המאבק בן 17 הימים בין הצדק לרוע

(Minghui.org)

כל אימת שקראתי באתר קלירווידום/מינגהוי כיצד הידיים השחורות רדפו מתרגל, בצורת קארמה של מחלה, הייתי חושבת: "זה בטח מתרגל מבוגר. אני צעירה ובריאה. זה לעולם לא יקרה לי". אבל אחרי מה שקרה לי בזמן האחרון, יש לי הבנה יותר מעמיקה על המשמעות האמיתית של מחשבות נכונות ופעולות נכונות, וגם על מהי הכחשה מוחלטת של סידורי הכוחות הישנים. אני רוצה לשתף בהתנסותי האישית שתשמש כלקח למתרגלים שאולי יעמדו מול התקפות דומות מהידיים השחורות, ואנחנו כגוף אחד של מתרגלי פאלון גונג נהיה מחוסנים מרדיפת הידיים השחורות, נשתפר ביחד בטיפוח שלנו, ונשתלב בקצב של תיקון הפא של המורה.

בתחילת ינואר 2005, הרגשתי לפתע חולה. המחזור שלי לא פסק והטלתי את מימיי לעיתים תכופות. במשך יומיים איבדתי משקל ניכר וגוון פני הפך חיוור וכחלחל. כל היום חשתי חלשה ועייפה ולא יכולתי להפסיק להשתעל. חשבתי שזה מעשה הידיים השחורות, חיפשתי בתוכי בצורה מעמיקה ובניסיון לזהות החזקות שלי שהם יכלו לנצל. הייתי עסוקה מאד בעבודה בו בזמן שסבלתי מהפרעות הידיים השחורות. אולם לא הפסקתי לעשות את שלושת הדברים שהמורה דורש מאיתנו. חיפשתי בתוכי החזקות לתהילה, רווח אישי, רגש, או אנוכיות, ואז שלחתי מחשבות נכונות לחסל את הרוע שמנצל את הפרצות שבי. כשהייתי יותר צלולה, הייתי לומדת את הפא. בצורה זאת, אחרי כמה ימי לחימה נגד הידיים השחורות, המחזור שלי פסק, אולם המשכתי לסבול מסימפטומים אחרים. אחותי הגדולה גם מתרגלת פאלון גונג. שוב ושוב היא קראה את הפא בקול רם וכשהיא על ידי, שלחה מחשבות נכונות, בעודדה אותי: "חייבת להיות לך אמונה במורה. את חייבת להמשיך לסלק את ההפרעות ולזהות את ההחזקות".

אמרתי בלבי למורה: "המורה, נראה שיש לי תכונת הארה נחותה. אחרי מספר ימים של ניסיונות, לא מצאתי את שורש הסיבה לפרצות שבי. שלחתי שוב ושוב מחשבות נכונות, אבל אני עדיין סובלת מהתקפות הידיים השחורות. האם אתה מוכן לתת לי רמז?" אחרי כמה ימים התחיל לכאוב לי הראש. נראה היה שהידיים השחורות מחריפות את התקפותיהם עלי. הם בטח מנסים להפיל אותי ולהרוס את הטיפוח תרגול שלי! איך אוכל לרקוד למנגינתם! בערב ההוא אחותי ואני התחלנו לשלוח מחשבות נכונות בשבע בערב, ואני נאבקתי לשבת ישר ושמתי את יד ימין לפני החזה. ואז לפתע נזכרתי בפסקה מהפא!

המורה אמר:

"אבל זה לא אומר שאי אפשר להשתחרר מזה. אמרתי זה עתה שאפילו אם חתמתם על חוזה מסוים בהיסטוריה, אם המחשבה הנכונה שלך היום מספיק חזקה ואתה לא מכיר בזה, אתה דווקא לא רוצה את הדבר ההוא, אז תוכל לסרב לו. אבל במקרים כאלה קצת קשה לטפל. הקושי נעוץ בזה שהכוחות הישנים לא ישחררו אותך כל כך בקלות. הם רוצים לנצל את הפרצות שלך, ברגע שתרפה הם ינצלו את זה. לכן במצב שבו המחשבה הנכונה חזקה מאוד הם לא יוכלו לנצל, כי במהלך תיקון הפא הדאפא לא מכיר בתכנוני הכוחות הישנים, גם אני כמורה שלכם לא מכיר בהם. מובן שכל אחד מתלמידי הדאפא שלנו אומר שאנחנו לא מכירים בתכנוני הכוחות הישנים. זה לא מה שאומרים מן השפה ולחוץ – יש לפעול לפי הדרישות של הדאפא ושל תיקון הפא, "אני דווקא לא מכיר בכל התכנונים האלה שלכם בהיסטוריה. אני לא מכיר אפילו בכוחות הישנים עצמם". אם המחשבה הנכונה מספיק חזקה, אפשר לדחות אותם ולסרב לתכנון שלהם. (מחיאות כפיים) זה בגלל שאנחנו בהחלט לא יכולים להכיר בהם. ("הרצאת פא בוועידת הפא בפילדלפייה, ארה"ב בשנת 2002")

ואז חשבתי: "האם אני אחת מהתלמידות שחתמו על הסכם עם הכוחות הישנים? האם הכוחות הישנים עשו תכנון לעשות אותי חולה בשלב זה בתיקון הפא כדי לפגוע בשם של הפאלון גונג ולחסום את ההזדמנויות של האנשים ללמוד את האמת על הפאלון גונג ממני?" התחלתי לבכות. בלבי אמרתי למורה: "המורה, אם חתמתי על הסכם כלשהו עם הכוחות הישנים, אז בטח חתמתי בגלל שלא ממש ידעתי משהו טוב יותר. כעת אני מתרגלת פאלון גונג בתקופת תיקון הפא ויש על כתפי משימה של הצלת יצורים חיים, אסור לי ליפול ברגע קריטי זה".

המורה אמר:

"היום אני יכול לומר לכם זאת: הטיפוח בהחלט אינו עניין אישי של הגעה לשלמות – הטיפוח שלכם הוא הצלת אינספור הישויות החיות בגופים הקוסמיים הקשורים לגופכם, ואשר תולות בכם תקווה אינסופית. הטיפוח של כל אחד מכם הוא הצלה של ישויות חיות בכל רקיע אדיר-ממדים שמימי עצום."("סיור בצפון אמריקה ללמד את הפא")

כאשר הידיים השחורות תקפו אותי, הם גם רצחו את אינספור היצורים החיים בגוף הקוסמי שמקביל אלי. האם הייתי אחראית ליצורים החיים שבי בזמן שנכנעתי להתקפות הידיים השחורות? אסור לי לגרום נזק לפא או לאכזב את היצורים החיים שאני אחראית עליהם. מיד התחלתי לשלוח מחשבות נכונות שוב, ובפעם הזו המחשבות הנכונות היו מאוד חזקות. באותו הזמן ביקשתי את עזרת המורה, לבטל כל הסכם שהייתי עלולה לחתום בעבר עם הכוחות הישנים וגם לחסל את הידיים השחורות. ביקשתי מהמורה לקחת פיקוד על עתיד היצורים החיים שלי ועלי. אני מתרגלת פאלון גונג, לא אקשיב לאף אחד מלבד המורה. ביקשתי מהמורה שיחזק את המחשבות הנכונות שלי, ואז התחלתי לחזור על הפורמולה של המחשבות הנכונות. מיד ברגע שהגעתי להבנות שזה עתה סיפרתי, נעשיתי צלולה, חדה וערנית. למרות שעדיין הרגשתי לא טוב, הרגשתי צלולה ורעננה. אחרי ששוב שלחתי מחשבות נכונות בחצות, כל הסימפטומים של המחלה נעלמו לגמרי. אני חושבת שהסיבה הסופית שיכולתי להתנער לחלוטין מהתכנונים של הכוחות הישנים, הייתה בגלל ששיניתי את מחשבותיי מהיסוד.

המורה אמר:

"החיים של העבר היו אנוכיים, אולם היקום של העתיד איננו מבוסס על אנוכיות, והכול יהיה טוב יותר."(" ביאור הפא בפגישה עם מתרגלים מאסיה פסיפיק")

כשניסיתי בהתחלה לא להכיר בתכנונים של הכוחות הישנים, עשיתי זאת למען רווח אישי. במילים אחרות, ניסיתי לשחרר את "עצמי" מהתקפות הידיים השחורות והכאב הפיזי. לבסוף, החלטתי להתכחש לתכנונים של הכוחות הישנים מטעמים נטולי אנוכיות. ויתרתי על המחשבה של חיים ומוות והייתי נחושה להיות אחראית על כל הגורמים הישרים והנכונים. אני חושבת שמוסר ההשכל של הסיפור שלי הוא: אם המחשבה הבסיסית שלנו נכונה, כל הקשיים שאנחנו מתמודדים מולם בטיפוח תרגול יתמוססו בטבעיות. חוץ מזה, המורה משגיח עלינו ומגן עלינו בכל רגע. למתרגלים שעוברים התקפות דומות של קארמה של מחלה, אנא היו צלולים מיד! הציבו עצמכם נכון לפי הפא ותוכלו להכחיש לגמרי את ההפרעות של הכוחות הישנים והידיים השחורות לתיקון הפא של המורה. אנחנו גם נוכל לחסל את המחסומים שבינינו, מתרגלי הפאלון גונג, וליצור גוף אחד שהוא בלתי מנוצח.