אחריות היסטורית בליטרלית

הנשיא משה קצב חזר עתה מביקור במזרח, ואני תוהה האם המחיר של קידום קשרי האבטחה והכלכלה הבליטרליים עם סין יהיה התעלמות מרצח עם.

עד כה, לא היה שימוש בתאי גזים נגד עשרות מיליוני מתרגלי הפאלון גונג בסין, ומספר מקרי המוות בלתי ניתן להשוואה עם זה של השואה. ובכל זאת, ראש הצבא ג'יאנג זמין והמשטרה החשאית שלו חוטפים מתרגלי פאלון גונג ממיטותיהם ושולחים אותם למחנות ריכוז, מפיצים תעמולת שנאה, מענים ורוצחים אנשים חפים מפשע בקנה מידה גדול.

איך ג'יאנג זמין ושותפיו יכולים לחמוק מהאחריות להרג אנשים שלווים על כך שתרגלו מדיטציה?:

1. שיטת השקרים: "איננו מענים או הורגים אף אחד. אנחנו רק 'מחנכים מחדש' את אלו עם חשיבה שגויה'." 2. השיטה "הריבונית": "אלו הם עניינים פנימיים; אנו יכולים להרוג מתרגלי פאלון גונג אם אנחנו רוצים." 3.  גישת ה"ריבאונד": אז מה  אם אנחנו הורגים אלפי אנשים על תרגול מדיטציה בפארק. האם אתם לא האנשים מהגדה המערבית?" 4.  גישת ה"מאחורי דלתות סגורות": "בואו נדבר בפרטיות. איננו רוצים שאחרים יגלו." 5.  הגישה ה"בליטרלית": "בטח, בואו נדבר. איזה ביקורת יש לישראל הקטנה להשמיע על סין הגדולה?" 6.  גישת "הכסף הגדול": "אנחנו העתיד של הכסף. אתם רוצים להישאר בחוץ?"

מדינות רבות כל כך נותרו שקטות בשנות ה-30 כיוון שחשבו שכספו של היטלר היה כה נפלא. כאנשים שנפגעו מכך, אני חושב שיש לנו מחויבות היסטורית להשמיע את קולנו נגד רצח-עם בכל מקום בו הוא מתרחש.