הדרך האמצעית היא הדרך הגדולה

כחלק מתהליך בניית סטנדים חדשים לפליירים הייתי צריך יחד עם שני מתרגלים נוספים להדביק כ- 20 פוסטרים על לוחות מוקצפים (קאפות), בחרנו לעשות את העובדה בעצמנו למרות שיכולנו לשלם כסף לבעל מקצוע ולקבל עבודה טובה. הפוסטרים היו מעט יקרים והדבק היה די חזק, לכן היה קל לעשות עבודה לא טובה ואז לאבד פוסטר וקאפא וקצת חששתי מכך שלא נעשה עבודה מספיק טובה ונבזבז חומר יקר.

כאשר באנו לעשות את הפוסטר הראשון הוא הלך בקלות ויצא פשוט מושלם חשבנו שהולכת להיות לנו עבודה קלה. אולם בפוסטר השני נתקלנו בקשיים והא התקמט כולו, וכאשר ניסינו לתקן אותו הוא ממש נקרע. התלבטנו מה לעשות והחלטנו לנסות עוד אחד. הוא הלך גם די קשה ויצא די עקום אבל הצלחנו לתקן אותו. הבא אחריו היה עוד יותר קשה ויצא מכוער ולא יכולנו לתקן אותו. התחלנו להילחץ והרגשנו שאנו מבזבזים חומר יקר ושלהדביק 20 כאלו זה משימה בלתי אפשרית. עצרנו וניסנו לחשוב על פתרונות שיקלו את העבודה ולא הצלחנו למצוא משהו פשוט וזול. ראינו שמרוב שחשבנו לא שמנו לב שהגיע הזמן לשלוח מחשבות של 12:00.

ישבנו לשלוח מחשבות, ובזמן המחשבות הרגשתי שדה חזק וטהור. לאחר המחשבות המתרגל הנוסף אמר שלפי דעתו זה יצא יותר זול לשלם לבעל מקצוע שיעשה זאת, כי הכסף שאנחנו מבזבזים על הפוסטרים שמתקלקלים הוא כמו השכר של בעל המקצוע. אני חשבתי כמה אנרגיה תהיה לסטנדים שמתרגלי דאפא בנו במו ידיהם לעומת סטנד שנבנה על ידי בנאדם רגיל, וגם כמה זה יכול לשפר את שיתוף הפעולה שלנו אם נצליח לעשות זאת ביחד. המתרגלת הנוספת שהייתה אמרה שהיא מבינה שכאשר הלב שלנו נקי זה אמור ללכת בלי בעיות. נזכרתי בסרט שראיתי על המתרגלת הציירת ג'אנג צויי-יינג שאמרה שכאשר הצייר מצייר הוא צריך להיות נקי מכל מחשבה ולהיות לחלוטין בתוך היצירה שלו בכדי שהיא תשא עמה את טוהר ליבו. הבנתי שלא סתם ההדבקה הראשונה הייתה כל כך קלה ופשוטה, המורה הראה לנו שזה אפשרי בהחלט אם נצליח לשתף פעולה ולנקות את ליבנו. החלטנו לנסות בכל זאת לעשות זאת בעצמנו.

התארגנו מחדש להדבקה, שמענו ברקע הרצאה של המורה ונגשנו למשימה. לאחר ההדבקה הראשונה גילינו שכאשר אנחנו מדביקים את החלק האמצעי של הפוסטר קודם זה פשוט הולך חלק ללא כל בעיות ויוצא מושלם. המשכנו להדביק את הפוסטרים בקצב מהיר. לפתע שמתי לב שבמקום שממנו אנחנו מתחילים להדביק היה הסימן- דא (大) מתוך ה- דאפא- שמשמעותו 'גדול'. הבנתי שזה מראה על כך שאם הולכים בדרך האמצעית והגדולה ניתן לעשות את המשימות הכי מורכבות בצורה הפשוטה ביותר כמו שהמורה מלמד בהרצאה חמישית-

"אנחנו, לעומת זאת, מתכוונים ישירות אל לב האדם ומטפחים בהתאם לתכונה הגבוהה ביותר של היקום ובהתאם לצורת היקום. מובן שגונג גדל די במהירות. זה בגלל שדרכי הטיפוח הן כמו פירמידה, רק הדרך האמצעית היא הדרך הגדולה"

לבסוף סיימנו את כל הפוסטרים בפחות משעה, ואפילו הצלחנו לתקן את אחד הפוסטרים שיצא עקום בהתחלה, ככה שכל שכר הלימוד שלנו היה פוסטר אחד...