הזוועות שמתרחשות במחנה העבודה בכפיה שבנאנמוסי, מחוז זיג'ונג שבפרובינציית סצ'ואן שבסין

(Minghui.org)

- התחלתי לתרגל פאלון דאפא ב-1992. לאחר שהחלה הרדיפה, עסקתי בהסברת   האמת על הפאלון גונג לאנשים, מעשה שבגללו נעצרתי ונשפטתי לשנתיים מאסר במחנה לעבודה   בכפיה. נכלאתי במחנה העבודה לנשים 'נאנמוסי' שבזיג'ונג. להלן העדות האישית שלי לזוועות   ולאלימות שלהן הייתי עדה במחנה העבודה:

1. מחנה העבודה הכריח מתרגלות שזה עתה נעצרו לשבת מול קיר ללא תנועה למשך 17 שעות   ביום. הן גם מוכרחות לצפות ולקרוא חומר תעמולה משמיץ. המחנה ממנה שתי אסירות (לא   מתרגלות) להשגיח מקרוב על כל מתרגלת. למתרגלות אסור לזוז מהנקודה בה הן יושבות.    אפילו כדי לאכול או לעשות צרכים עליהן להישאר במקום. השומרות והאסירות האחרות מתעללות   במתרגלות ללא כל הבחנה של גיל. ההכאה והקללות למתרגלות הן ענין שבשיגרה במחנה העבודה.    מתרגלות שמסרבות לכתוב ולחתום על "הצהרת חרטה"* לאחר כמה ימים של עינויי   כזה, נאלצות לעמוד מול הקיר לזמנים ארוכים יותר כל יום. אם הן עדיין מסרבות, הן   עומדות עם ידיים קשורות מעל הראש. ראיתי כמה מתרגלות שהוכנסו לבידוד מיד עם הגיען   למחנה. ידיהן נכבלו והשומרות שפכו מים על גופן ועל מיטתן. *הצהרת חרטה - בהצהרה זו על המתרגלת להביע חרטה על שתרגלה פאלון גונג, להבטיח להפסיק   לתרגל פאלון גונג או להתרועע עם מתרגלי פאלון גונג אחרים, ולהבטיח לא ללכת לביי'ג'ינג   כדי לערער על הרדיפה של הפאלון גונג. 2. לאחר החודש הראשון במחנה המתרגלת נשלחת לקבוצה המתמחה ברדיפה של מתרגלות. אלו   שמתמידות בתרגול נחשפות לאלימות פיזית ומילולית קשה, מכות חשמל מאלות הלם-חשמלי   ומכות מאלות משטרה. משטרת המחנה קוראת בתכיפות לאסירות אחרות להכות את המתרגלות.    לאחר המכות, המתרגלות נענשות עוד ונאלצות לעמוד זמן רב בחוץ תחת השמש הקופחת, או   לעמוד זמן רב מול קיר. הן אפילו מונעות ממתרגלות לישון בלילה. 3. פעם אחת ראיתי 12 אסירות שסידרו ביניהן תור לענות מתרגלת שסירבה להשתתף באימוני   המחנה. הן לחצו אותה לריצפה ועינו אותה בדרכים שונות. מקרים כאלו היו רגילים במחנה.    קורה לרוב שהבגדים של המתרגלות נקרעים כשהן נגררות על הקרקע, ואחר=כך גופן מתכסה   בחתכים וחבורות. כדי לעשות את המצב גרוע יותר הן מכריחות את המתרגלות לעמוד על   רגליהן מ-6 בבוקר ועד חצות, או אפילו עד 3 לפנות בוקר. אני יודעת על כמה מתרגלות   שנאלצו לעמוד כך למעלה מחודש! תקופות המאסר שלהן מוארכות באופן שרירותי בכמה חודשים.    השומרות במחנה אף הפלילו מתרגלות על שהכו אסירות אחרות. 4. השומרות מחפשות כל הזמן סיבות להעניש את המתרגלות שמתמידות בתרגול השיטה. הן   מכריחות את המתרגלות לעמוד תחת השמש החזקה 10 ימים עד שבועיים ברציפות. בנוסף הן   אוסרות עליהן לצחצח שיניים,להתקלח, לשטוף פנים או להחליף בגדים מלוכלכים. אין זה משנה אם זהו אמצע החורף הקשה, כל עוד לא יורד גשם השומרות יכולות להכריח   את המתרגלות לעמוד בחוץ יום ולילה כשהרוח נושבת בחוזקה. הן מגבילות את המתרגלות   להשתמש בשירותים רק פעמיים ביום, ואפילו אז על המתרגלת להתחנן כדי ללכת לשירותים.    לרוב קורה שהמתרגלות עושות צרכיהן בבגדים. כחלק מהעינוי על המתרגלות לשתות כוס   מים כל שעתיים. אם הן מסרבות- השומרות דחפו להם בכוח מים מלוכלכים ואח"כ יתחבו   גרביים מלוכלכות לפיהן. הכרתי מתרגלות שעונו כך במשך חודשים שלמים. אח"כ הן   לא יכלו לעמוד ישר, וגופן כוסה בפצעים. 5. היו מתרגלות שעונו למשך למעלה מ-60 יום. בכל אותו הזמן הן הורשו לישון רק 20    שעות, ורוב הזמן עמדו על רגליהן. כתוצאה מכך שוקי רגליהן התנפחו כל-כך עד שהיו   רחבים יותר מירכיהן. הן סבלו מיבלות ושלפוחיות על כפות רגליהן. נוזל צהבהב נזל   מהשלפוחיות שהתבקעו. אם המתרגלות נרדמו בעמידה, השומרות מינו אסירות שיגררו אותן   בריצה בשדה. אם הן נפלו לקרקע, האסירות היכו ובעטו בהן. בכל פעם שהגיע מבקר חיצוני לערוך ביקורת במחנה, כל המתרגלות נכלאו וננעלו בפנים   כדי שהמבקר לא יראה שמשהו שאיננו כשורה קורה במחנה. 6. צורות עינוי במחנה כללו לעמוד מול קיר כל היום ובאמצע השדה בלילה. כמו-כן הן   אסרו על המתרגלות לשבת או אפילו לכרוע בזמן שאכלו. חלק מהמתרגלות נענשו בכך שנאלצו   לאכול ליד השירותים כשסביבן זוחלות תולעים. ראיתי מתרגלות שנאלצו לעמוד 21 שעות   ביום, וכולן מעל גיל 50. מחלקן נמנעה שינה למשך חודשיים רצופים. 7. מחנה העבודה מכניס דרך קבע מתרגלות לבידוד, וכדי להרע את המצב הן כופתות אותן   בצורות מענות. לפעמים הן תולות את המתרגלות מהאזיקים. לפעמים שתי הידיים נכבלות   מאחורי הגב ואז נתלות באויר, או שהידיים נכבלות מאחורי הגב כשיד אחת מעל הכתף והשניה   מאחורי הגב התחתון. כדי להגביר את הכאב הן תוחבות שמיכה בין הגב והידיים. לעיתים   הן כובלות את ידיה של המתרגלת לרגליה כדי שלא תוכל לזוז כלל. 8. השומרות מעודדות את שאר האסירות להרביץ ולקלל מתרגלות כרצונן. המתרגלות מוכרחות   לפעמים לבלוע יריקות של האסירות הכרתי מתרגלת שסבלה מאבני-מרה ולא יכלה לאכול.    השומרות הורו לאסירות אחרות להאכיל אותה בכוח. הן טענו שהיא מבלפת. לאר מכן הרופאים   איבחנו אותה עם אבני-מרה אבל לא העיזו לנתח אותה משום שסבלה מתת-משקל חריף. אם   למתרגלת אין כסף בחשבון שלה, השומרות לא יקחו אותה כלל לבי"ח. 9. כדי לשבש את מחשבתן , השומרות הורו למתרגלות לפשוט את כל בגדיהן ולעמוד עירומות   בחוץ בחורף הקר למשך שעתיים רצופות. ראיתי גם אסירות אחרות שעשו תנועות מגונות   ותחבו חפצים זרים לאברים הפרטיים של המתרגלות. הן גם הכריחו מתרגלות לחקות את התנועות   המגונות שעשו, ואלו שסירבו הוכו על-ידן. כדי להשפיל את המתרגלות הן נגררו עירומות   מול מראות גדולות. 10. הכרתי מתרגלות ששהו במחנה למעלה משנה, ורוב הזמן היו בבידוד מוחלט. הן הוכרחו   לישון על הריצפה ולרוב הוכו ונכבלו באזיקים. השומרות הכריחו מתרגלת אחת לשבת ברגלים   משולבות. הן קשרו את רגליה בתנוחה זו והשאירו אותה לשבת כך על הריצפה הקרה באמצע   החורף לזמן ארוך. עכשיו אחת מרגליה משותקת. 11. משטרת המחנה מחפשת כל הזמן דרכים חדשות לענות בהן את המתרגלות. הן מכריחות   אותן להשמיץ ולקלל פאלון גונג ואת המורה של השיטה. אלו שמסרבות עוברות עינויים   פיזיים. הן גם מאריכות בשרירות את תקופות המאסר של המתרגלות. היו מתרגלות שלא שוחררו   שלושה וארבעה חודשים לאחר שסיימו את התקופה שנגזרה עליהן. 12. כל כמה ימים השומרות אירגנו קבוצה של אסירות שיגררו את המתרגלות מהמיטה באמצע   הלילה וירביצו להן. הייתי עדה למתרגלות רבות שסבלו מפגיעות קשות לפניהן, רגליהן   וגבן. המשטרה עובדת קשה מאוד בניסיון לשבור מתרגלים ולגרום להם להפסיק לתרגל פאלון   גונג מפני שהם מקבלים כמה אלפי יואן על כל מקרה בו הם מצליחים (500 יואן היא המשכורת   של פועל עירוני ממוצע בסין). 13. כל המתרגלות סובלות מנפיחויות ברגליים ובכפות הרגליים לאחר שהן נאלצות לעמוד   זמן ממושך. במקרים קשים, הנפיחות הייתה גם בשרירי הבטן התחתונה. רגלי מתרגלות רבות   סבלו מכוויות קור, ושלפוחיות מפרישות מוגלה היו מקרה נפוץ. היו מתרגלות שלא יכלו   ללכת אחרי כל העינויים. השומרות הניחו ערימות של עיתונים על ראשן ובין רגליהן בשעה   שעמדו כך. אם העיתונים היו נופלים, הן היו מכות את המתרגלות. 14. ראיתי מתרגלת שידיה נכבלו מאחורי גבה. שתי נשים לחצו את ראשה וכתפיה לרצפה,    ואישה שלישית השתמשה באלת הלם חשמלית כדי להלום בראשה של המתרגלת. הן גם בעטו והיכו   אותה באותו הזמן. היא הוכתה עד חוסר הכרה ועכשיו סובלת מפגיעות קבועות בגב ובחזה.

אלו הן ההתנסויות האישיות שלי שעברתי במחנה או מקרים שלהם הייתי עדה. היו מקרים נוראיים אחרים שקרו למתרגלות במחנה אותם לא ראיתי משום שמתרגלות רבות   בודדו בקומה השלישית.