לזכור את הימים בהם נדדנו עם המורה, לפני ואחרי שהפאלון גונג נחשף לציבור (1)

(Minghui.org)

הערת העורך: מחבר המאמר החל ללמוד את תרגילי הפאלון גונג והדרכותיו בסמינרים שהועברו על ידי המורה לי באופן אישי, במהלך התקופה המוקדמת מאוד בה לימד המורה את הפא. אולם, כיוון שהוא לא למד היטב את הפא (חוקים ועקרונות) במשך תקופה ארוכה, לאחר שהחלה הרדיפה הוא מאוד התרחק מדרך הטיפוח שלו. לאחרונה הוא הבין את טעויותיו ותיעד את הסיפורים האלו. אנחנו מפרסמים את המאמר הזה כדי שמתרגלים נוספים יוכלו להפיק תועלת מסיפורים על המורה, ילמדו כיצד לכבד טוב יותר את המורה, וינצרו בליבם את הזמן היקר הזה בו מופץ הדאפא בעולם. בואו נתנהל היטב כולנו כדי שנהיה ראויים להצלה ולנדיבות מהמורה ונמקם את עצמנו היטב למען העתיד.

אנחנו באמת מקווים שהמחבר לומד מהטעויות שלו, לומד היטב את הפא, ויפרסם בקרוב את הצהרתו האישית. אנחנו מקווים שהוא יבצע היטב את שלושת הדברים שהמורה מבקש מכל תלמיד דאפא בתקופת תיקון הפא (ללמוד את הפא, לשלוח מחשבות נכונות ולהבהיר את האמת), יכפר על טעויות העבר שלו ויבחר בעתיד בדרך הנכונה.

נולדתי בבייג'ינג והתעניינתי בצ'יגונג כבר בגיל מאוד צעיר. יום אחד ב- 1990, נתקלתי במספר אנשים שתרגלו צ'יגונג לא מוכר בפארק. משך אותי סוג של כוח מאוד מיוחד, שלא יכולתי להתנגד לו, ולכן התגנבתי כדי להתבונן בהם, אבל בגלל שהייתי צעיר מדי התביישתי, ולא שאלתי אותם למעשיהם.

באותו הערב, המורה הסביר את תרגול הפאלון גונג לתלמידים שלו ונכחתי בשיחה. למרות שהוא השתמש במילים מאוד פשוטות הוא למעשה תיאר באופן ברור את בסיס הטיפוח-תרגול. מעולם לא שמעתי על פא כל כך נפלא, ומיד החלטתי ללמוד פאלון גונג. ביקשתי, בצורה מסורבלת, מהמורה שילמד אותי, והוא הביט בי והסביר שהוא לא יכול לעשות זאת כיוון שהוא לא יכול להישאר בבייג'ינג עוד זמן רב. לא ויתרתי על התקווה, עקבתי אחר המתרגלים והתבוננתי בהם מתרגלים בחורשה הסמוכה ל'מוזיאון הצבאי'.

ארבעה או חמישה ימים לאחר מכן ראיתי שהמורה עוד היה שם וביקשתי פעם נוספת ללמד אותי. הוא אמר:

"ראשית, אני מלמד אותך תרגול שיביא אותך לרמות גבוהות יותר, אני לא מלמד אותך דברים כמו חיזוי העתיד, פנג שווי או ריפוי מחלות, ואני לא מרשה לך ללמוד אף אחד מהם. אם אתה מתעניין בהם, בבקשה, תרגיש חופשי למצוא אחרים שמלמדים אותם [ואל תתרגל פאלון דאפא]. שנית, בוא נבחן אחד את השני תקופה מסוימת. אני אבחן אותך וגם אתה תוכל להחליט אם אני המורה שמתאים לך (המורה היה מאוד מנומס כשאמר את זה). דבר שלישי, אין עליך לגלות לאף אחד את מה שאלמד אותך, אפילו לא לבני משפחתך".

[הערת המתרגם: זה היה לפני שהמורה חשף לציבור את הפאלון גונג].

הסכמתי לשלושת התנאים והתחלתי ללמוד עם המורה את תרגול הפאלון גונג.

1. חשיפת מספר שקרים שהופצו כנגד הפאלון דאפא

ב- 1991, המורה ואמו נסעו לתאילנד לבקר קרובי משפחה, ובדרכו חזרה לעיר מגוריו צ'אנג-צ'ון הוא עצר בבייג'ינג. במהלך שהותו של המורה בבייג'ינג, אחיו המבוגר של לי ג'ינג-צ'או, לי ג'ינג-פנג, הציג את אחיו בפני המורה, והוא החל ללמוד מהמורה. באותה תקופה, כמה מתרגלים אחרים ואני כבר הלכנו בדרכו של המורה במשך יותר משנה. החל מה- 23 ביולי 1999, CCTV (ערוץ הטלוויזיה המרכזי של סין) שידר תכנית המשמיצה את המורה ומכפישה את שמו. באותה תכנית, לי ג'ינג-צ'או טען כי הוא יצר את התרגילים ביחד עם המורה ובכך, לי ג'ינג-צ'או עיוות את העובדות ההיסטוריות ובגד במצפונו.

למעשה, בתחילת 1992, לפני שהמורה חשף לציבור את הפאלון גונג, המורה מתח ביקורת על מעשיו של לי ג'ינג-צ'או, כיוון שהוא ניסה לרפא מחלות בעזרת העין השלישית שלו וגבה על כך תשלום. באותם ימים היו ללי ג'ינג-צ'או החזקות ל"עין השלישית" שלו ולהשגת כסף כתמורה לריפוי מחלות. הוא התעלם מהתוכחה של המורה, התרחק מהדאפא יותר ויותר, ולבסוף הוא הלך לכיוון המנוגד לדאפא. זה לקח חשוב עבורנו.

לאחרונה היה אדם בבייג'ינג, ששם משפחתו ליו, שטען שהלך בעקבות המורה מאז שהיה בן תשע ושהוא מסוגל לראות באמצעות ה"עין השלישית". ליו הפיץ את דעותיו בקרב מתרגלי הדאפא ובלבל חלק מהמתרגלים. ליו אף ביקש כסף ממתרגלים עמיתים. הנקודה החשובה היא שלפני 1990, המורה מעולם לא לימד אף אחד את התרגול, ואפילו בני משפחתו לא ידעו עליו. אני עצמי הלכתי בעקבות המורה מ- 1990 עד שהוא נסע לחו"ל כדי להפיץ את הדאפא ומעולם לא שמעתי על אדם ששמו ליו.

2. המורה לקח כל צעד בצורה נכונה, הציל אנשים ולימד את הפא מבלי להעמיד פנים

ב- 1992, כשהמורה התחיל להציג לציבור את הפאלון גונג זו הייתה תקופה בה הצ'יגונג היה מאוד פופולרי בסין. היו אסכולות שונות של צ'יגונג, וביניהן היו שיטות שעסקו בשליטה על ידי רוחות או בעלי חיים. באותם ימים, אנשים העריכו תרגול צ'יגונג על פי שני קריטריונים בלבד: הראשון היה האם תרגול הצ'יגונג יכול להדגים מספר יכולות על טבעיות, והשני היה האם התרגול יכול לרפא מחלות. באותה תקופה, גם 'המכון לצ'יגונג' העריך את תרגול הצ'יגונג על פי אמות המידה האלו.

מאז שיצא לציבור והתחיל להציג את הפאלון גונג, המורה לי שמר על עמדה נחושה: הוא העביר את הפאלון גונג רק כדי להציל אנשים, בלי להציג הצגות. הדאפא הוא רציני ומכובד ואין לערבב אותו לעולם עם סוגים אחרים של צ'יגונג, המיועדים אך ורק לריפוי מחלות או שקשורים לשליטה על ידי רוחות או בעלי חיים. מעולם לא שימשה התפארות בכוחות על טבעיים לצורך משיכת קהל שילמד את הפאלון גונג. בדיוק כפי שאמר המורה

"בהצלת אנשים, רק על-ידי כך שתהיה כוונה נכונה, אפשר יהיה לסלק את ההחזקות שלכם". (מתוך "סילוק נוסף של החזקות", היסודות להתקדמות במרץ).

לכן המורה בחר לכוונן את גופם של האנשים ונתן להם ייעוץ על צ'יגונג, כדי לעזור להם להבין את הפאלון גונג. הפאלון גונג נחשף לראשונה בציבור ביוני 1992, כייעוץ צ'יגונג רחב היקף שנערך באולם כנסים בקומה החמישית של בניין הלשכה לחומרי בניין, במרכז הקניות בגאנג-ג'יאה-קואו שבבייג'ינג. הייעוצים האלו התקיימו במשך 10 ימים, מהבוקר עד לשעות אחר הצהרים והייתה להם השפעה טובה. גידולים סרטניים ואחרים, הפרעות הורמונליות, חוליות עמוד שדרה בולטות ומחלות לב נעלמו לחלוטין לאחר הטיפול, כפי שאושר בבדיקות רפואיות וצילומי רנטגן שבוצעו לאחר מכן.

מתרגל הדאפא מר טאנג, היה באותם ימים המתנדב האחראי במרכז הסיוע בבייג'ינג. לאחר שהמורה טיפל במחלת הלב שלו, הוא נסע לבית חולים של האוניברסיטה לרפואה בבייג'ינג לצילום רנטגן ובדיקה הראתה שהמחלה שלו נרפאה. כולם היו עדים עד כמה הפאלון גונג מופלא וכולם רצו ללמוד את התרגול. המורה ערך את סמינר הרצאת הפא הראשונה בבייג'ינג. על פי זיכרונם של מספר מתרגלים ותיקים שנכחו באותו שיעור, בשיעור הראשון השתתפו כ- 200 אנשים. לאחר שהחלה הרדיפה ב- 20 ביולי 1999, מר טאנג נאלץ לנקוט עמדה בטלוויזיה ולהשמיץ את הדאפא; אך כולנו יודעים, וגם מר טאנג, שהפאלון דאפא הוא שהעניק לו חיים חדשים.

3. הפעם הראשונה בה נתקלתי בְּמורה שמשלם עבור הארוחות של תלמידיו

בעבר, כשתרגלתי סוגים אחרים של צ'יגונג, תמיד ראיתי שהתלמידים הם אלה שנותנים למורה, אך מעולם לא נתקלתי במורה שמשלם עבור הארוחות של תלמידיו.

ב- 1991, לאחר שהמורה חזר מביקורו בתאילנד, נסענו איתו למקדש ג'יה-טאי שבבייג'ינג. את ארוחת הצהרים אכלנו במסעדת דרכים קטנה ובסיומה כולנו ניסינו לשלם על הארוחה אך המורה הורה לנו להישאר במקום והלך לשלם עבור הארוחה כולה. זה ריגש אותנו מאוד כי ידענו שבתרגולי צ'יגונג אחרים, התלמידים הם אלה שדואגים תמיד למורה. היתה זו הפעם הראשונה בה ראינו מורה שמשלם על הארוחות של תלמידיו. חלפו יותר מתריסר שנים, אך התמונה הזו עוד עולה לנגד עיני.

4. במהלך השנים בהן הלכנו אחרי המורה, כשנדד להפיץ את הפא, כל מה שאכלנו היו אטריות מוכנות בן רגע

בתקופה מוקדמת הזו, הלכתי אחרי המורה כשהוא נדד ממקום למקום וערך שיעורים. במהלך השנים האלו, המורה אכל בנדודיו רק אטריות שמכינים בין רגע. כשהגענו למקום בו נערכו השיעורים המורה בדרך כלל לא אכל את ארוחת הערב לפני שהעביר את שיעור הערב. לאחר השיעור, כשחזרנו לאכסניה כבר היה 8 או ב- 9 בערב והאכסניה כבר הפסיקה להגיש ארוחות. המורה לא יצא לאכול במסעדה אלא אכל תמיד אטריות שמכינים בין רגע, וזה גם מה שאכלנו כולנו. באותן שנים, אכלתי כל כך הרבה אטריות שמכינים בן רגע שחשתי בחילה אמיתית כשאכלתי אותן ואף חשתי חוסר נוחות כשרק הרחתי אותן. לפעמים, אכלנו אטריות שמכינים בין רגע שקנינו בסיטונאות, ואכלנו אותן במשך ימים רבים.

המורה לא אכל הרבה והוא אכל בזריזות. אם נותרו שאריות הוא היה אורז אותן ולוקח איתו. המורה היה חסכן מאוד. מאוחר יותר גיליתי שכשהמורה אכל בחברת מתרגלים הוא תמיד סיים לאכול לפניהם והלך לשלם עבור הארוחה כולה.

5. בקיץ החם, המורה נסע בתחבורה ציבורית דחוסה

ביולי 1992, המורה אך הגיע לבייג'ינג ונסעתי אתו למספר שליחויות קצרות. זה היה יום חם וחשבתי לשכור מונית למען הנוחות, אך המורה עלה על אוטובוס ציבורי צפוף. מאוד הזעתי באוטובוס אך החסכנות של המורה מאוד נגעה ללבי.

כמה אנשים בדו והפיצו שמועות בטלוויזיה וטענו כי המורה חי חיי מותרות. אינני יודע מאין צצו השמועות האלו ואיזה סוג של אנשים משמיצים ומכפישים את שמו של המורה הנדיב שלי. הלכתי בעקבות המורה במשך שנים רבות, התחלתי שנתיים לפני שהוא הציג את הדאפא לציבור. כעת, אני יודע שלטיפוח הפאלון דאפא אין גבולות. כשאני חושב על הסבל שהמורה נשא באותן שנים, כדי להציג לאנשים את הדאפא כדי להציל אותם, אינני יכול לעצור את הדמעות.