השני שערק מהמק"ס באוסטרליה אומר את דברו

ה"אפוק טיימס" האוסטרלי חושף באופן בלעדי את ההפרות הבוטות של זכויות האדם (והפאלון גונג)  על ידי המק"ס

מאת ג'יימס ברק האפוק טיימס, אוסטרליה 7 ביוני 2005

הערת העורך: המאמר מבוסס על ראיון בלעדי שהוענק לאפוק טיימס על ידי האו פנג-ג'ון. הראיון מופיע לאחר הכתבה. ג'יימס ברק מדווח ממלבורן, אוסטרליה.

סוכן חשאי סיני, שערק ומסתתר במלבורן, חשף - בהשראת עריקתו לאחרונה של הדיפלומט הסיני מר צ'ן יונגלין ובעקבות "תשעת הדיונים על המפלגה הקומוניסטית הסינית" של האפוק טיימס - מידע אודות הפרות בוטות של זכויות אדם בתוך סין, בעיקר נגד מתרגלי פאלון גונג ועל פעולות ריגול באוסטרליה.

לאחר שעזב קבוצת תיירים באוסטרליה בפברואר, ביקש מר האו פנגג'ון בן ה- 32 מקלט מדיני, ובראיון עם האפוק טיימס ביום שני, ה- 6 ביוני סיפר כי השתייך ל'משרד 610' בפרובינציית טיאנג'ין.

'משרד '610 היא סוכנות חשאית סינית שהוקמה כדי לפקח על רדיפת סינים המתרגלים פאלון גונג או משתייכים לקבוצות רוחניות אחרות.

"במקור עסק 'משרד 610' בעיקר בפאלון גונג, אך לאחר אפריל 2004 כלל הממשל תחת פיקוחו של משרד 610, קבוצות דתיות אחרות אותן כינה כ"כת מרושעת". פרט לפאלון גונג, ישנן 14 קבוצות דתיות אחרות וישנן גם 14 ארגוני צ'יגונג "מזיקים" " אמר מר האו.

כשנשאל מדוע עזב את סין וחיפש מקלט מדיני באוסטרליה אמר "ראשית, אני חושב שאינני יכול לשאת את מה שהם עשו לפאלון גונג ולארגונים דתיים אחרים כיוון שאין זה דבר שאני רוצה לעשות".

פאלון גונג הוא שיטת תרגול ומדיטציה הדוגלת בשלושת העקרונות של אמת, חמלה וסובלנות. פאלון גונג תורגל באופן נרחב ברחבי סין עד שהמפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) החרימה אותו ב- 1999 ופתחה במערכה של רדיפה אכזרית. מר האו היה עד לעינויים של מתרגלי פאלון גונג, בשל אמונתם, על ידי הרשויות בסין.

מר האו התפעל מכך שמר צ'ן יונגלין יצא בגלוי נגד הרדיפה שממשל סין מנהל נגד תומכי הדמוקרטיה ומתרגלי פאלון גונג. באסיפה ציבורית להנצחת הטבח בכיכר טיאננמן ב- 1989, הצהיר מר צ'ן בפומבי כי הוא לא יכול עוד למלא את תפקידיו הרשמיים להטריד פורשים סינים ולפקח עליהם, וחשף רשת ריגול סינית נרחבת הפועלת באוסטרליה. "צ'ן יונגלין הוא דיפלומט והוא צעד קדימה לדבר בבירור לטובת הפאלון גונג ופעילים דמוקרטיים. כשוטר אני סבור כי מחובתי לעשות את אותו הדבר" אמר מר האו.

"התחלתי את שרותי כשוטר ב- 1994 ובאותו זמן אהבתי מאוד את העבודה אך ב- 2000 הועברתי ל'משרד 610' ו'ללשכת הבטחון הלאומי' ונוכחתי כי העבודה איננה זו שאני רוצה בה וכי היא שונה ממה ששוטר אמור לעשות.

"תחילה חשבתי שזה בסדר, אך באוקטובר 2000 יחידת העבודה המקורית שלחה מקרה מיוחד, בשם קוד "103" והם עצרו יותר מ- 70 מתרגלי פאלון גונג. הייתה מתרגלת אחת בשם סונטי, שנחשבת עבור משרד 610 כיעד מספר אחד בקרב מתרגלי הפאלון גונג".

עינויים

מר האו אמר כי סונטי עונתה. "יום אחד קיבלתי הוראה לגשת אל לשכת המשטרה נאנקאי עם שוטרת נוספת. כשהגענו ראינו כי סונטי היתה בחדר החקירות. הבחור שתחקר את סונטי הוא ראש המחלקה השנייה של משרד 610. היה לו מוט ברזל באורך של חצי מטר בידו. כשנכנסנו לחדר החקירות השוטרת ראתה שגבה של סונטי היה כחול ושחור כולו והיו שני חתכים באורך של יותר מ- 20 ס"מ.

"לסונטי יש בת בגיל 14. עבורי, היא לא פושעת. כך שלא הייתי מרוצה לגבי האיש שהיכה את סונטי. מאז שיניתי את גישתי כלפי היותי שוטר... לאחר מכן, אני ושוטר נוסף ביקשנו במשך כמעט חודש טיפול רפואי עבור סונטי. בכל פעם שנפגשנו ראש 'משרד 610' ביקש מאיתנו לא לומר דבר בחוץ אודות המקרה הזה. מאורע זה היה נקודת מפנה".

"סונטי דיברה איתי על הפאלון גונג. היא אמרה  "אנחנו לא כמו שהם אמרו לך. מתרגלי פאלון גונג רק רוצים להיות אנשים טובים והם אינם פושעים כפי שמתאר 'משרד 610'. זה נגע בי עמוקות ואני סבור כי אין להתיחס אל מתרגלי פאלון גונג כאל פושעים".

סיפורו של מר האו על עינויים והפרת זכויות אדם מפריך את טענותיו של השגרירה הסינית פו יינג שאמרה ב- 6 ביוני שהממשל הסיני נע קדימה משנות ה- 70 וכי היו הרבה דעות מוטעות לגבי סין המודרנית בהקשר לזכויות אדם. נסיונו של מר האו כשוטר ב- 610 מפריך גם את כל הצהרות הפקידים רשמיים בממשלת סין, שטענו כי אינם נוהגים בצורה לא הוגנת במתרגלי פאלון גונג.

מר האו גם תיאר את השימוש הנפוץ בעינויים בחינוך מחדש הנרחב באמצעות מערכת מחנות עבודה ברחבי סין. "זה די נפוץ במחנות עבודה בכפייה להשתמש בשיטות עינויים... כמעט כל מחנה עבודה בכפייה נוקט בשיטות עינויים".

"בנוגע למספר מחנות העבודה בכפייה, אינני יודע (לגבי המצב) הכלל ארצי, אך ישנם שבעה בטיאנג'ין".

"אין כלל זכויות אדם באותם מחנות עבודה בכפייה. אנשים אלה נאלצים לעבוד משש בבוקר עד תשע בערב. הם כולם עובדים בעבודות ייצור כמו עשיית קופסאות קרטון אך הממשל או מחנה העבודה בכפייה לא משלם לעובדים דבר".

מר האו תיאר בפירוט כיצד הרשויות הסיניות שלחו מתרגלי פאלון גונג למרכזים לשטיפת מוח ולמחנות עבודה. "כשעוסקים בפאלון גונג ההליך הוא שתחילה תשלח למרכז לשטיפת מוח, ואם הם לא חוזרים בהם מאמונתם שם, הם נשלחים למחנות עבודה. במחנות העבודה הם מוחזקים שלוש שנים בלבד. אם הם לא מוותרים על אמונתם לאחר מכן, הם יישלחו חזרה למרכז לשטיפת מוח ואז אם הם עדיין לא מוותרים על אמונתם, הם יישלחו לתקופה נוספת למחנה העבודה בכפייה" הוא אומר.

מר האו עצמו היה חשוף גם הוא לרדיפה כשנשמעו הערותיו לגבי הפברוק בתקשורת המנוהלת על יד המדינה לגבי סיפורים אודות הפאלון גונג. "כשהם עצרו מתרגל מהא-ביי ראיתי שצוות הצילום של ה- CCTV ('הטלויזיה המרכזית של סין') בודה סיפורים כוזבים... אמרתי כי זהו שקר, זה פברוק. לא ידעתי כי ממש לידי עמד כתב שלהם כשאמרתי זאת. הייתי בצרות. נשלחתי לתא בידוד במרכז המעצר בטיאנג'ין למשך יותר מ- 20 יום".

כשמר האו נשאל אם ישנם סינים רבים אחרים כמוהו וכמו מר צ'ן, המודאגים ממצב זכויות אדם ומרדיפת אנשים חפים מפשע בסין הוא ענה שישנם. "אני חושב כי מוכרחים להיות אנשים רבים כמוני. לכמה מהקולגות שלי מחשבות דומות לשלי, אך לא כל אחד יצעד קדימה לעשות זאת. הם באמת עושים דברים שהם אינם רוצים לעשות".

מר האו הסכים עם הצהרתו של מר צ'ן על פקידים סיניים רשמיים המרחיבים את הרדיפה של מתרגלי הפאלון גונג אל מחוץ לסין. הוא גם לא היה מופתע מטענותיו של מר צ'ן כי אלף סוכנים סינים עובדים בחשאי באוסטרליה.

אני חושב כי מספר זה הוא נכון. אני יודע זאת. אני גם יודע שמרגלים סיניים לא נמצאים רק בקונסוליה ובשגרירות הסינית אלא גם בעסקים ובארגונים סיניים מעבר לים".

מר האו אמר כי ישנם ערוצים שונים דרכם מגיעים סוכנים סינים לאוסטרליה. חלקם הגיעו כמשקיעים, חלקם כצוות טכני. "כמה מהם נשלחו על ידי לשכת הבטחון הלאומי ואחרים על ידי הצבא" הוא אמר.

הוא הצהיר כי זה לא קורה רק באוסטרליה וכי מרגלים אלה שעובדים עבור המק"ס נמצאים בכל מקום. מספרם עצום. בין אם יש או אין קהיליה סינית, יש סוכנים חשאיים סיניים".

מאז שמר האו נמצא כאן באוסטרליה, הוא קרא את 'תשעת הדיונים על המפלגה הקומוניסטית הסינית' שפורסמו על ידי "דאג'י-יואן", הגרסה בשפה הסינית של האפוק טיימס, שהוא אחד העיתונים הסיניים העצמאיים הגדולים ביותר בעולם.

"קראתי את תשעת הדיונים מאז הגעתי לאוסטרליה. זה נגע בי עמוקות. הם מזכירים מאמרים וסיפורים רבים. ראיתי כמה מהם בסין (במסגרת העבודה שלי).... הוא מתאר את הצד האפל של סין, וכולם נכונים. אחר שקראתי את תשעת הדיונים, יש לי רצון חזק לבוא ולספר את האמת. אך בשל דאגתי למשפחתי, הילד שלי, היססתי שכן הם עדיין נמצאים בסין".

תשעת הדיונים הופצו בהתמדה בכל סין והשפיעו על למעלה מ- 2 מיליון אנשים לפרוש מהמפלגה. בדצמבר פתח ה"אפוק טיימס" אתר שהוקדש לפרישות. הדיפלומט הסיני מר צ'ן ואשתו פרשו שניהם מחברותם במק"ס בשבת, ה- 4 ביוני, יום ההנצחה לציון 16 שנים לטבח בכיכר טיאננמן.

מובאות מתוך הראיון איתו (את הראיון המלא אפשר לקרוא באנגלית בלינק המצורף): [...] ש: כמה זמן שירתת כשוטר בסין? ת: התחלתי ב-1994, ועם הזמן חיבבתי את תפקידי מאד. אבל בשנת 2000 הועברתי ל'משרד 610' של משרד הבטחון הלאומי, ונוכחתי שזה לא מה שרציתי, וזה שונה ממה עושה ששוטר.

ש: התוכל לתאר את 'משרד 610' ואת התפקיד שמלאת שם? ת: 'משרד 610' הוקם ממש מהצמרת ע"י לואו גאן, אחד החברים בפוליטבירו. בכל מחוז ובכל רשות מקומית יש 'משרד 610' כחלק מ"המשרד לבטחון ציבורי", וגם כמעט בכל רמה של ארגונים ממשלתיים. המשימה העיקרית היא לטפל בסוגיית הפאלון גונג או לרדוף את הפאלון גונג, וכן גם כמה ארגונים שסומנו ע"י המפלגה הקומוניסטית הסינית כ"כת".

ש: מדוע, אתה חושב, המערכה נגד הפאלון גונג היתה חמורה הרבה יותר ממערכות נגד קבוצות אחרות שסומנו ע"י המק"ס? ת: אני חושב שזה באמת ענין של מספר המתרגלים. ב-1999 הייתי עדיין ביחידת המשטרה, וכל פעם ג'יאנג זמין אמר שאם רצונו לשנע כוחות צבא זה יקח לו 48 שעות, אבל למתרגלי הפאלון גונג נדרשו פחות מ- 24 שעות (להתארגן לעתירה מול משרד העתירות הממשלתי בקרית הממשלה ג'ונג-נאן-האי בבייג'ינג באפריל 1999 – המת'), וזה היה עבורו ממש הלם. ואולי מתוך האינטרסים האישיים שלו וסיבות אישיות הוא החל במערכה הזו.

ש: אז מה גרם לך לעזוב את סין ולבוא לאוסטרליה? ת: קודם כל, אני חושב שאינני יכול לשאת את מה שהם עשו לפאלון גונג ולארגונים דתיים נוספים, כיוון שזה לא משהו שאני רוצה לעשות. שנית, באתי לאוסטרליה כי אני רוצה לומר משהו לטובת ארגונים אלו, כיוון שהממשלה אינה נוהגת בהם בהגינות.

[....]

ש: מדברים על כך שבסין יש רשת ענפה של מחנות עבודה? ת: לגבי מספר מחנות העבודה בכפייה אינני יודע לגבי כל המדינה, אבל בטיאנג'ין יש שבעה מחנות עבודה בכפייה. מחנות העבודה בכפייה הם לא חוקיים כיוון שלא נדרש שום הליך חוקי (לכליאה בהם). משרד המשטרה מחליט, וניתן לכלוא בין 6 חודשים ל-3 שנים. אין שום זכויות אדם בכל הנוגע למחנות עבודה בכפייה אלו. אנשים אלו עובדים משש בבוקר עד תשע בלילה. כולם עובדים בפס-ייצור כמו הכנת קופסאות קרטון, אבל לא משלמים להם כלום.

ש: יש האשמות לגבי עינויים שנעשים במחנות העבודה. האם היית עד לזה? ת: זה מאד רווח במחנות עבודה בכפייה להשתמש בשיטות עינויים. להדק באזיקים את הידיים מאחורי הגב נחשב נורמלי מאד בתוך מחנה עבודה בכפייה. כמעט כל מחנות העבודה בכפייה נוקטים בשיטות עינויים. [....] ש: היית בעצם נוכח באירוע בטיאנג'ין שהצית את האירוע בג'ונג-נאן-האי. האם היית מודע שזה יוביל לרצח עם בהיקף כה גדול תוך זמן כה קצר? ת: באותו הזמן עדיין עבדתי במשרד הבטחון המשטרתי בהפינג. העתירה המדוברת התרחשה באזור הפינג, כך שכל השוטרים היו נוכחים. באותו זמן לא העליתי בדעתי שזה יוביל לרצח העם המתרחש היום. אני חושב שהרבה דברים תוזמרו למעשה ע"י הממשלה. באותו הזמן שמתרגלי הפאלון גונג נאספו אל מול בנין החינוך, פקידי ממשל מהרשות המקומית של טיאנג'ין יצאו אליהם ואמרו שזה לא המקום לפתור את הסוגייה למענה באו לעתור, אלא שאם הם רוצים לפתור את העין עליהם ללכת לבייג'ינג. לכן אני חושב שהאירוע בטיאנג'ין כוון ע"י הרשות המקומית של טיאנג'ין להתרחב לבייג'ינג. ב- 22 באפריל 1999 הממשלה מיקמה מערכת מצלמות על גג בנין החינוך וכל הבניינים מסביב, כדי לשלוח את הסרטים והתמונות לתחנות משטרה לחקירה, וכך הם גילו די הרבה על מספר מתרגלי הפאלון גונג, שמות וכתובות. הם הקימו בסיס נתונים על מתרגלי הפאלון גונג בהתבסס על צילומים אלו.

ש: האם המידע הנאסף על מתרגלי פאלון גונג מחוץ לסין הוא מפורט כמו זה הנאסף בתוך סין? ת: אני חושב שפחות או יותר אותו דבר, כי כל יום יש לנו דיווחים ואנו אוספים את כל המידע שנשלח אלינו מכל העולם. למשל, מישהו במדינה מסויימת קונה משהו – זה מדווח – אפילו מידע כזה פעוט. אז סין מסתמכת על מרגלים לאסוף מידע על מתרגלי הפאלון גונג ועל פורשי המפלגה. עלי גם לציין שבתוך הפאלון גונג ובתוך קבוצות וארגונים אחרים יש גם כן מרגלים מסין. [...] ש: נראה שמצפונך התעורר. האם לדעתך יש עוד הרבה אנשים כמוך וכמו מר צ'ן בתוך סין? ת: אני חושב שחייבים להיות הרבה אנשים כמוני. כמה מעמיתי חולקים אותן דעות כמוני, אבל לא כל אחד יוכל לפסוע קדימה עם זה. הם עושים מה שאינם רוצים כלל לעשות.

ש: האם ידוע לך על איזושהי רדיפה המתרחשת מחוץ לסין ע"י סוכנים סינים? ת: אני חושב שמחוץ לסין אכן קיימת רדיפה של מתרגלי פאלון גונג. כמו למשל שאומרים לארגונים בקהיליה הסינית לא לשכור או לתת עבודות למתרגלי פאלון גונג. אז סוג כזה של רדיפה באמת קיים.

ש: ציינת קבוצות פורשים אחרות שנרדפות ע"י המק"ס... תף במקור 'משרד 610' טיפל באופן ספציפי רק בפאלון גונג, אבל אחרי אפריל 2004 הממשלה כללה בטיפול המשרד קבוצות דתיות אחרות שהיא מכנה "כתות מרושעות". מלבד הפאלון גונג יש 14 קבוצות צ'יגונג המכונות "מזיקות".  [...] [...] ש: האם אתה מוצא שהפאלון גונג מטופל בצורה יותר חמורה משאר הקבוצות? ת: אני חושב שהממשלה רודפת את הפאלון גונג יותר בחומרה משאר הקבוצות. בגלל הנושא של הפאלון גונג הממשלה הכינה 300 סעיפי חוק של החוק הפלילי. לגבי שאר הקבוצות הדתיות, המשטרה אינה מוצאת לנחוץ לעצור ולכלוא, אבל כשהם מוצאים מתרגל של הפאלון גונג הם עוצרים ומעבירים ל"חינוך מחדש", אחרת לא ישחררו אותם. [...]