שוחחתי עם מתרגלת אחת על מה שראו מספר מתרגלים ועל ההפרעות של הרוע שכמה מהם חווים, כמו "מחלות", דיכאון, ישנוניות, נדודי שינה, וחוסר יכולת לזוז.

ההבנה שלה הייתה כי צל הרפאים של הרוע מתמקד בנו, ובעיקר - במתרגלים שנמצאים בחזית סילוק צל הרפאים של הרוע הקומוניסטי. כמה מתרגלים ראו דברים שמרחפים בסביבה ומחפשים אחר פתח.

אם אנחנו נמצאים תחת מתקפה או מתקשים להישאר ממוקדים בזמן שליחת המחשבות הנכונות, עלינו לסלק כל שורש שהוא של ההחזקות ולבצע, כמובן, את שלושת הדברים היטב, כולל שליחת מחשבות נכונות במשך היום. הרוע מחפש את הפרצות שלנו. כאשר הוא תוקף אותנו באמצעות החזקות ישנות ומוכרות, יתכן ולא נבין כי זוהי מתקפה ובמקום זאת אנו עלולים לחשוב "או, זאת הבעיה הישנה שלי. אני לא כל כך מצליח היום" (או "אני לא מטפח כל כך טוב" וכולי). אנו עלולים לשאת בטעות את הבעיה באופן פסיבי או אף להעצים אותה בכך שנגיב עליה בדרכים רגילות (נשנה את הרגלי האכילה או השינה שלנו, לדוגמא).

בציטוט זה מהרצאת הפא בניו יורק, המורה מעיר כי הרוע מחפש אחר הפרצות שלנו:

"אם מישהו לא יכול לטפח בפא, אז הוא לא יכול להבין באמת את הפא. רק כשמישהו באמת הבין את הפא אז הוא יכול ללכת בצורה ישרה בנתיב, ואפשר להבטיח סיום מוצלח לישות שלו. אחרת ישות כזאת היא במצב המסוכן ביותר, משום שבכל רגע הרוע יכול לנצל את ההחסרות שלה. אם הישות הייתה אדם רגיל, לא משנה כמה רעה היא הייתה, הרוע לא היה מקדיש לה תשומת לב בכלל. אבל משום שהיא רוצה לטפח, הרוע ינסה לעצור אותה מלטפח. כשאתם לא מטפחים ביציבות אתם הופכים למטרה לרדיפה של הרוע." ("לימוד הפא בועידת הפא הבינלאומית בניו יורק 2004")

פסקה זו צוטטה במאמר של מינג-הווי: "לכבד את המורה ואת הפא ובאמת לטפח את עצמנו: כמה מחשבות על הנושאים העכשוויים לגבי המתרגלים המתפקדים כגוף אחד באזור המקומי שלנו "http://en.minghui.org/html/articles/2005/3/25/58786.html"

במאמר ישנן שאלות רלבנטיות אחרות לגבי התקופה המיוחדת בה אנו נמצאים.

כמה מתרגלים עמיתים חוו קשיים. לאחרונה, בהיותי בתוך אחת ההחזקות הבסיסיות שלי עלו מילים אלה מ"הלב מתעורר בעצמו" במחשבתי וסייעו לי רבות:

"... צריך לטפח בנחישות בדאפא וללכת צמוד למורה. אם ההחזקות חזקות מדי – תטעה  בכיוונים. ..." ("יסודות להתקדמות במרץ II", "הלב מתעורר בעצמו")

תגובת מתרגל מערבי אחר לשיתוף זה:

"תודה רבה לך על ההתנסות הזו. אני חוויתי זאת גם כן, אולם בשל בידוד קל ממתרגלים אחרים, חשבתי שאני היחידי ועשיתי בדיוק כפי שציינת (שיניתי את הרגלי). מחשבות אודות היותנו מתרגלים "רעים" מקשות גם הן על שליחת המחשבות הנכונות. מהדקות את הפרצות. לא הבחנתי בכך, אולם זה התחיל לאחר לימוד פא שם למדתי להתמקד ברוע המסוים הזה במהלך "שליחת מחשבות נכונות" (מאמר של המורה "לסלק את הידיים השחורות באמצעות מחשבות נכונות").

אני חושב שיש לחלוק התנסות זו עם מתרגלים נוספים. סביר להניח כי זו בעיה נפוצה.