של ג'יאנג ב-1999, שמו של בית החולים הפסיכיאטרי של העיר ג'יאוג'ואו שונה ל"בית החולים השיקומי הפסיכולוגי של העיר ג'יאוג'ואו," לפי הוראתו של מזכיר העיר ג'יאוג'ואו לשעבר ג'אנג יואנפו ומזכיר הסמכות המדינית והמשפטית ליו זואוג'ין. שיטותיו מאוד אכזריות, ואנשים רבים נרדפו שם. בית החולים הוא כנראה בין המרכזים העיקריים המשמשים לרדיפת הפאלון גונג, בהשוואה לבתי חולים פסיכיאטרים אחרים. מתרגלי הפאלון גונג העצורים שם מבודדים בקפדנות, ומשפחותיהם אינן מורשות לבקר, והם מסוממים בכפייה עם חומרים רעילים הפוגעים במערכת העצבים המרכזית, עד שמושגת כביכול ה"טרנספורמציה" שלהם. רק אז עוזר-המזכיר הממונה על עבודות מדיניות ומשפטיות והסמכות המדינית והמשפטית מאשרים את השחרור.

רופאים ואחיות נקראים לעיתים קרובות "מלאכים לבנים". מה המקרים המוזכרים לעיל של הרדיפה אומרים על השיטות והמטרה של הרופאים והאחיות הספיציפים האלה? כשצוות הסמכות המדינית והמשפטית של העיר ג'יאוג'ואו עצר קבוצות גדולות של מתרגלי פאלון גונג באופן מסיבי ושלח אותם לבית החולים הפסיכיאטרי בניגוד לרצונם, השתנה תפקידם של העובדים בתפקידים הרפואיים. רופאים ואחיות הפרו את האתיקה המקצועית שלהם ואת שבועתם, התפשרו על מצפונם, והכתימו את המעמד הקדוש של היותם עובדים בעבודות רפואיות, אשר זוכות לכבוד רב בחברה.