אלוהויות, הגיע הזמן להתעורר (חלק 2)

(Minghui.org)

לחלק הראשון

סיפור פלאי

הכרתי את לאו לי במחנה עבודה בכפייה. מאז שמעתי על "שטיפת המוח" שנעשית במחנה, הייתי די מודאג לגבי ניהול כל שיחה שהיא עם השומרים. יום אחד ישבתי ליד לאו לי במשך הארוחה, והוא אמר לי בעליזות "חדשות טובות! הקצין ג'אנג מגיע". כשראה את מבוכתי, הוא הסביר את המצב.

לאחר הגיעו למחנה העבודה, הוא התנדב לדבר עם השוטרים בזה אחר זה, ולהבהיר להם את האמת. בהתחלה, השוטרים היו מרוצים מאד, כיוון שזה היה מה שהם רצו, בחושבם שיוכלו לנצל את ההזדמנות ל"שנות" אותו. אבל, לאו לי דיבר אתם, מרדוד לעמוק, במילים פשוטות ומובנות, להסביר את העובדות, ואפילו על עקרונות הפא. מאוחר יותר הם קלטו שלאו לי "משנה" אותם. במהלך השיחות, הם יכלו להיווכח שדבריו של לאו לי היו הגיוניים מאד, והרגישו שמעצרו היה מוטעה. לבסוף, ראש המחלקה הבין ששיחות כאלו בסופו של דבר יכולות להסתיים בזה שהשומרים יתרגלו פאלון גונג. לכן, הונהגה תקנה בלתי רשמית ששני אנשים יהיו נוכחים בכל שיחה שלאו לי ניהל.

ללאו לי לא היתה הזדמנות לפגוש את הקצין ג'אנג, ולכן הוא לא יכל לדבר איתו. עתה הגיעה ההזדמנות, איך הוא יכול להחמיץ אותה? לאו לי ניגש לקצין ג'אנג ואמר: "מה שלומך, הקצין ג'אנג? הייתי רוצה לחלוק את מחשבותי אתך. האם תוכל לקבוע אתי פגישה להיום?". על פי התקנות במחנה עבודה, אין על השוטרים לסרב להזמנה כזו מכלוא. הקצין ג'אנג הסכים בצורה דו משמעית. הוא ניסה כנראה להימנע משיחה כזו.

זה ממש פקח את עיני. בדרך כלל מתרגלים נכנסו לכוננות לפני שיחה כלשהי עם השומרים. אבל לאו לי ממש ייחל להזדמנות כזו. השומרים במחלקה ניסו להסתתר מלאו לי, כדי להימנע משיחה. אז, בממדים אחרים, חייב להיות שהצד האלוהי של לאו לי הוא בדיוק מה שהמאסטר תיאר

"חרבות חדות נפלטות מהפיות" ("חושו וסַפְּרוּ", הונג יין 2)" 

וביטוי של היכולות העל טבעיות רבות העוצמה. כמובן, כמה מהשוטרים במשמרת לילה היו קוראים ללאו לי למשרד, ומנהלים איתו שיחה ארוכה עד ששבע רצונם. פעם אחד, קצין קרא ללאו לי ודיבר אתו יותר מחמש שעות, עד שתיים לפנות בוקר. שניהם נראו מרוצים מאד.

שאלתי את לאו לי אם הוא יכול להסביר על הכל בבהירות. הוא אמר לי "אם קשה לי לענות על שאלה, אני אומר להם שאני צריך עוד כמה זמן לחשוב על כך, ואענה להם מאוחר יותר. ואז אני חוזר כדי לחשוב יותר לעומק. לרוב זה בגלל שיש לי משהו לא ברור בענין הפא. הדאפא יצר את הכל. איך יכול איזשהו דבר להיות לא מוסבר?. ככל שאנו ברורים לגבי עקרונות הפא, כל דבר יכול להיות מוסבר". לכן, באמצעות הבהרת האמת, לאו לי הצטלל יותר ויותר בפא, ונעשה איתן יותר ויותר בפא. פחות ופחות שאלות יכלו לעצור אותו, אפילו זמנית. יכולותיו וחכמתו התעצמו יותר ויותר.

מאוחר יותר, לאו לי ביטא את יכולותיו רבות העוצמה בהבהרת האמת במהלך "כיתת שטיפת המוח" שהועברה במחנה העבודה בכפיה. "כיתת שטיפת המוח" השתמשה באמצעים נבזיים לענות את המתרגלים. הרבה מתרגלים בולבלו על ידי משתפי פעולה (מתרגלי פאלון גונג לשעבר שסטו מדרכם בגלל עינויים ושטיפות מוח) והתפשרו איתם. בעקבות כך, מתרגלים אמרו זה לזה "אל תדברו עם משתפי הפעולה האלה". הרוע אז החל להשתמש בדרכים "קשות" לענות מתרגלים. המתרגלים סבלו רבות. גם את לאו לי לקחו לשם.

תשעה ימים מאוחר יותר, חזר לאו לי מקבוצת "הפיקוח המחמיר", בלי שיצליחו ל"שנות" אותו. הוא סיפר לי שהוא נחקר יותר מ-100 פעם במהלך תשעת הימים. משתפי הפעולה הוחלפו מספר פעמים כיוון שהשומרים קלטו שהם היו קרובים מאד ל"השתנות" בעצמם ע"י לאו לי, ולכן היה צריך לשלחם משם.

הסיפור הבא סופר באותה עת. השוטרים ארגנו שעבריין סמים, שהיה לו קודם עימות רציני עם לאו לי , יפקח עליו מקרוב. כנראה שהם קיוו שהוא יאכיל את לאו לי מרורים. אבל, יום אחד, כשהשוטרים ומשתפי הפעולה נעדרו, אמר עבריין הסמים ללאו לי בפרטיות "מהר, תפוס תנומה על השולחן, אני אשמור עבורך". בימים ההם, לאו לי ישן רק 3 או 4 שעות ללילה. הוא עזר ללאו לי! כיוון שהיה עליו ללוות את לאו לי כל הימים, היתה לו ההזדמנות להקשיב לו, והוא הבין שלאו לי היה באמת אדם טוב. רק לתלמידי דאפא יש העוצמה לשנות אנשים לכיוון של טוב-לב ולהפחיד את הרוע.

כמה ימים אחר כך, נשלח לאו לי ל"קליניקה הפסיכולוגית" של מחנה העבודה (שמיועדת לרדוף מתרגלים). לאו לי לא פחד, ורק סילק את הרוע בהיותו שם. בפעם זו, שלחו האנשים המרושעים כמה משתפי פעולה "נחשבים" לשטוף את מוחו. 18 ימים לאחר מכן, לא היתה להם שום השפעה על לאו לי והם עזבו אותו לנפשו.

שתי ה"מאורות החשוכות" הקודרות ביותר במחנה העבודה היו שום-דבר למול לאו לי. למעשה, התנאים במחנה העבודה בכפיה היו רעים מאד. ממתרגלים נמנעה שינה, הוענשו בעמידת דום מתוחה לשעות ארוכות, נתלו למשך מספר ימים ולילות, וסבלו ממכות ועינויים אחרים. כל אלו שנשארו נחושים עד לסוף סבלו רבות. מתרגל אחד, ששבת רעב למשך 100 ימים, נכנע לבסוף להשפעה שהפעילו עליו, בגלל שמוחו לא היה צלול.

לאו לי אכל וישן כל יום כרגיל. אם הפעילו עליו שיטות "מרוככות", לאו לי היה מבהיר את האמת בבהירות ובעומק, והשאיר את השוטרים ומשתפי הפעולה פעורי פה. אם הפעילו עליו גישות "קשות", היתה לו החוכמה רבת העוצמה והיכולות העל טבעיות, ולכן הם לא יכלו לפגוע בו כלל. השומרים שנאו אותו כל כך, אבל לא יכלו לעשות שום רע מולו. פעמים אחדות, כשכלואים עשו דברים רעים, לאו לי התייצב לעצור בהם (לפרטים נוספים,  במאמר בקישור: http://en.minghui.org/html/articles/2004/3/17/46117.html

הגיע זמנו של לאו לי להשתחרר. מחנה העבודה לא רצה לשחרר אותו כך. הם תכננו לשלוח אותו לבית חולים לחולי-נפש כדי לענות אותו. לאו לי ענה בהבעתו הרגילה "האין זה לעשות משהו רע?", והוא חשב "אני לא הולך לבי"ח לחולי-נפש בכלל. אם הייתי נשלח לשם, הייתי הופך אותו לגמרי על פיו, ואז הייתי יוצא ממנו חזרה". בכל יום שלח לאו לי מחשבות נכונות לענין זה. זה באמת ש

כשהמחשבות נכונות, הרוע מתמוטט ("ממה יש לפחד?", הונג יין 2)

מיד לאחר מכן, לא שמענו על התוכנית הזו שלהם יותר. לאו לי יצא ממחנה העבודה באצילות ובכבוד. נראה שבית החולים לחולי-נפש ממש פחד שלאו לי יגיע לשם ויהפוך את הדברים על פיהם.

כשסיפרתי את סיפורו של לאו לי למתרגל אחר, הוא לא קיבל אותו כנכון "בוודאי, יש לו יכולות על טבעיות". במילים אחרות, הוא התכוון שלאחרים אין יכולות על טבעיות, ולכן הם לא יכלו להשיג את אותו הדבר.

מנקודת מבט של אנשים רגילים, ללאו לי גם כן לא היו יכולות על טבעיות. תמיד תוכל למצוא הסברים של אנשים רגילים לסיפורים על ביטוי יכולותיו העל טבעיות העצומות. אתה יכול גם לומר שלא היו לו יכולות על טבעיות כיוון שהוא נראה בדיוק כמו רוב המתרגלים האחרים שלא יכלו לראות איזה יכולות על טבעיות יש להם, ולא ידעו מה צורת היכולות העל טבעיות. אבל הוא מאמין, והוא אינו מטיל ספק ביכולות העל טבעיות שלו.

בכל פעם שהיו לו מחשבות רעות במוחו, לא משנה מתי או איפה, התגובה המיידית שלו היתה לשלוח מחשבות נכונות לסלק אותן. הוא אפילו סילק מחשבות רעות בחלום. אם הוא לא סילק את המחשבות הרעות בחלום, אז הוא עשה זאת כדבר ראשון מיד עם התעוררו. לעיתים קרובות הוא היה שולח מחשבות נכונות לפחות תריסר פעמים ביום כדי לסלק את מחשבותיו הרעות. הוא באמת הלך אחרי מה שהמורה אמר. ברגעים קריטיים כשהיתה רדיפה, מחשבתו הנכונה היתה תמיד להשתמש ביכולות על טבעיות, שאחרים ואפילו הוא לא יכלו לראות או למשש. אלו הם מחשבות של אלוהות. מאחר שהוא האמין, הוא יכול היה להיות שונה מאלו שלא יכלו להאמין, ויכול היה לעשות שימוש עצום ביכולותיו העל טבעיות בחלומות ובאשליה של העולם הזה, לסלק רוע ולהציל אנשים.

מה שאני רוצה לדון עליו פה עם מתרגלים אחרים הוא לא להציב "מודל לחיקוי" הרחוק להשגה. כמו הרבה ניסים בדאפא, הרבה מתרגלים מעריצים מתרגלים עמיתים כאלו, או שלאחר קריאה על מתרגלים כאלו הם מרגישים שהם עצמם לא טובים דיים. אם זה המקרה, אז אין לסיפור הזה שום משמעות.

למען האמת, לאו ליהוא מתרגל מצוי. בהשוואה למתרגלים אחרים, לא היו לו שום יכולות על טבעיות מיוחדות, והוא אף אינו יכול לראות שום סצנות מיוחדות שאחרים יכולים לראות. גם לו היו החזקות רבות מאד, חלקן די חזקות. היו תקופות שהרוע יכול היה לנצל את הפרצות שלו. ולפעמים הוא קיבל את הרדיפה במידה מסוימת. עבור מתרגל כזה, מה שהוא עשה היה בדיוק מה שמתרגלים אחרים עשו, שזה בפשטות הבהרת האמת ושליחת מחשבות נכונות. מתרגלים עמיתים, אנא אל תניחו שהאחרים יכולים לעשות דברים מסוימים כי הם טיפחו היטב. אנא אל תתכחשו לעצמכם במחשבה "אין לי שום כוחות על טבעיים ואינני טוב דיי". אין שום אמירה כזו שכוחות על טבעיים יתגלו רק אחרי שתפטרו מהחזקות, בכלל לא. במהלך תקופה מיוחדת זו שבה בני אנוש ואלוהויות חיים בו זמנית, יהיו לנו החזקות עד לרגע האחרון. המפתח הוא לאפשר לצד האלוהי שלנו לשלוט.

ההרגשה ש"לו יש יכולות על טבעיות, אבל אני לא די טוב" יש בה הרבה החזקות אנושיות: רגש נחיתות, קנאה וכו'. אתה אולי יכול כבר לגלות כמה יכולות על טבעיות. אתה תלמיד של המורה. אתה אלוהות אדירה. למה עליך להעריץ אחרים?

מתרגלים עמיתים שלי, המאסטר העניק לנו את כל היכולות העל טבעיות שיכולות לנהל שמים וארץ. הכל הוא בתוך המשפטים של תיקון הפא, ובתוך המילה "מיה" [הערה: זו המילה האחרונה באחת הפורמולות, ומשמעה: "לטהר", "לנקות", "לסלק לחלוטין" וכו'. הוגים אותה "Myeh"]. זה תלוי בכמה אנחנו מאמינים, וכמה אמונתנו יציבה. ככל שנאמין ביציבות, כך יאדירו יכולותינו העל טבעיות, וכך תאדיר חכמתנו. כל זמן שאתם מאמינים ביציבות בדאפא, אתם יכולים לעשות הכל. זה כה פשוט.

נוכחתי שתיקון הפא נכנס לשלב חדש. אחרי שהמאסטר פרסם את המאמרים "לסלק את הידיים השחורות עם מחשבות נכונות" ו"לעצור את ביצוע הרשע באמצעות מחשבות נכונות", הכוח הרע הפך מטורף באופן קיצוני ברחבי הארץ. אתרים רבים שסיפקו חומר כתוב ניזוקו. מתרגלים רבים נעצרו. במקומות מסוימים החלו לחפש ממשפחה למשפחה, מה שלא קרה מאז תום ה"מהפכה התרבותית". אני מאמין שזה המאבק המטורף האחרון של הידיים השחורות, ושהגיע הזמן שמתרגלים באמת ישתמשו ביכולותיהם העל טבעיות. בין אם זה חלום בעולם האנושי, או חלום ארוך ביקום הישן, כל הסיפורים לאינספור של הימים הזוהרים והססגוניים, של הגלגולים שוב ושוב ושל הסבל, הם רק חלום גדול.

"חלום של עשרת אלפים שנה מתקרב לבסוף אל החוף." ("הצלה מפרכת", הונג יין)

החלק האלוהי שלנו צריך להתעורר עכשיו, לקום לגמרי לחיים.

מתרגלים עמיתים שלי, שליטים נעלים של גופים קוסמיים שונים, האלוהויות שהמאסטר יצר בידו, הבה נקום לתחייה היום אחרי שינה של מאה מיליון שנה. בהתעמתנו עם פראותן של הידיים השחורות, הבה נשתמש ביכולות העל טבעיות העליונות שהמאסטר העניק לנו להשמיד את הידיים השחורות ולהציל את בני האדם!