בטחון עצמי, הבהרת האמת בעבודה והתייחסות לצורה חיצונית

התנסות מוועידת פאלון דאפא השלישית לשיתוף התנסויות בישראל

שלום למורה, שלום לכל המתרגלים והאורחים!

אני מתרגלת בשיטת פאלון דאפא במשך 3.5 שנים. לפני שהתחלתי לתרגל, היה לי חוסר בטחון עצמי.

דברים מסוימים עוד בילדותי גרמו להיווצרותו של חוסר הביטחון, שממנו ניסיתי להיפטר במשך שנים רבות. קניתי וקראתי עשרות ספרים איך לפתח בטחון עצמי, אך כל זה כמעט לא הביא לשום תוצאה.

כאשר פגשתי בפאלון דאפא, התחלתי לתרגל ללא שום מטרה לפתור איזושהי בעיה, אלא שהרגשתי שפאלון דאפא זה משהו בלתי רגיל. בשנה ראשונה לא טיפחתי באופן נחוש, אך כאשר נתקלתי במבחנים רציניים, היו לפני רק שתי דרכים: לעזוב את הטיפוח או ללכת קדימה. כשהתחלתי לטפח באופן נחוש, ראיתי שהבטחון העצמי בא אלי באופן טבעי. רק היום אני מבינה, שבאותם ספרים שהייתי קונה אז, ניתן היה למצוא רק את השיטות והטכניקות השטחיות, אך הם לא נגעו כלל במהות ובטבע של בן אדם.

הבנתי, שחוסר הבטחון שלי נבע מהאגואיזם וההחזקות שלי, וברגע שמסלקים אותם, אז חוסר הביטחון באופן טבעי יפסיק להתקיים. כאשר לפני שנתיים פנו אלי מארגני ועידת הפאלון דאפא בהצעה להיות אחת המנחות בועידה, הבנתי שזהו מבחן, ובו זמנית גם כבוד גדול שמעניק לי המורה הנכבד שלנו.

בזמן הבהרת האמת, לעתים קרובות אני מגלה את ההחזקות שלי. בעבודה שלי לא היה לי קל לספר מיד לכולם על הרדיפה, אך עם הזמן ועם התקדמות של הטיפוח שלי, בהדרגה סיפרתי לרוב האנשים שעובדים אתי את האמת על פאלון דאפא. עד לפני זמן מה היוצא מן הכלל היה המנהל הישיר שלי. הוא בעל דעה סקפטית כלפי כל דבר רוחני, ותמיד התחמק מהשיחה כאשר הייתי מתחילה לדבר על פאלון דאפא.

יום אחד, לפני מספר חודשים, הוא שאל אותי אם כבר הכנתי עבודה מסוימת שהייתי צריכה לעשות, אך שלא נקבע לה זמן מוגדר. אמרתי שעוד לא היה לי זמן לטפל בזה. אז הוא אמר בכעס: "אז למה את לא נשארת שעות נוספות? ללכת לקבוצה שלך את מוצאת זמן." (כאן השתמשתי במילה "קבוצה" במקום מילה לא נאותה שהוא אמר). והוא הלך. באותו רגע הרגשתי כובד בלב, אך פתאום נזכרתי במילים של המורה, (ציטוט לא מדויק) שכאשר אנו נתקלים בבעיה, שם צריך לעשות הבהרת האמת. שלחתי מחשבות נכונות, ניגשתי למשרדו של המנהל ואמרתי לו: "אני יודעת שאתה עסוק מאד, אבל אני חייבת לדבר איתך". הוא הסתכל עלי ואמר: "אם זה לגבי הקבוצה שלך (כאן הוא שוב השתמש במילה לא נאותה), אז אין לי זמן לזה". אז אמרתי לו: "אני רוצה לדבר על עצמי". כשהוא ראה בטחון ורצינות בהבעת פני, הוא אמר: "טוב, בואי נכנס לחדר הישיבות". התחלתי לספר לו עד כמה עזר לי הטיפוח בפאלון דאפא, איך הוא שינה אותי לטובה. סיפרתי לו, שבגלל שאני מטפחת את האמת, קשה לי במקרים שהוא נותן לי הוראות להציג למישהו נתונים לא נכונים. אחר כך דיברנו על הרדיפה ועל המפלגה הקומוניסטית. הוא אמר, שתמיד ידע שקומוניזם זה דבר רע ושימיה של המפלגה הקומוניסטית ספורים. לאחר השיחה הזו, התחלתי לשים לב לשינויים שקרו לו. הוא הפך להיות בן אדם טוב יותר ומתחשב יותר. כאשר הוא נתן הוראה להציג מידע לא כל כך נכון, אז הוא תמיד היה מנסה להצדיק את הדבר, ומתחיל להסביר שבמקרה הזה, זה לא נחשב שקר וכו'.

המקרה הבא, שהייתי רוצה לספר לכם, מדגים את העובדה, ששום דבר אינו מקרי, ושאסור להתבסס על המראה החיצוני של האדם כשמצילים אנשים. יום אחד, כשהלכתי למשוך כסף מכספומט, ניגשה אלי אשה זקנה וביקשה שאעזור לה בשני שקלים, מכיוון שקיצבת הזקנה שלה לא מספיקה לה לאוכל ולתרופות. נתתי לה שני שקלים ביחד עם העלון ובקשתי שהיא תקרא אותו, מכיוון שיש בו מידע חשוב מאד. כעבור זמן מה, ליד כספומט אחר שנמצא במקום אחר של העיר, ניגשה אלי שוב אותה אשה ושוב ביקשה שני שקלים. המחשבה שלי היתה שמתרגלים לא צריכים לזרוק כסף סתם ימינה ושמאלה, ואמרתי לה שבפעם הקודמת כבר נתתי לה שני שקלים. אז היא אמרה: "סליחה, אני פשוט לא רואה שום דבר". הלכתי, אבל נשאר לי כובד בלב. חשבתי על כך ששום דבר אינו מקרי, אז למה פגשתי אותה שנית? פתאום נזכרתי שהיא אמרה שהיא לא רואה כלום, זאת אומרת שהיא לא יכלה לקרוא את העלון ולדעת את האמת על פאלון דאפא, לכן הצד המואר שלה ממשיך לחפש אותי כדי לדעת את זה.

כשהבנתי את זה, חשבתי שאני חייבת לפגוש אותה שוב, כדי לספר לה את האמת. כעבור זמן קצר, פגשתי אותה. התחלתי לספר לה על פאלון דאפא, על אמת, חמלה וסובלנות, והיא אמרה שזה טוב מאד, ושהיא תמיד תזכור את זה.

ההחזקות שאני עד היום מתגברת עליהן, כל פעם ברמה אחרת, הן החזקות לנוחיות ומראה חיצוני. פעם המורה עזר לי להבין עקרון מסוים דרך חלום. בחלום ראיתי, שהגעתי לאיזו ועידה בינלאומית בחו"ל. אנחנו, המתרגלים, באנו לאיזשהו מקום מגורים, ופתאום אני מגלה שאין אתי שום חפצים למעט תיק קטן ובו ספר ומפתחות של הבית. מיד חשבתי איך אוכל להסתדר בלי בגדים להחליפה וגם בגדים לועידה ובלי האיפור שלי ואפילו בלי סדין עליו אוכל לישון? הייתי מאד מאוכזבת וכבר התחילו להופיע לי מחשבות, שכנראה אצטרך לנסוע בחזרה. אחר כך אמרתי לעצמי באופן החלטי, שאני הגעתי לכאן למען דבר גדול כזה, כדי לשתף התנסויות עם מתרגלים אחרים, כדי להשתתף בפעילויות פאלון דאפא, האם ניתן להשוות את כל זה לדברים חומריים שלא הבאתי אתי? ואז החלטתי שאני נשארת. התיישבתי על הרצפה וכאילו במקרה הושטתי את ידי אל תוך התיק הקטן שלי ולפתע הוצאתי משם סדין, לאחר מכן המשכתי להושיט יד אל תוך התיק ולהוציא משם כמו קוסם כל הדברים שהייתי צריכה, כולל בגדים, וגם איפור. חלום זה עזר לי להבין שמה שחשוב הוא להניח את הלב, וזה בכלל לא אומר שבן אדם באמת חייב להפסיד משהו.

תודה למורה על החמלה והעזרה.

כתבתי את ההתנסות הזאת בתקווה שהיא תהיה מועילה למתרגלים אחרים. תודה לכולכם על ההקשבה.