גברת טאן יה-ג'יאו הפילה את עוברה בעקבות עינויים קשים של שוטרים ואסירים במרכז המעצר (מקוצר)

(Minghui.org)

מר ליאן טיא-לונג וגברת טאן יה-ג'יאו, זוג נשוי מהעיר בנשי, מחוז ליאונינג. נעצרו ועונו בשנה שעברה. גברת טאן יאג'יאו הפילה את עוברה בעקבות העינויים. שני בני הזוג נעצרו באופן בלתי חוקי ונידונו לתקופות מאסר ארוכות. ב- 20 לאפריל, אביו של ליאן טיא-לונג קיבל שיחת טלפון מכלא דאביי. המשטרה בקשה שיבוא  לבקר את בנו בכלא. במקום זאת, סחטה ממנו המשטרה 10 יואן, עלות שיחת הטלפון ולא הרשתה לו לראות את בנו או את כלתו. אמו של ליאן טיא-לונג הייתה כה נסערת ועצובה שסבלה מהתקף, והיא במצב חמור עד היום. [...]

הזוג ליאן טיא-ונג וטאן יה-ג'יאו

[...]גב' טאן יה-ג'יאו מתארת את העינויים שהביאו להפלת עוברה

נעצרתי ב- 18 בספטמבר 2004, ונשלחתי לתחנת משטרה דונג-מינג. שם מספר קציני משטרה היכו אותי וחישמלו אותי עם אלות חשמליות, הם המשיכו להכות אותי אפילו חזק יותר אחרי שהעבירו אותי למרכז המעצר. פתחתי בשביתת רעב ואז היכו אותי ביתר אכזריות. ב-23 לספטמבר נשלחתי לבית החולים מספר 1 של אזור שיהו, שם "האכילו" אותי בכוח דרך האף (זו אינה האכלה אלא שיטת עינוי – המת'). כשהוחזרתי למרכז המעצר, כבלו את כל גופי לספסל עם כבלים ואזיקים. לפני שניסו ל"האכיל" אותי בכוח שוב, ב- 25 בספטמבר, הוצאתי את צינור האכלה מהאף כי הכאב היה בלתי נסבל. האסירים בכלא קפצו עלי וקשרו את ידי מאחורי גבי עם מגבת רטובה. הם לחצו אותי על המיטה והיכו אותי. גופי רעד באופן בלתי נשלט. כשהייתי על סף עילפון ללא יכולת לדבר, הסוהרת ג'אנג ג'ינג'ואן שאלה אותי אם אוכל. כל שיכולתי הוא בקושי רב לנוד בראשי ("לא"!), אז היא אמרה למנהיג האסירים וונג, "היא שלך עכשיו", וואנג אמר לאחרים: "סיגרו את החלון והדלת, כך שאחרים לא ישמעו את צעקותיה".

הם המשיכו להכות אותי עד אשר התחלתי לדמם בעת הטלת שתן בקערה שהעמידו לרשותי, ואיבדתי את התינוק. וואנג סיפר זאת לסוהרת ג'אנג ג'ינג'ואן.

חודש לאחר מכן דיווחתי זאת למנהל תחנת המשטרה. הוא היה אדיש לסבלי. לא קיבלתי שום טיפול לאחר ההפלה, רק נתנו לי לשתות מים קרים. עד היום לא עברתי ניתוח לאחר ההפלה.

רשימת האסירים, הסוהרים ופקידי ממשל המעורבים בפרשה, ומספרי הטלפון שלהם, במאמר המלא.