קרן אור

שיר "קרן אור"

ילדתי מלאי ליבך בחמלה קבלי אותך באהבה רק אז תוכלי לפסוע בתוך אותו נתיב החופש

הוא אוהב אותך הוא סומך עלייך הוא מראה לך את הדרך רק הקשיבי לו האזיני לו, פקחי עינייך ופיתחי את ליבך את יודעת... את יודעת זו הדרך לא, אינך טועה זו הדרך שבה את פוסעת זו הדרך שלה נועדת

עשי כדברו אני יודעת שבלבבך את איתו והוא איתך ובדרך זו שאת פוסעת עוד תופענה לא מעט מהמורות אך, את כבר יודעת שכדי לעבור אותן יש ולו פסיעה אחת אחורה ואז מתגלה התמונה בבירור , אולי ? ואולי לא...

המשיכי ילדתי המשיכי בנחישות המשיכי בהתמדה זוהי בחירה גורלית את יודעת שזו הדרך הנכונה כל שעה מחדש מתגלה לך האמת אך אם וכאשר לא הוארת לאותה הנקודה או הולכת שולל על ידי אותו שדון שאינו מוותר עלייך... ואז.. את שוב מכונסת בתוך עצמך, ומעניקה לו חיים... אז אותו מלאך קטן לוחש לך קומי , התעוררי זה רק עוד נסיון קטן ? או גדול?

ואז את נכנסת למנהרת הפחד ואת מרגישה אבודה כי מה הם יגידו... עליך כי מה הם חושבים...על מה שאת אומרת...אותם, ילדים, אנשים  וכולם..... ואז..את בורחת לשם... וממשיכה לשתוק כי אותו שדון  ה"פחד" ממאן לעזוב אותך והוא הפך להיות ענק בשבילך ואז את  נשארת בדום שתיקה , נסגרת ועצובה.... אך פתאום מנצנץ לו כוכב מרחוק רמז..לאותו אור נשגב, שמחכה לך ואת נזכרת בדברו...על הפרחים הזוהרים.. ויודעת ...

ואז מופיעה לה "שדה" קטנה את חשבת וקיווית שנעלמה.... ופתאום היא מופיעה לה שוב תוך אנקה וכאב  - בייסורים של גוף ונפש... ברטט חד - הקנאה – ואת שוב באיזה מאבק ואת שואלת ומבקשת את עזרתו.. מתי היא תעזוב אותך... והתשובה עדיין לא ניתנה...

אך  קרן אור שרק עתה זה נתגלתה, לרגע קט העניקה לך את  הרמז.... שהוא כבר כאן.

נותרה לך עוד פסיעה קטנה ואת ילדה שלי תצעדי לך בבטחה, ובלב שקט,כי הגעת כי זכית באהבתו ואור זוהרו.