התמונה האחרונה של חייה

(Minghui.org)

אני מרגישה מאוד עצובה בכל פעם שאני מביטה בתמונה האחרונה שנלקחה מגב' וו לינגשיה. במהלך האירועים הטרגיים שקרו ב-2001, יותר מלפני שנתיים, אני אנצור את זכרה לנצח.

זה היה יולי חם מאוד. היינו כלואים במחנה העבודה ג'יאמוסי במחוז הילונגג'יאנג. כל מתרגל שסרב לוותר על אמונתו בפאלון דאפא נכלא בתא בידוד, מבודד משאר המתרגלים. יום אחד, בזמן שמחנה העבודה התקין ציוד ניטור, גב' וו שהתה באופן זמני בכלא היכן שאני הייתי. העברנו את אחר הצהרים ביחד, וכך הכרתי אותה. למדתי שהיא מהעיר שוואנגישאן ורק לאחרונה הושמה במחנה העבודה. משתפי הפעולה (מתרגלי דאפא לשעבר שפנו כנגד הדאפא תחת לחץ), תחת הוראות משומרי הכלא הזינו אותה בשקרים בניסיון להפנות אותה כנגד הפאלון דאפא והמורה, ממש כמוהם. בכל אופן, היא בשלווה הבהירה להם את האמת במחשבה רגועה. באותו הזמן, היתה לי הרגשה שהיא תחזיק מעמד בטיפוח עד הסוף. זמן קצר אח"כ, שמעתי שהיא סבלה מחבורות רציניות ומחנה העבודה נאלץ לשחרר אותה לחופשי.

התמונה של וו לינגשיה עם בנה לפני שנשלחה למחנה העבודה	תמונה שנלקחה לאחר שהיא נחטפה ונשלחה לעינויים במחנה העבודה גיאמוסי מראה אותה עם מיימת חמורה משחמת הכבד ונפיחות דלקתית וכיבים זיהומיים בשוקיים

 

באביב 2002, בגלל הרדיפה, מתרגלת עמיתה ואני נאלצנו לעזוב את ביתנו והפכנו לחסרות בית. כשעברנו ליד עיירת הבית של גב' וו, ולאחר מאמצים מצאנו אותה. כשראיתי אותה, הוכיתי בהלם. לחייה היפות היו שקועות, עיניה בלטו, זרועותיה היו כחושות, בטנה נראתה כאילו היא לפני לידה ורגליה היו כה נפוחות שהעור היה מבריק. היא נשמה בכבדות. היא לא יכלה יותר לשכב. העכוז שלה פיתח פצעי לחץ מישיבה ממושכת (עינוי רגיל נגד מתרגלי פאלון דאפא). היא טופלה ע"י אביה בן ה-78, כי אימה בת ה-80 נפטרה ולא יכלה לטפל בה. יותר מכך, היה לה בן בבי"ס יסודי שהיה זקוק לטיפול. גב' וו היתה פעם עובדת עיקרית במשפחה.בסקירה מהירה של הבית, הכל היה קרוע. המשטרה המקומית עדיין הציקה  לגב' וו ומשפחתה. כשראיתי את מצבה הקשה, רציתי להשאיר לה קצת כסף, אך היא דחתה זאת. היא אמרה לי שהיא החזירה את כל הכסף שהמתרגלים העמיתים שלחו לה.כששלחנו מחשבות נכונות כולנו, אביה המבוגר, שלא היה מתרגל דאפא, גם שלח מחשבות נכונות יחד אתנו. הוא ראה זאת כתקווה האחרונה להבראת בתו. לכן, הוא לעתים קרובות הזכיר לה: "זה הזמן לשלוח מחשבות נכונות" הוא היה נרגש כשעמדנו לעזוב, וקיווה שנוכל לחזור בהקדם.

יום אחד ביולי, הלכתי לבקר את המשפחה שוב. גב' וו היתה שמחה אך מצבה התדרדר. מוגלה התפתחה והתפשטה בגולגולת. בטנה התנפחה. ריח צחנה מילא את כל החדר. שאלתי אותה אם נוכל לקחת תמונה שלה לשלוח לאתר "קלירוויסדם" והיא הסכימה. ככה היא השאירה את התמונה העצובה ביותר של חייה.ביולי האחרון, אספתי מטלטלין כדי לדאוג לגב' וו, אך אז הגיעו החדשות שהיא נפטרה ב-27 ביולי.שנה לאחר מכן הבטתי בתמונה בוידיאו בה השתמשנו להבהיר את האמת על הפאלון דאפא. המראות מהשנה האחרונה עלו בזה אחר זה. היום שאמרתי לעמיתי המתרגלים שאני מתכננת ללכת כדי לצלם את גב' וו. הם הסכימו עם הצעתי והיו מאוד נלהבים. מתרגל א' הוביל את הדרך, מתרגל ב' כתב על העינויים שעברה גב' וו ומתרגל ג' צילם את התמונה. לפני שהתארגנו אמרתי למתרגל בשם ג'י סונגסאן: "שיו שאן ,זה שם ילדותו, בוא נלך לבקר את גב' וו לינצ'יה, המכונית יכולה להכיל עוד נוסע…"בפחות משנה, חדשות רעות הגיעו אחת אחרי השניה. ראשית, מתרגל א' ו-ד' נאסרו ע"י המשטרה אחד אחרי השני, מתרגל ב' נעצר במרץ 2003. ביוני 2003, ג'י סונג סאן בן ה-27, הוכה למוות ע"י המשטרה באותו יום בו נעצר.

נאמר לי אחר כך, שמתרגל א' ו-ד' סרבו להתפשר עם הרשע ולוותר על תרגול בדאפא, ועונו באכזריות. הם נחנקו עם שקיות פלסטיק על הראש. בסופו של דבר, שניהם קיבלו עונשים ארוכים. מתרגל ב' קיבל סוג אחר של עינוי אכזרי. רגליו נקשרו ע"י חוטי ברזל ואז ידיו נקשרו לאחת מהרגליים. הוא ישב בתנוחה זו במשך 24 שעות ביממה, בסוף לא יכל לטפל בעצמו. הוא שוחרר רק כשהיה על סף מוות.יום אחד באוקטובר, הצלחתי סוף סוף לחזור לעיירה הקטנה בה היינו כולנו יחד. הבנתי ממתרגל מבוגר, שכל המתרגלים שהכרתי או שנעצרו ונשפטו לזמן ארוך או שהפכו לנכים. הוא אמר: "את לא יכולה לראות אותם יותר…וה"פשע" היחיד שלהם היה להעביר לאנשים את המסר "פאלון דאפא הוא נפלא!".כוח האמונה הוא חסר גבולות. תרגול של הפאלון דאפא שונה מכל תרגול אחר בהיסטוריה. אפילו בנסיבות של ניסיונות כאלה אנו ממשיכים לומר לאנשים את האמת: "פאלון דאפא הוא נפלא!".