כמה מחשבות על ההחזקה של קנאה

(Minghui.org)

המורה אמר בהרצאה השביעית ב"ג'ואן פאלון"

..."הקנאה מתבטאת באופן מאוד חזק בסין. היא כל-כך חזקה שהיא הפכה להיות טבעית ואנשים אפילו לא יכולים בעצמם להרגיש אותה".

ברצוני לשתף אתכם בכמה מהבנותי בנושא זה.

דודי הצעיר ביותר, שגם הוא מתרגל פאלון דאפא, סיפר לי סיפור. הוא שוחח עם עמית לעבודה בקומה השנייה בבניין. האיש שאוסף את האשפה עבר ליד, כשהוא מכה בחבית עם מקל פלסטיק בקצב מלא חיים. העמית לעבודה אמר, "איש זה הוא מדהים. ראה איך הוא מכה בחבית בדרך נחמדה ומלודית". דודי הצעיר אמר, "זה כלום! לא שמעת על אמרה סינית עתיקה על כך שבן אדם יכול להיות טוב בכל דבר כל עוד הוא מתאמן בזה רבות? האמת היא, שאם הייתי במקומו, הייתי יכול לעשות זאת טוב יותר." אחרי שהוא סיפר לי את סיפור, אמרתי "אתה מקנא באיש הזבל". פניו של דודי הפכו אדומות מבושה. קנאתו נעשתה טבעית והוא אפילו לא הרגיש בה.

לפעמים כאשר מתרגל עמית עושה עבודה טובה, מתרגל אחר יתחיל לקנא. ממש כמו שהמורה אמר,

"כי אם מישהו מצליח, במקום להיות שמח יחד איתו מרגישים לא מאוזן בלב. הבעיה הזאת יכולה לקרות". ( ג'ואן פאלון, "הרצאה שביעית").

באזור שלנו,כאשר ביקשנו ממתרגלים לעזור לנו לתאם פרויקטים של דאפא,מתרגלים אחרים הפכו די קנאים ואמרו, "הו כן, הוא מתרגל טוב. עכשיו הוא המתאם. אם כך אנחנו לא צריכים לעשות דבר. כמתאם, הוא יכול לעשות זאת בעצמו". המורה נתן דוגמא דומה ב"ג'ואן פאלון",

"אתה עובד למופת ואתה יכול לעשות את זה טוב. אתה צריך להגיע מוקדם בבוקר וללכת מאוחר בערב. תעשה אתה את כל זה כי אתה טוב בזה. אנחנו לא מספיק טובים. אנשים יהיו ציניים וקשה אפילו להיות אדם טוב". (ג'ואן פאלון, "הרצאה שביעית").

כאשר מתרגל מחזיק בהחזקה של קנאה, זה מפריע לגוף האחד. זה מפריד מתרגלים אחד מהשני. הדבר החמור ביותר עם הקנאה שזה יכול להפוך להיות כל כך טבעי שאיננו מזהים זאת בעצמנו. מתרגל אמר פעם שקל להיפטר מהחזקות שאנחנו חושפים, אך קשה להיפטר מהחזקות שאיננו מודעים אליהן. לדוגמא, כשמתרגל א' עזר לאזור אחר לארגן ועידת פא בקנה מידה גדול, מתרגל ב' אמר למתרגלים מאזור זה, "מדוע הזמנתם אותו? הוא לא מביא תועלת". המתרגלים מהאזור הזה נבוכו למדי מהערה זו.

מזווית אחרת,כשקונפליקט עולה, כל המעורבים חייבים להסתכל פנימה. אותו דבר עם קנאה. היתה לי התנסות שבה מתרגל עמית לפתע לא חיבב אותי יותר, לא משנה כמה ניסיתי. כשציינתי את זה בפני מתרגל נוסף, הוא אמר, "הוא פשוט מקנא בך. ובכל זאת אתה גם צריך לבחון את עצמך בפנים". כאשר באמת הסתכלתי פנימה, הבנתי שהיתה לי החזקה חזקה של קורת רוח והתפארות. לעיתים קרובות סיפרתי למתרגל ההוא עד כמה מתרגלים אחרים מעריכים אותי, ומה אני חושב על הערכה זו. מה שאמרתי שלא בכוונה העלה בו את ההחזקה של קנאה. כאשר חשפתי את ההחזקה שלי וטיפחתי את הדיבור שלי, הקונפליקט בינינו נעלם.

כמובן, אנחנו עדיין מטפחים, ובגלל זה יש לנו המון מקומות לשיפור. המגרעות שלנו יופיעו בדרכים רבות. למרות זאת, אני חושב שמתרגלים עם החזקה חזקה של קנאה צריכים ללמוד יותר את הפא. אנחנו צריכים להשוות את מחשבותינו ומעשינו לפא כדי לטהר את מחשבותינו וגופנו.

לבסוף, בואו כולנו נלמד את הפא של המורה על קנאה:

"הנושא הזה של הקנאה רציני מאוד, כי הוא נוגע בשאלה האם נוכל להשלים את הטיפוח. אם הקנאה לא מסולקת, כל מה שהאדם טיפח הופך להיות מאוד פגיע. יש כזה כלל: אם הקנאה לא מסולקת במהלך הטיפוח-תרגול, אדם לא יכול להשיג את הפרי האמיתי, בהחלט לא. בעבר אולי שמעתם על זה שבודהא אמיטאבהא דיבר על הליכה לגן עדן עם קארמה. אבל זה לא יקרה אם הקנאה לא תסולק. אולי זה יהיה אפשרי, אם יש חוסר בהיבטים אחרים קטנים ואדם ילך לגן עדן עם קארמה לטיפוח נוסף. אבל זה בלתי אפשרי לחלוטין אם הקנאה לא מסולקת. היום אני אומר למתרגלים, אל תהיו כל-כך מבולבלים שלא תתעוררו לזה. המטרה שאתם רוצים להשיג היא טיפוח-תרגול כלפי רמות גבוהות. צריך לסלק את ההחזקה של הקנאה. לכן אנחנו מדברים עליה בנפרד." ( ג'ואן פאלון, "הרצאה שביעית").