תלמיד תיכון גורש בכוח מבית הספר כיוון שתרגל פאלון דאפא

(Minghui.org)

שמי ניא יינג-צ'או ואני תלמיד כיתה י'. למדתי בעבר בתיכון מספר 2 של מחוז יינאן, פרובינצית שאנדונג.

תרגלתי פאלון גונג עם הורי מאז שהייתי בבית הספר היסודי. מצבי הבריאותי היה רע מאוד וסבלתי תכופות מדלקת ריאות ומדלקות אוזניים. באמצעות הפאלון גונג נעשיתי בריא ורוחי התרוממה.

מאז תחילת רדיפת הפאלון גונג, ב- 20 ביולי, 1999, הייתי עד להכאות של בני משפחתי ומתרגלי דאפא אחרים. ביתנו נבזז, נכפו עלינו קנסות, חטיפות וצורות רדיפה אכזריות אחרות מצד הרשויות המקומיות. מהמשפחה שלנו עצמה נסחטו יותר מ- 10,000 יואן (500 יואן שווים להכנסה החודשית הממוצעת של פועל עירוני בסין), מה שהקשה מאוד על מחייתנו. כשהתחלתי ללמוד בתיכון ב- 2004, אבי נאלץ ללוות כסף עבור תשלומי בית הספר.

ערב אחד במהלך שיעור ללימוד עצמי, קרוב לסוף שנת 2004, המורה שלי, וויי לאי, שהוטעה קשות על ידי השקרים והתעמולה של משטרו של ג'יאנג נגד הפאלון גונג, התכעס לפתע ונתקף זעם. הוא רצה שאעזוב את בית הספר. אמרתי כי לעולם לא אעזוב את בית הספר ואז הוא סטר על פני והודיע לכיתה כי לאף אחד אסור לדון בפאלון גונג, וכי מי שיעשה זאת יועמד לסילוק מבית הספר. אז הוא הורה לחברי כיתתי, שחלקו אתי חדר במעונות, לעמוד איתי מחוץ לכיתה כעונש. לאחר זמן מה, הוא צלצל למנהל כיתות י', גו שוג'ון, והורה לי ללכת אל משרדו שם אמר לי גו כי אני מסולק מבית הספר. אמרתי להם כי אין שום דבר רע בכך שאני מאמין באמת-חמלה-סובלנות, וגם כי אין כל דבר רע בפאלון גונג. בנוסף, סיפרתי לו על הרדיפה האכזרית של משטרו של ג'יאנג אחר משפחתי ואחר מתרגלי דאפא אחרים. כיוון שהלימודים הסתיימו, הודיע גו כי בית הספר יטפל בי כבר מחר.

למחרת, הלכתי שוב למשרדו של גו שוג'ון והתעקשתי כי יפתור את העוול שגרם לי המורה וויי. גו לקח אותי למשרד המנהל שצרח "אנחנו בית ספר שהוקם על ידי 'המפלגה הקומוניסטית', ואנו מצייתים לכל הוראות המפלגה. אתה מתרגל פאלון גונג ואנו נגרש אותך מיד מבית הספר הזה." השבתי בקול "אתה הלכת אחר טקטיקות כאלה (נגד מתרגלי פאלון גונג) לאורך כל הדרך, ובשל כך אנשים איבדו את עבודתם ותלמידים גורשו מבית הספר, אך אין כל כלל כזה בחוקה שלנו. אתם כולכם מפרים את החוק." כשגו שמע זאת הוא אמר לי לחכות מחוץ למשרד והם דנו ביניהם. כשסיימו, גו קרא לי לחזור עם המורה, וויי לאי, לכיתה וללמוד היטב. בדרכנו חזרה, שמעתי את המורה אומר "הפסדתי".

במרץ 2005, שני מנהלנים בתיכון הוציאו אותי משיעור חינוך גופני והורו לי להיכנס למשרדם. מנהל 'משרד 610' (סוכנות שנוצרה במיוחד כדי לרדוף את הפאלון גונג, עם סמכות בלתי מוגבלת על כל רמה של ניהול במפלגה ובכל המערכות הפוליטיות והשיפוטיות האחרות) של מחוז יינאן היה שם וחקר אותי לשמותיהם של הורי, כתובתם, ופרטים בסיסיים נוספים.

שבוע לאחר מכן, ב- 10 במרץ, 2005, יום שלישי, בסביבות השעה 11 בבוקר, בשיעור היסטוריה, אמר לי המורה, שיא ליפנג, כי הוא רוצה לשוחח אתי על משהו במשרדו. ירדתי בעקבותיו במדרגות ואז הוא אמר כי הוא רוצה שאלך אתו לבקר בביתי. לפתע הבחנתי בכמה נציגי 'משרד 610' ובמנהל גאו יינג-הואה, ממתינים ליד מכונית בשער בית הספר. עצרתי מלכת. אחד מהם הורה למישהו להכריח אותי לנסוע אתם. הבנתי כי הם מנסים לחטוף אותי, ולכן הסתובבתי והלכתי במהירות חזרה אל בניין ההוראה.

כמה דקות לאחר שחזרתי אל הכיתה, המורה שיא חזר ואמר לי בשקט שהם רק רוצים לטפל בכמה עניינים. עניתי בקול "לא אלך אתם. אני רק רוצה להמשיך בשיעור, ואין עליך להיות שותף ברדיפה שלי". שיא עזב ואז מנהל השכבה נכנס וניסה לסחוב אותי אל מחוץ לכיתה. הוא שאל אותי מדוע אינני ממלא אחר הוראות בית הספר. אמרתי "לא אמלא אחר הוראותיך אם הן מוטעות. אנא, צא מהכיתה ואל תשתף פעולה עם משרד 610." לאחר שראה כי עמדתי תקיפה הוא עזב. מאוחר יותר, מנהלן נוסף נכנס וניסה בכוח, ללא הצלחה, לאלץ אותי לצאת החוצה. כמה מחברי כיתתי קמו ובאו לעזרתי. הם אמרו "אנחנו בשיעור עכשיו. מה שזה לא יהיה..., עשה זאת לאחר השיעור." שיא נזף בהם "אין זה מעניינכם, אל תתערבו בזה !".

לאחר זמן קצר, המנהל חזר עם כמה מורים לחינוך גופני של כיתות י' והם גררו אותי יחד בכוח אל מחוץ לכיתה. ניסיתי להתנגד וקראתי בקול ובקשתי מאחרים להציל את חיי. אך במקום לעזור לי, מורים נוספים הצטרפו למאמץ לגרור אותי למטה, כשמנהל כיתה י' מכסה את פי בכל כוחו כדי למנוע ממני לצעוק.

כיוון שזה קרה במהלך שיעור, כל התלמידים שמעו את המאבק שלי, ורבים מהם צפו מחלונות הבניין. פקידי 'משרד 610' ביקשו ממני ללכת בעצמי כיוון שרצו להסתיר את החטיפה מעיני התלמידים, אך סירבתי בתוקף. לבסוף, המורים ומנהלי השכבה סחבו אותי למכונית בעודי נגרר על הארץ, כשפקידי 610 הולכים צמודים מאחורינו. הם הכניסו אותי בכוח למכונית והושיבו אותי ביניהם. רק איש אחד שישב מימיני היה פקיד מ'משרד 610', היתר היו כולם מתיכון יינאן: שיא ליפנג, המורה להיסטוריה, שני מורים לחינוך גופני, ושני מנהלני בית הספר, כולל גו שוג'ון.

במכונית, בכיתי ושאלתי אותם מדוע הם משמשים ככלי משחק בידי 'משרד 610' ומפרים ביודעין את החוק. אמרתי להם כי ג'יאנג זמין נתבע בגין עינויים, פשעים נגד האנושות ורצח עם על ידי 'הארגון העולמי לחקר הרדיפה של הפאלון גונג' ועל ידי מתרגלים ב- 36 מדינות. אמרתי כי ימיו של ג'יאנג ספורים וכי הרדיפה של אמי על ידי ממשל הכפר משמשת כעדות בתביעות. אמרתי גם כי אתבע את העבריינים שהשתתפו ברדיפתה בכל חומרת הדין. לפתע הם פרצו בצחוק מטורף... ואמרו "קדימה, תבע אותנו. אתה חושב שתוכל לנצח? אנו מקדמים זאת בלב שלם."

אחד ממנהלי בית הספר אמר לי כי הם פיטרו את המורה הקודם שלי, וויי לאי, כיוון שלא הצליח למנוע ממני לתרגל פאלון גונג. הם כעסו עלי מאוד שכן 'משרד 610' פיקח בגלוי על תיכון מספר 2 בגלל שתרגלתי פאלון גונג. הם גם אמרו שאם בית הספר לא היה מגרש אותי בכוח, 'משרד 610' היה מגביר את הלחץ עליהם.

התכנית המקורית של מנהל בית הספר ו'משרד 610', הייתה לחטוף אותי בחשאי מבית הספר ולקחת אותי לכיתה לשטיפת מוח, מבלי שאף אחד ידע לאן נעלמתי. הם מעולם לא ציפו שאזעק לעזרה ושכל התלמידים בבניין ישמעו אותי, מה שסיכל את מזימתם ולכן לקחו אותי, בסופו של דבר, הביתה.

כיוון שאף אחד לא היה בבית כשהגענו, חיכינו כשהם שומרים עלי ברכב לפי תור. מכונית שנייה עקבה אחרינו ולאחר מכן חזרה לבית הספר כדי להביא את חפצי האישיים.

כששאלתי אותם מדוע חטפו אותי, הם אמרו כי הם רק ממלאים אחר ההוראות של 'משרד 610', שניתנו על ידי מנהל בית הספר, גאו יינג-הואה. אמרתי כי זה לא חוקי לאלץ אותי לעזוב את בית הספר, גם אם ההוראה היא של ג'יאנג זמין ו'משרד 610'. הם ענו "לא, אנו לא מסלקים אותך מבית הספר, אנו רק רוצים שתירגע לזמן מה." אמרתי להם שכבר נרגעתי ושאני רוצה לחזור לבית הספר. הם אמרו "אין סיכוי שתחזור לבית הספר כל עוד אתה מתרגל פאלון גונג."

אמי הגיעה הביתה לאחר ששמעה שנחטפתי, אך הם לא התירו לי ללכת אתה עד שהסכימה להוציא אותי מבית הספר וכך, הצליחו, בסופו של דבר, לסלק אותי מבית הספר.

למחרת כל גופי כאב, מאחר ושבעה או שמונה גברים התייחסו אלי באכזריות במהלך התקרית.

מה- 11 עד ה- 15 במרץ, ניסה 'משרד 610' דרכים רבות כדי לחטוף אותי לכיתה לשטיפת מוח. הם שלחו מספר פעמים פקידים לביתי כדי לשוחח אתי ושוטרים סמויים כדי לעקוב אחרי, אך הם לא הצליחו למצוא אותי אף פעם. כיוון שהמזימות שלהם היו קשורות ל'משרד 610' המחוזי, לממשל העיירה ולממשל הכפר, נאלצתי לעזוב את ביתי. על פי החוקה של רפובליקת העם של סין, תיכון מספר 2 ומשרד 610 של יינאן הפרו את זכויותיי כאדם, כולל את זכותי לקבל חינוך, ולכן אני תובע אותם.

כתובות ומספרי טלפון מצוינים בכתבה המקורית: http://minghui.ca/mh/articles/2005/5/5/101197.html