מחנה העבודה בכפייה לנשים בבייג'ינג הוא מאורה של "שקרים, אכזריות ואלימות"

(Minghui.org)

מחנה העבודה בכפייה לנשים בבייג'ינג הוא מאורה של רוע. חזות "המוסד המתורבת" אותה ניסו הרשויות ליצור היא שקר.

1) עינוי וצביעות במחנה העבודה בכפייה במחלקה להקצאת עצירים

רוב מתרגלות הפאלון גונג שמועברות למחלקה להקצאת אסירים במחנה העבודה בכפייה בבייג'ינג סופגות קללות ומוקפות במכורים לסמים ובשוטרים. כאשר המתרגלות מגיעות למחנה העבודה בכפייה לנשים בבייג'ינג, תחילה מקדמים את פניהן בחיוכים ובדאגה מזויפת (לשלומן). ההבדל המוחלט בין היחס האכזרי במחלקה להקצאת אסירים לבין ה"דאגה הכנה" במחנה העבודה מרדים את חששותיהן של חלק מהמתרגלות, וגורם להן להוריד ערנות. במחלקה להקצאת אסירים נהגו באכזריות במתרגלת פאלון גונג ותיקה אחת, אולם במחנה העבודה בכפייה היא קיבלה יחס חם בתחילה. ראש החטיבה אמר: "הגעת הביתה. בבקשה הרימי את ראשך". אותה מתרגלת קיבלה את שטיפת המוח שלהם באותו היום. ראש החטיבה מוליך שולל באמצעות הניגוד בין אכזריות לבין אדיבות.

בחטיבה הראשונה במחנה העבודה בכפייה לנשים בבייג'ינג מבודדים תחילה את (המתרגלות) החדשות שמגיעות. לאחר מכן, שלושה או ארבעה משתפי פעולה (1) מקיפים מתרגלת אחת כדי לשטוף את מוחה. בכל יום, מהשעה 6 בבוקר ועד השעה 11 בלילה, מנסים משתפי הפעולה לבלבל את אותה מתרגלת תוך שימוש ברעיונות סוטים והגיון מעוות. לאחר מספר ימים של שטיפת מוח, אם אותה מתרגלת מסרבת לוותר על אמונותיה, מכריחים אותה לעבוד במשך שעות ארוכות. היא תורשה לישון רק מהשעה 2 לפנות בוקר ויכריחו אותה לקום בשעה 5 לפנות בוקר וכך, תוך ניצול העייפות שלהן ובאמצעות תחבולות פסיכולוגיות, השוטרים טוענים בצביעות כי הם מאוד דואגים למתרגלות. באותו זמן, שוטפי המוח מנסים בכל דרך לשכנע את המתרגלות לוותר על התרגול. חלק מהמתרגלות מולכות שולל באמצעות תחבולות אלו. משתפת פעולה אחת ששמה לי יואה- צ'יאו מצליחה היטב בהונאת מתרגלות פאלון גונג בשל יכולת ההשפעה הקודמת שהייתה לה על חלקן. מוחה של לי יואה-צ'יאו נשטף על ידי המשטרה ולאחר מכן היא סייעה בשטיפת מוחן של מתרגלות אחרות. היא העלתה מספר רעיונות מוזרים כדי לבלבל את מתרגלות הפאלון גונג. היא מנצלת את העובדה כי פעם פגשה את מייסד הפאלון גונג. בו זמנית לי יואה-צ'יאו נראית אדיבה ואינה מבזבזת אוכל. כך זכתה בכבוד מצד אלה המכורים לסמים. לאחר שנחשפו הרעיונות הסוטים של לי יואה-צ'יאו, היא פנתה לפרשנויות מעוותות של כתבי הפאלון גונג על מנת ליצור בלבול.

2) מתרגלות פאלון גונג סובלות מעינויים ועלבונות (אישיים) בלתי פוסקים

רק לאחר שכל השיטות הצבועות האלו נכשלות, חושפים השוטרים את טבעם המרושע. העינוי הראשון בו הם נוקטים הוא מניעת שינה, בעודם מכריחים את המתרגלות לעמוד במשך שעות ארוכות. עינוי זה יכול להמשך 6 עד 7 ימים. במהלך העמידה, מכריחים את המתרגלות לגעת ברציפות עם האף בקיר, כאשר ידיהן פרושות לצדדים. אם המתרגלת לא יכולה לעמוד יותר, מכורים לסמים יקללו וידחפו אותה. שטיפת מוח אינטנסיבית במשך כל היום לאחר לילה שלם בעמידה זו שגרה רגילה. כמה מהמתרגלות הוכרחו לעמוד בתנוחות קשות יותר, למשל, להתכופף קדימה עם הראש למטה בעוד הזרועות מורמות לאחור (תנוחת "מטוס"), או כשהזרועות הדוקות אל הקיר וכולי. המשטרה משתמשת בעינויים כגון אלה על מנת לשחוק את הנחישות של המתרגלות. במהלך תקופות העינויים, ראש הקבוצה תורה בחשאי למכורים לסמים להכות מתרגלות. אם אותה מתרגלת מתנגדת באמצעות מחשבות נכונות, ראש הקבוצה תעמיד פנים כי היא תומכת בצדק. ייתכן והיא תסטור על פניהם של המכורים לסמים שהיכו את המתרגלות על מנת להראות כי המשטרה הוגנת. למעשה, זוהי רק תחבולה על מנת להציג את המחנה כ"מתורבת".

מחנות העבודה ארגנו "קבוצות מיוחדות" על מנת לענות מתרגלות פאלון גונג שסירבו לוותר על אמונתן. המשטרה בוחרת במכורים לסמים בעלי כושר על מנת לענות את אותן מתרגלות יום ולילה במקום בו הייתה ממוקמת החטיבה השניה. החטיבה הראשונה ממוקמת ממש מתחת לחדרים המשמשים את "הקבוצות המיוחדות". כך יכולות המתרגלות בחטיבה הראשונה לשמוע את המכות ואת הקללות. לפי מכורים לסמים מהחטיבה הראשונה, השומרים מחשמלים את המתרגלות בחטיבה השנייה באמצעות מספר אלות חשמליות בו זמנית. המתרגלות בחטיבה הראשונה שומעות זעקות כאב אינסופיות. זעקות הכאב של המתרגלות, בשילוב גיחוכי השוטרים, יוצרים אווירה מפחידה במיוחד. מספרים כי מתרגלות רבות בחטיבה השנייה הקודמת לא ראו מיטה בכל מהלך המעצר הממושך שלהן. את השם צ'ן פנג-שיאן, מתרגלת פאלון גונג נחושה, שמעו מתרגלות רבות, אולם מעולם לא הייתה להן הזדמנות לראות אותה.

אפילו דרכן של אלו שנכנעו לשטיפת המוח אינה קלה. ישנה שטיפת מוח חוזרת וכפייה מצד המכורים לסמים, שעוקבים, מבודדים ומאיימים עליהן על מנת לשמר שליטה על אותן מתרגלות. בחטיבה הרביעית של מחנה העבודה בכפייה לנשים, השוטרים מכריחים את המתרגלות לעתים קרובות לצפות בקלטות וידיאו שמשמיצות את הפאלון גונג. לאחר מכן עליהן לכתוב את מחשבותיהן. זה חוזר על עצמו ארבע פעמים ביום. החטיבה השנייה אפשרה פעם תקשורת בין המתרגלות. כתוצאה מכך, מתרגלות רבות הבינו כי זו טעות לקבל את ה"טרנספורמציה או שטיפת המוח". לאחר מכן פורקה החטיבה השנייה.

עומס העבודה הכבד ביותר קיים בחטיבה הראשונה. בכל יום הן עובדות מהשעה 5 בבוקר עד השעה 10 בלילה, ללא ימי חופשה. ישנם ימים בהם שעות העבודה הן אף ארוכות יותר במידה ועוד עבודה צריכה להיעשות. אם אין עוד עבודה שצריך לבצע, המשטרה תכריח את המתרגלות לצפות בקלטות וידיאו שמשמיצות את הפאלון גונג ולאחר מכן יכריחו אותן לכתוב את מחשבותיהן. החטיבה הראשונה משתמשת בשיטות סודיות על מנת לדווח על דבריהן ופעולותיהן של מתרגלות נחושות. דרך חשאית נוספת בה מנסה החטיבה הראשונה לרמות מתרגלות היא הפעלת קבוצות דיון במהלך העבודה. משתפי פעולה מובילים את הדיון באמצעות הפצת מחשבות מטעות על מנת לבלבל את המתרגלות. מחנה העבודה בכפייה לנשים בבייג'ינג הוא מאורה של שקרים, אכזריות ואלימות. בואו ונחשוף את זוועותיה יחדיו.

(1) משתפי פעולה: מתרגלים לשעבר שוויתרו על הפאלון גונג תחת לחץ והפכו לסייעים של הרודפים.