הקונסוליה הסינית מביאה את רדיפת הפאלון גונג לאוניברסיטת סטנפורד בסרבה להאריך את דרכונה של אשת-אקדמיה בעלת תואר דוקטור

(Minghui.org)

הדבר שהכי משמח סטודנטים סינים רבים הלומדים בארצות-הברית, הוא העדר "אכיפה פוליטית". מכל מקום האירועים האחרונים מעידים, שלמרות שאנו יושבים מחוץ לסין, איננו יכולים להימלט מהצל שמטילה התעמולה של הממשלה הסינית המרכזית, שמגבילה את חופש האדם בגוף ובנפש. כל עוד אנו אזרחים סיניים, וכל עוד יש לנו חברי משפחה וקרובים המתגוררים בסין, אנו נאלצים לתמוך בעמדה המדינית הנוכחית. אין זו הגזמה! להלן התנסותי האישית.

"מזכיר מפלגה" הגיע מהקונסוליה הסינית לאוניברסיטת סטנפורד

ד"ר לי צ'ינג מאוניברסיטת סטנפורד

ב-19 באפריל, אחר-הצהריים, הגיע  פקיד בכיר, מהקונסוליה הסינית בקליפורניה למרכז הסטודנטים הבינלאומי של אוניברסיטת סטנפורד כדי לעזור לסטודנטים הסיניים להאריך את תוקף דרכונם. הפקיד הסביר שהוא ממחלקת הלימודים ולא ממחלקת הדרכונים ושהוא רק אוסף טופסי בקשה ותשלום עבור מחלקת הדרכונים. מאחר שתוקף הדרכון שלי עמד לפוג מקץ שלושה חודשים, הכנתי יחד עם שישה סטודנטים סיניים נוספים את כל טופסי הבקשה והגשנו אותם לקונסול במרכז הסטודנטים הבינלאומי.

מאחר שהדרכון הוא המסמך המזהה הכי חשוב שלנו, היינו כולנו מאוד זהירים לגביו. לכן נשארנו במרכז הסטודנטים הבינלאומי זמן ממושך למדי. בשעה שהגשנו את המסמכים, נשיא "אגודת הסטודנטים ואנשי האקדמיה הסינית" (CSSA) של אוניברסיטת סטנדפורד נחפז פנימה. כשהגיע , אמר לו הקונסול: "חיפשתי אותך". אז הוא הוציא מכתב מהתיק שלו וביקש מנשיא ה-CSSA  לקרוא אותו ולחתום עליו. הוא גם ביקש מנשיא ה-CSSA לארגן פעילויות לסטודנטים הסינים הנוגעים לנושאים שבמכתב.

כולנו הסתקרנו לגבי המכתב. יכולנו לשמוע את הפקיד אומר לנשיא ברצינות רבה: "זהו נושא מכריע מאחר שזה נוגע למדע ולאנטי-מדע". היה ברור לנו שנשיא ה-CSSA אינו רוצה לחתום על המכתב. הוא אמר: "אני מרגיש  שאין זה נכון להגדיר כל דבר בעל אופי שונה כפאלון גונג. לדוגמה: תרגילי הפאלון גונג, ארגון הפאלון גונג, מנהיגי הפאלון גונג ורוב האנשים מתויגים כפאלון גונג, אין זה נכון. עלינו לטפל בהם בנפרד. יתר על כן, אני עצמי, איני יכול לייצג את כל הסטודנטים הסיניים בסטנדפורד. חברי ה-CSSA צריכם לפחות להיפגש ולדון בכך."

אותו שלב, הבינו כל הנוכחים שהקונסול ביקש מנשיא ה-CSSA לחתום על הצהרה נגד הפאלון גונג בשם כל הסטודנטים הסיניים שבאוניברסיטת סטנפורד. הוא ביקש גם לערוך סדרת פעילויות בקמפוס שבהן "יגנו" ו"יבקרו" את הפאלון גונג.

סטודנט ממחלקת העסקים שישב ליד הקונסול אמר לו בכנות: " אדוני הקונסול, כולנו חשים שהממשלה הגזימה בנוגע לנושא זה. איננו צריכים לנהוג כך ברוב מתרגלי הפאלון גונג. אינני מתרגל פאלון גונג, אבל לכולנו יש חברים שמתרגלים פאלון גונג. הם אנשים טובים." ונשיא ה-CSSA הסכים מייד: "למעשה, דעתו מייצגת את רוב האנשים. רוב הסטודנטים הסינים בסטנדפורד חשים אהדה כלפי הפאלון גונג."

הקונסול לא וויתר. במקום זאת הוא ניסה לשכנע את הסטודנטים הנוכחים באמצעות פוליטיקה. הוא אמר: "הסטודנטים הסינים באוניברסיטאות רבות אחרות בצפון קליפורניה חתמו על כך. כמה אגודות סטודנטים באזור קליפורניה חתמו עליו גם כן. אסור שאוניברסיטת סטנפורד תפגר מאחור. מעבר לכך זוהי השקפה פוליטית."

תרגלתי פאלון גונג כמעט ארבע שנים. התרגשתי כשהסטודנטים הסיניים הביעו את אהדתם כלפי הפאלון גונג בפני פקיד הקונסוליה. באותה שעה קיוויתי שהממונים על הקונסול הם שדחפו אותו להפיץ את השקרים האלה. אז קטעתי אותו בנימוס: "אדוני הקונסול, אני סטודנטית באוניברסיטת סטנפורד ומתרגלת פאלון גונג. אני מקווה שתוכל להכיר באמת את הפאלון גונג ולא תאלץ את הסטודנטים לחתום על ההצהרה." הקונסול הסתובב אלי בהפתעה ושאל אותי אם ידוע לי על "תקרית ההצתה העצמית"  בכיכר טיאננמן . ידעתי שאם הקונסול יתעקש להפיץ שקרים הוא יזכיר בוודאי את "תקרית ההצתה העצמית". מאז שהקבוצה של ג'יאנג החלה לדכא את הפאלון גונג ביולי 1999 , רבים גינו את הרדיפה ונגעלו ממנה. ג'יאנג וחבר מרעיו ידעו שהם יתקשו להמשיך את הרדיפה בתנאים אלה, ולכן ביימו את "תקרית ההצתה העצמית" לכאורה, במהלך פסטיבל האביב 2001, אשר שכנע אנשים רבים שאהדו את הפאלון גונג לשנוא את הפאלון גונג ולפחד ממנו. אחרי כן אנשיו של ג'יאנג החלו לדכא את הפאלון גונג יותר בגלוי.בינתיים הם ביקשו מאנשים מכל שכבות האוכלוסייה לדון את הפאלון גונג בהסתמך על "תקרית ההצתה העצמית."  כדי להשיג את תמיכת דעת-קהל.

הסברתי בזהירות את הליקויים של "ההצתה העצמית" על-פי קטעי הסרט שצולמו על ידי ה-CCTV ובהתאם לדוחות רלוונטיים אחרים. לדוגמה: איך יכול ליו סיינג לדבר ולשיר בקול צלול לאחר ניתוח בגרונו? אמרתי להם גם שבכל כתבי הפאלון גונג אסור בפירוש להרוג ולהתאבד. הקונסול שאל אותי בארשת נבוכה: "האם זה נכון? זה כנראה לקוח ממאמרים קודמים. אני משוכנע שעדיין לא קראת את המאמרים האחרונים." לא ידעתי אלו שקרים נאמרו לו, אבל הסברתי לו בסבלנות: "מובן שקראתי אותם. זהו בדיוק אותו עיקרון במאמרים הקודמים והעכשוויים".

הקונסול שינה מייד את הנושא, "את יודעת גיליתי לאחרונה שלמתרגלי הפאלון גונג שהולכים לעתור לפני השגרירויות אין עבודה הולמת. יש אדם שהולך לשלם להם כל יום בשעה שלוש בצהריים." הסטודנט ממחלקת העסקים הקשיב לנו בתשומת לב וחשב בזהירות על מה שאמרנו. הוא התפרץ לשיחה: "אבל ראיתי מתרגלים מכל העולם שעותרים שם." הערצתי את מחשבתו הצלולה וסיימתי את מה שהתכוון לומר : "מתרגלים רבים נסעו לז'נבה במרץ. מי יכול לממן את הטיסות של אנשים רבים כל-כך?"

הקונסול התחבט ואמר: "איזו בת מזל את, שהתאפשר לך ללמוד באוניברסיטת סטנפורד! עלייך להוקיר את המזל. באזור שלנו כולנו נאלצנו ללכת לעבוד בכפר ובאזורים הרריים. היינו כבר קשישים מדי כשהתאפשר לנו ללמוד בעיר." השבתי לו: " מנהיגי המדינה עשו טעויות חמורות, אם הן לא יתוקנו, הן יגבו קורבנו מכל בית-אב. לגבי מה שאמרת על עבודה בכפר ובאזורים הרריים, למי אין קרובים כאלה? והיום הפאלון גונג נרדף כה קשות בסין, איך אנו יכולים  לאטום את אוזנינו?

הקונסול הכחיש מייד : "אין כל רדיפה. כלל וכלל לא!" הופתעתי. כפקיד הקונסוליה הסינית , הוא נתקל מדי יום בתמונות הרדיפה מול הבניין שבו הוא עובד. שאלתי אותו: "איך אתה יכול לומר את זה? האם לא ראית את תמונות המתרגלים הנרדפים?"

הפקיד נמנע מלהביט בנו ואמר בפנים חסרות הבעה: "אפשר היה לזייף את התמונות" כשהזכרתי את דיווחי התקשורת המערביים על הרדיפה, הקונסול אבד את סבלנותו ואמר: "את בוודאי יודעת שכל התקשורת המערבית מתנגדת לסין." באותה שעה יתר הסטודנטים הסינים נבוכו גם. הם בוודאי לא ציפו מפקיד בכיר בקונסוליה הסינית לשקר באופו בוטה כל-כך או להיות מבולבל. הרהרתי לרגע והשבתי: "חברתי יאו יואה מאוניברסיטת טסין-ג'ואה גורשה מהלימודים מכיוון שתרגלה פאלון גונג. עלינו להוקיר את מזלנו ללמוד, אך עלינו גם להביע דאגה לאחרים."

הקונסול אסף את הבקשות במהירות ופלט בשנאה את מלותיו האחרונות: אני מקווה שאינך מראה עוד דאגה לאחרים." נשיא ה-CSSA עזב במהלך שיחתנו כייוון שהיה עליו להתכונן למבחן. הוא אמר שישיב במהרה לפקיד הקונסוליה. למחרת, טלפנתי אליו, וביקשתי ממנו בכל לב לא לחתום על ההצהרה. הוא השיב לי בכנות מעברו השני של הקו: הפקיד אמר את האמת כשאמר שאין לו כל ברירה. הייתה זו הוראה מטעם הממונים עליו. אך הקונסוליה מספקת סכום די נכבד של כסף למימון הפעילויות של ה-CSSA, וזה מקשה על ההחלטה.

אז הוא שאל אותי לגבי הארכת הדרכון שלי וביקש מפקיד הקונסוליה לא לעשות לי בעיות. הודיתי לו על רצונו הטוב. מתוך דבריו הבנתי שהופעל עליו לחץ. הקונסוליה יכולה ליישם על כל אזרח סיני המתגורר מחוץ לסין את הפריבילגיה של "תן או מנע" הארכת דרכון כל חמש שנים.

בקשתי להארכת הדרכון סורבה

כעבור שבועיים הקונסול קרא לי לקחת את הדרכון שלי. כשהגעתי הוא החזיר לי את הדרכון יחד עם דמי האגרה לבקשה. לא ראיתי כל חותמת הארכה ולא קיבלתי כל הסבר לסירוב. שאלתי לסיבה.

הקונסול הצהיר שוב שהוא רק עוזר למחלקת הדרכונים וביקש ממני לפנות ישירות אל מחלקת הדרכונים. מאחר שזה היה לאחר שעות קבלת קהל, טלפנתי למחלקת הדרכונים למחרת. לאחר שמסרתי את שמי ושאלתי מדוע סרבו לאשר את בקשתי להארכת הדרכון.  מנהל מחלקת הדרכונים השיב בקול מוזר: את משתתפת בפעילויות שקורות תיגר על הממשלה..." הוא טרק את השפופרת מבלי לסיים את הסברו.

תוקף הדרכון שלי יפוג באמצע יולי, וקבוצת המחקר שלי נוסעת לגרמניה לוועידה אקדמית. כבר קניתי את כרטיס הטיסה והמתנתי רק להארכת הדרכון שלי כדי שאוכל לבקש אשרת כניסה בקונסוליה הגרמנית. הודעתי מייד למנחה שלי. בתקווה שהוא יפנה לקונסוליה הסינית. המנחה שלי כתב עבורי מכתב ושלח אותו בפקס לקונסוליה הסינית. הוא כתב במכתב שאני סטודנטית אחראית והוא אינו מבין מדוע הממשלה הסינית משהה את האזרחות שלי.

באותה שעה, הלכתי למנהל הסטודנטים הבינלאומי של אוניברסיטת סטנפורד והסברתי לו  את המצב. הוא ענה בגועל: "שוב? הם עשו את זה לסטודנטים שהשתתפו בתנועה הדמוקרטית בכיכר טיאננמן לפני עשר שנים." הוא אמר לי שהוא יודע על רדיפת מתרגלי הפאלון גונג בסין. הוא אמר שהוא יתקשר לקונסול הסיני  ויפעיל לחץ. למחרת הוא שלח לי אי מייל, שבו כתב שהוא טלפן לקונסוליה והשאיר הודעה קולית וששלח גם פקס.

כעבור כמה ימים כתוצאה מהמכתב, ביקש ממני הקונסול לתאם עמו ועם היועץ פגישה.

בעלי מאוד דאג בשל העניין הזה. הכרנו זה את זו בארצות-הברית. היינו נשואים זמן קצר, וקיווינו שנוכל לחזור לסין יום אחד ונוכל לחלוק את שמחתנו עם קרובינו. הוא התנדב ללוות אותי לקונסוליה ולדבר עם הפקידים האחראיים. למרות שבעלי אינו מתרגל פאלון דאפא, ברור לו שכל מתרגל פאלון גונג נהנה מהטיפוח-תרגול ושזהו העיקרון הבסיסי כדי שאדם "יהפוך לטוב-לב".  לפני שהלכנו לקונסוליה, הוא אמר לי בתקיפות: אם יבקשו מאתנו לחתום על הצהרת ערבות כלשהי נסרב בכל תוקף."

מאחר ששניו היינו עסוקים ולא יכולנו להגיע בזמן לקונסוליה, היועץ כבר לא היה כשהגענו. הקונסול נאלץ לקרוא למנהל מחלקת הדרכונים, כדי לשוחח אתנו. בהתחלה המנהל דבר זמן מה על איך שהוא עצמו הרגיש רע לגבי מה שקורה עם הפאלון גונג, כאילו שרגשותיו ומחשבותיו יכולים להחליף את חוקי המדינה. הפקיד  ש"דיווח" עלי ישב בצד ולא אמר דבר מרוב מבוכה.

בכנות, חשתי שהקונסול הוא איש ישר והגון. חבל שקשה לאנשי צבור סינים רבים כל-כך לדבוק בעקרונות של להיות בני-אדם. ספרתי להם שפאלון גונג יכול באמת לשפר את בריאותו הפיסית והנפשית של המתרגל. המנהל עדיין המשיך להתמקד ברגשותיו האישיים והשתמש בז'רגון בירוקרטי. ואז הוא הוציא כמה ניירות ועט, ואמר שאם אוכל לכתוב הצהרה שבה אני ערבה לכך שלא אתרגל פאלון גונג, הוא יאריך את הדרכון שלי.

בעלי היה להוט לחדש את תוקף הדרכון אבל בה בעת הוא התעקש על העיקרון שלא לכתוב כל הצהרה. הוא אמר בדאגה: "היא סטודנטית והיא עסוקה מאוד כל יום. יש לה בקושי זמן להשתתף בפעילויות המחאה כביכול. היא מתרגלת בבית. בבקשה הארך את דרכונה". המנהל נהם באחת: "כל עוד היא מתרגלת פאלון גונג, היא עוברת על החוק, גם אם היא מתרגלת בבית." הזהרתי אותם בכובד-ראש: "הדיכוי לא יאריך זמן רב. הסינים מחוץ לסין די  נחרצים לגבי הרדיפה."

המנהל התבונן בתשומת לב ובזעף בשעה שעזבנו את הקונסוליה הסינית, שאמורה לייצג את הדימוי החגיגי של האומה הסינית בעולם.

אחרי שחזרתי לאוניברסיטה. התחלתי לעבוד על הנסיעה שלי לגרמניה. תחילה הלכתי למזכירת החוג לכימיה, וביקשתי ממנה להכין עבורי מסמכים המעידים שאני בוגרת המחלקה כדי שאוכל לחזור לארצות-הברית למרות שהדרכון שברשותי אינו תקף.  קיוויתי שהם יוכלו לעזור לי לחזור לארצות-הברית.

היא אמרה לי שהיא תעשה כמיטב יכולתה כדי לעזור לי. אך שהיא אינה מכירה את הליכי הניירת. יהיה עליה לבדוק את הנושא לפני שתוכל לעשות למעני משהו. למחרת  בא אלי המנחה שלי וביקש ממני לא לנסוע לגרמניה כיוון שזה מסוכן מדי. התברר שמזכירת החוג טלפנה למנהל מרכז הסטודנטים הבינלאומי, ושאלה לגבי הניירות שיהיה עליה להכין עבורי. כשטלפנה הוא לא ענה והיא השאירה לו הודעה. כשהמנהל קיבל את ההודעה הוא התקשר למזכירה בדחיפות ואמר לה לוודא שלא אעזוב את המדינה. הוא אמר ששביקורת הדרכונים בגרמניה אינה מכירה בחותמות רשמיות ושאנשיה ידועים לשמצה כמי שדבקים בתקנות. יתכן שלא תהיה לי כל בעיה לעזוב את ארצות-הברית אבל ברגע שאיעצר בביקורת הדרכונים הגרמנית יתכן שאגורש לסין. מאחר שאני מופיעה ברשימה השחורה של הממשלה הסינית כמתרגלת פאלון גונג, זה יהיה נורא אם אגורש לסין.  אחרי שמזכירת החוג קיבלה את השיחה, היא טלפנה מייד למנחה שלי והשאירה לו הודעה בתא הקולי. גם המנהל וגם המזכירה ביקשו מהמנחה שלי להתקשר אליהם כדי לוודא שלא אסע לגרמניה. התרגשתי מאוד. עבור האנשים האלה אני פשוט סטודנטית זרה שהם פגשו רק פעם אחת. דאגתם הכנה לביטחוני האישי עמדה בניגוד חד לאכזריותם של בני מולדתי שהפכו אותי לפליטה שאינה יכולה לשוב עוד לביתה.

כעבור מספר חודשים אנשים מהמשרד לביטחון לאומי דברו עם קרוביי שבסין, ואמרו בצביעות: " האומה מייחסת חשיבות רבה לבתכם המוכשרת. אנו מקווים שהיא תחזור לשרת את המולדת לאחר סיום לימודיה. " אמי הפריכה את דבריו בכעס: " אתם אפילו לא מאריכים את תוקף הדרכון שלה. אין לה אזרחות יותר. מה הטעם לדבר על שירות המולדת?" האנשים מהמשרד לביטחון לאומי ביקשו מקרובי לשכנע אותי לוותר על טיפוח התרגול בפאלון גונג. אמי השיבה: " אני לא חושבת שיש משהו רע בפאלון גונג. פאלון גונג מלמד את המטפחים להיות אנשים טובים ולשרת את החברה..." אחד מהם קטע את דבריה של אמי בהערה האבסורדית: " האם בודהיזם וטאואיזם אינם מדברים על אותם הדברים?" כאילו שיש לתייג את הפאלן גונג כ"רע" וכאילו שצריך להשמיד אותו ו"לחנך מחדש" את המתרגלים כי הבודהיזם והטאואיזם כבר דברו על שרות כל היצורים החיים.

כפקידי ממשלה של הרפובליקה העממית של סין, מחשבותיהם לא היו צלולות וההגיון שלהם מבולבל. זוהי הטרגדיה של האומה שלנו, שחבורתו הפוליטית של ג'יאנג שטפה את מוחם של אנשים ורמתה אותם בהפיצה תעמולה מחרחרת שנאה בכל אמצעי התקשורת בכל רחבי המדינה. כיצד יכולים אנשי המשרד לביטחון לאומי, שעל כתפיהם מונחת האחריות של חיים ומוות של המדינה, לעצום עין בנוגע לפושע הגדול ביותר, זה שבאמת פוגע בביטחון המדינה ומשתלט על הצבא, על המשטרה ועל כלי התקשורת בכל המדינה כדי לשרת את האינטרסים הפרטיים שלו? איך הם יכולים להרשות יחס כזה למתרגלי הפאלון גונג, הנוהגים בהתאם לעיקרון של אמת חמלה סובלנות? האם משרד כזה לביטחון לאומי אכן שומר על ביטחוננו הלאומי או שהוא מאיים עליו?

איני רוצה להאשים את פקידי המשרד לביטחון לאומי. מדיווחיהם של קרוביי, אני יודעת שהם סקרניים לגבי הפצת הפאלון גונג מחוץ לסין, בעיקר בקרב סטודנטים סיניים. מכל מקום בעמדם מול המחסום של תעמולה מחרחרת שנאה ושל שטיפות מוח 24 שעות ביממה ובהתמודדם עם הלחץ שמפעילים הממונים עליהם, הם מתבלבלים מהמושגים המשמיצים שממלאים את מוחם וממכך שהם נאלצים להפיץ שקרים בניגוד לרצונם כדי לבצע את עבודתם.

סיפרתי בכנות את מה שקרה לפני בקשתי להארכת הדרכון ולאחריו, בתקווה לגעת בלבם של בני מולדתי שמחזיקים בדרכונים סיניים ומשתוקקים להתאחד עם משפחותיהם שבסין.

הדרכונים שלנו מביעים את גאוות המורשת הסינית, ומזכירים  לנו את כל אחד מבני ארצנו, מהרחובות שמקום הולדתנו, כל תמונה וזיכרון שאנו מתגעגעים אליהם. בעיני המנהל שפוגע בזכויות אדם ושאיכפת לו רק מהכוח שלו, מניעת אזרחותנו, איום על בני משפחתנו וקרובינו, הפרדה בינינו לבין בשרנו ודמנו, הפיכתנו לפליטים מחוץ לסין, הם אמצעי מפתח לשליטה.

מתרגלי פאלון גונג מאבדים את אזרחותם  

סינים המתגוררים מחוץ לסין, וויתרו על עקרונותיהם הבסיסיים כבני אדם, כדי להחזיק באזרחותם; אנשים בתוך סין צריכים לוותר על אותם עקרונות כדי להישאר בחיים. זה באמת מצער שג'יאנג שולט באזרחותם של הסינים ובחייהם בעשותו שימוש בסטנדרטים כאלה.

דרכוניהם של מתרגלי פאלון גונג סינים הוחרמו, או לא קיבלו אישור להארכת תוקפם, בלמעלה מ-17 מדינות בשנים האחרונות. המדינות האלה כוללות את" קנדה,יפן, איטליה, שוויץ, הונגריה, סינגפור, אנגליה, אירלנד, הולנד, צרפת, דנמרק, אוסטרליה, ספרד, בלגיה, ארצות-הברית, גרמניה וניו-זילנד.  לא רק שזה עומד בניגוד לחוק הסיני, זה גם משפיע על חיינו, למודנו, ועבודתנו באותן ארצות זרות. לקונסוליות הסיניות יש השפעה איומה על סינים המתגוררים מחוץ לסין, בכך שהם מונעים מהם באופן שרירותי את אזרחות או את דרכונם.