לקחים שנלמדו בעקבות הפסדים והפרעות

(Minghui.org)

לאחרונה, התרחשו בזה אחר זה מספר מאורעות שגרמו נזק בהוּ-לואן-דאו, צ'או-יאנג וג'ין-ג'וֹאוּ. אתרי הפקת חומרי דאפא הושמדו ומתרגלים נעצרו. תקריות אלו גרמו להפסד גדול ולהפרעה בהתקדמות תיקון הפא. הייתי מעוניין לנתח ולסכם את הנסיבות, ואת השיעורים שנלמדו באזורים מסוימים.

קשה לחלק לקטגוריות את הדברים שהתרחשו. הסיבה העיקרית להתרחשותם של דברים אלה הייתה שמתרגלים לא למדו היטב את הפא. בעיה זו באה לידי ביטוי בצורות שונות. לכל מתרגל או מתרגלת יש את הבעיה שלו או שלה; לכן, קשה לתאר כל דוגמא בודדת לפרטי פרטים. אני רק רוצה לציין כאן מספר נושאים ספציפים.

1. לא לומדים היטב את הפא

המורה אמר,

"מתרגל אמור לדעת כל מה שצריך להעשות, ואם הוא אינו עושה טוב, הייתי אומר שזה בגלל שהוא לא למד את הפא טוב, נכון?" (ביאור הפא בחג הפנסים בשנת 2003 בועידת הפא במערב ארה"ב)

לימוד  הפא הוא מהותי לכל המתרגלים. חוסר לימוד טוב של הפא, מונע מאיתנו להסתכל בכל עת על הבעיות עם מחשבות נכונות. זה הופך אותנו מושפעים מהתנהגות לא נכונה. זה אף גורם לנו להתעורר לרעיונות מוטעים, וזו הסיבה שאנו תקועים עם סוגים שונים של החזקות, מבלי להבין זאת. בהמשך אתאר בעיות שונות, הצומחות כולן מנושא מהותי זה.

כולנו יודעים שאחת הסיבות החשובות נעוצה בעובדה שלא ייחסנו חשיבות מספקת למאמר "לסלק את הידיים השחורות עם מחשבות נכונות". המורה פרסם מאמר זה ב-16 למרץ 2004, כמעט חצי חודש לפני התרחשותם של המאורעות. למרבה הצער לא ייחסנו חשיבות מספקת לנושא. אם איננו מיחסים חשיבות להשמדת הידים השחורות עם מחשבות נכונות, האין זה אומר שאיננו מקדישים תשומת לב להרצאותיו של המורה? האם זה לא שווה לכך שלא לומרים את הפא היטב? למעשה, המורה כבר העלה את הנושא של "הידים השחורות" בהרצאת הפא בוועידת הפא במרכז ארה"ב בשנת 2003. מדוע המורה מעלה שוב את הנושא הזה באמצעות מאמר? זה חייב להיות קשור לרשלנות שלנו, ולחוסר היכולת להתעורר לזה.

ממצב הטיפוח של מתרגלים רבים, הבחנו בכך ששניים מתוך שלושת הדברים שהמורה הנחה אותנו לעשות הוזנחו. אחד שולח מחשבות נכונות והשני לומד את הפא ומתרגל את התרגילים. לעיתים קרובות שמתי לב שכאשר שלחנו מחשבות נכונות, הגוף ותנוחות היד שלנו היו שמוטים. יש אפילו מתרגלים שבכלל לא שולחים מחשבות נכונות. לימוד הפא ותרגול התרגילים הינם פעילויות בסיסיות עבור המטפחים. אם אנו זונחים את שני הדברים הללו, כיצד נוכל להגיד שאנו עסוקים בעבודת דאפא? בגלל שאנו שוכחים את היסודות, חלק מהמתרגלים אינם מצליחים להנחות את התנהגותם תוך שימוש בסטנדרט של מטפח. זו הסיבה שחלק ניכר כל כך מהתנהגותם לא היה מבוסס על הפא.

2. אי יציבות וחוסר יכולת להתמקד בנושאים הנכונים

כאשר המורה אמר לנו שלא נותר עוד הרבה רוע, ושהם לא מסוגלים להיות מרושעים, דומה היה שהסביבה בכל האזורים הופכת טובה יותר עם תיקון הפא. מתרגלים רבים השוו מצב זה למצב הטיפוח שלהם.

כמתרגלים בסין, בין שלושת הדברים שעלינו לעשות, הבהרת האמת צריכה להיות ממוקדת בחשיפת הרדיפה המקומית והצלת יצורים חיים. פעולותיהם של חלק מהמתרגלים לא עמדו בדרישות שהציב לנו המורה.

א) התמקדות בנושאים מוטעים

חלק מהמתרגלים מתמקדים בנושאים מוטעים. דוגמא אחת היא צילום הברכה הקבוצתית לרגל ראש השנה עבור המורה. אתר מינגווי פרסם מאמר לגבי הנושא של צילום ברכות לראש השנה. למרבה הצער, חלק מהמתרגלים המקומיים השתמשו במחשבות אנושיות כלפי המורה והפא. הם ארגנו ברכה קבוצתית של מתרגלים עבור המורה. פעולה זו לא היתה הגיונית. ובאותה העת, משום שהסביבה נעשית טובה יותר, פעלו חלק מהמתרגלים בחוסר היגיון, והזניחו את נושאי הבטיחות.

למתאמים אחדים היה רעיון: לחבר את מחוז ליאונינג המערבי כגוף אחד. המורה מעולם לא אמר לנו "לחבר את כל האזורים", והמורה מעולם לא רצה שהמתרגלים בסין יעשו כך. להיפך, אתר מינג-הווי פירט את דרכי התקשורת, ואמר: "פרחים מלבלבים בכל מקום", אולם קשר, יש ליצור ישירות עם אתר מינג-הווי.

מתרגלים אחרים היו עסוקים בעשית דברים שאינם קשורים להבהרת אמת. הם עשו מה שהתחשק להם, במקום מה שתיקון הפא צריך שהם יעשו. הפעם, בין הציוד שאבד בהולודאו, היו חלקי ציוד, כמו עדשות מצלמה ומקלטים, שטרם נעשה בהם שימוש. לא רק שהציוד אבד, אלא אף כוח האדם הפך חסר תועלת.

ב) השתתפות בפעילויות ללא סיבה, ורכילות חסרת טעם

המורה הצביע מפורשות על בעיה זו. לפי הבנתי, זוהי תופעה נפוצה בכל האזורים. לדוגמא, לעיתים קרובות שמענו את דבריהם של מתרגלים מאזורים שונים, המזמינים מתרגלים מאזורים אחרים: "בואו לכאן והישארו מספר ימים אם אינכם עסוקים", או, "בואו לראש השנה ונעשה כיף". (כמובן, קיים הנושא של אדיבות זה לזה, אך יש כאן גם הלך רוח של עשיית דברים בשביל הכיף.) מתרגלים מיהרו להשתתף בועידת פא, רק משום ש-"כל האחרים הולכים!" האובדן הכבד בועידת הפא בשניאנג לא נגרם בגלל הועידה עצמה, אלא בגלל הלך המחשבה והכוונה של המארגנים ושל המשתתפים.

3. רדיפה על פני השטח אחר תהילה ורשמיות, חיקוי אחרים בצורה עיוורת

אין פורמאליות בדאפא. אולם בשלוש השנים אחרונות, הפכו הכנת חומרי הבהרת אמת ותיאום עבודת הדאפא לפורמאליים. מתרגלים רבים רודפים אחר התהילה שבפורמאליות.

בוודאי, צורות רבות של פעילויות תיקון הפא הן רבות עוצמה. זה משום שמצב הטיפוח שלנו הגיע לרמה הזאת, ובשל הבסיס האיתן של לימוד פא, שליחת מחשבות נכונות והבהרת אמת. מצב הטיפוח התעצם והגביר את איכותו, משום שהתחיל בקטן. לכן, זה הושג בטבעיות, לא באמצעות פורמאליות ופעולות ספציפיות.

חלק מהמתרגלים מתמקדים בפעילויות עצמן, במקום בטבען ובמהותן, ולכן הולכים אחרי אחרים בצורה עיוורת. מתרגלים באזורים מסוימים מעתיקים את הפעילויות שנעשות באזורים אחרים כמודלים לחיקוי. לדוגמא, התהוות קבוצות לימוד פא, עריכת ועידת פא, ותליית כרזות. חלק מהמתרגלים אפילו התייחסו למספר קבוצות לימוד הפא שהתגבשו, למספר ועידות הפא נערכו, ולמספר הכרזות שנתלו כ-"נקודות זכות" שלהם באימות הפא. מאחורי הלך הרוח המתפאר, מסתתר אימות של עצמם.

חייב להיות ברור לכולנו שכל מה שאנו עושים הוא למען התוצאה האמיתית של שיפור בטיפוח והצלת יצורים חיים, לא בשביל הפורמאליות.

4. כאשר פרצו קונפליקטים בין מטפחים, מתרגלים לא היו מסוגלים להתעלות מעבר לתפיסות האנושיות שלהם, ויצרו חוסר הרמוניה

בעיה זו הייתה קיימת זמן רב משום ששני הצדדים לא התבוננו פנימה. קונפליקטים אינם דבר שיש לפחד ממנו, אולם אם לא נטפח את עצמנו, הרוע ימצא את הפערים שלנו ויגרום נזק.

כולם מכירים את הבעיה הזו, אז אינני צריך להוסיף. עלי להזכיר זאת לכולנו בשל ההשפעה המזיקה של הבעיה. זה הפך כמעט לכלל שבכל פעם שפורצים קונפליקטים גדולים או התרעמויות בין מתרגלים, יש רדיפה על ידי הרוע. עלינו להיות בדריכות רבה, כאשר אנו מוצאים עצמנו, או מתרגלים אחרים, תקועים במצב כזה.

5. נקודת ההתחלה (מחשבות) בעשיית עבודת דאפא איננה טהורה

נושא "נקודת ההתחלה" הועלה במאמרים על-ידי מתרגלים רבים. המורה אמר בועידת הפא במערב ארה"ב בשנת 2004.

"... כל הדרכים הסוטות מלאות בסכנה ובמהמורות."

הסתכלתי אחורה ומצאתי שדברים רבים שקרו היו בדיוק כפי שהמורה אמר. בכל פעם שעשיתי משהו מתוך אנוכיות, ההחזקה של קנאה, מנטאליות של התפארות, או למען האימות של עצמי, היו תופעות לוואי. תופעות לוואי מסוג זה הופיעו לעיתים זמן רב לאחר מכן. הועידה בשניאנג היא דוגמא טובה לכך. או למשל ברכישת ציוד אישי, נקודת ההתחלה הייתה כה לא טהורה, שהציוד עוקל ע"י המשטרה. מתרגלים אחרים לא העריכו את כספם של מתרגלים. הם השתמשו בו לרכישת ציוד שאינו חיוני, וחלקי אותו ציוד אבדו בזה אחר זה. יש יותר מידי דוגמאות כאלו.

הדוגמאות שצויינו מעלה מוגבלות לרמת הטיפוח האישי ולנקודת המבט שלי. אני מקווה שמתרגלים נוספים ישלימו ויתקנו אותן, כך שנוכל להזכיר זה לזה. בואו נחזור לדרך הנכונה בתיקון הפא, ונשאר בה עד סופה.