מתרגלי פאלון דאפא נרדפים באכזריות בכלא לאן-ג’ואו

(Minghui.org)

בשנים האחרונות יותר ממאה מתרגלי פאלון דאפא הוחזקו שלא כחוק בכלא לאן-ג’ואו. רובם הועברו לכלא אחר לאחר תקופת מה, אך 30 מתרגלים סובלים באופן שוטף מרדיפה מתמשכת בכלא זה. מתרגלות מוחזקות כרגע בכלא לנשים. להלן חלק מן המקרים בהם סבלו המתרגלים תחת הרדיפה בכלא לאן-ג’ואו.

עובדות על רדיפת מתרגלים שזהותם ידועה:

מר לי וונמינג, בן 30, נדון ל- 20 שנות מאסר. הוא עכשיו מעונה באופן חמור במחלקה השלישית ונאמר שהוא בשביתת רעב.

מר וואנג יוג'יאנג, בן 30, נידון ל-10 שנות מאסר. בשל העינויים הוא סובל מהגב וזקוק למקל הליכה. הוא חלש מאוד ובטראומה נפשית חמורה.

מר דו שין, מעל לגיל 30, נידון לארבע שנות מאסר. הוא נגרר ל"חדר בדיקה עצמית" והוכה קשות על ידי האסירים קאו פנג, ויי ואחרים. הם לקחו אותו ל"צוות" וחייבו אותו לכתוב הבטחה לציית לתקנות הכלא. אחרי מספר חודשים של עבודה בכפייה, מר דו הועבר לכלא דינגשי להמשך התעללות.

מר הא ג'יאנצ'ונג, בן 40, נידון לשבע שנות מאסר. הוא סבל מעינויים בצינוק, שם הוכרח ללבוש מדי אסיר. אחרי שיצא מן הצינוק הוא לא היה מסוגל ללכת, והיה צריך להסתייע באדם אחר או במקל הליכה. שערו הפך שיבה.

מר גאו פנג, מעל גיל 30. נידון לארבע שנות מאסר. הוא נתלה על "מקל יחיד" מספר פעמים, נכבל לעמוד חשמל, בדרך כלל לתקופות ארוכות. הוא מחה נגד החזקתו באופן בלתי חוקי ושבת רעב. הוא עונה על ידי "האכלה" בכוח והזרקת סמים. השומרים וונג צ'נגלין, ליו בינצ'נג ואחרים הכו את מר גאו קשות עם אלות חשמליות. עור פיו, פניו וראשו התנפח, דימם והזדהם מהמכות. האסיר הא קונג-שאן הכה את גאו פנג לעיתים קרובות ובאכזריות. שוטרי הכלא ואסירים ערכו חיפוש על גופו ומיטתו לעיתים קרובות.

מר גאנג זיפינג, מעל לגיל 20, נידון לחמש שנות מאסר. הוא הוכה באכזריות על ידי המשטרה במחלקה הראשונה של הכלא. הוא נכבל לדלת מתכת לתקופה ארוכה ושבת רעב במחאה על כך. מאוחר יותר מאחר ולא שיתף פעולה בעבודות כפייה, השומר יאנג דונגשיאן גרר אותו לצינוק בכוח. גבו וזרועותיו נשרטו ובגדיו היו קרועים מהגרירה. הוא נכבל באזיקים והוכרח ללבוש מדי אסיר, נקשר לכסא מתכת והאכל בכוח במשך 20 יום. לאחר מכן חויב לחתום על הבטחה שישתתף בעבודה כפיה לאחר שישוחרר מהכסא.

מר וואנג שיאודונג, מעל לגיל 30, נידון לשמונה שנות מאסר. הוא לא שיתף פעולה עם דרישות הרודפים. הוא סירב ללבוש את בגדי האסיר, לא "דווח", לא אמר "כאן", לא התפקד בעת ספירה, לא שיתף פעולה כשקיבל הוראה לשבת בשפיפה, לא גילח את ראשו ולא ענה לשאלות הבחינה. במקום זאת הוא ביקש לתרגל את התרגילים. השומר הא לישינג הכה אותו באופן פראי מספר פעמים. השומרים וואנג שנגלין, צ'או ואחרים שלחו את האסירים צ'או הואי, צ'או פנג, מא לינג והא קונגשם להכריח אותו ללבוש מדי הכלא ולגלח את ראשו. גלחו את ראשו וגרמו ליותר משנים עשר חתכים מדממים. במשך היום הם קשרוהו לדלת ממתכת, ובלילה הוא נקשר למסגרת המיטה. האסירים צ'או הואי, צ'או פנג הכו את וואנג שיאודונג מספר פעמים. מאוחר יותר כאשר ננעל בצינוק, השומרים והאסירים הכו אותו באכזריות בצינוק. אחרי שמחה באמצעות שביתת רעב, מר וואנג נשלח לכלא באזור ג'ינצ'אנג.

מר מאו ליבינג נידון לתקופה בלתי ידועה. כאשר היה כלוא במרכז מעצר ונרדף עד שהפך מאוד חלש, מבצעי העוולות שלחו אותו לכלא לאן-ג’ואו. למשפחתו של מאו אין כסף. המשטרה ידעה זאת ושלחה אותו לבית החולים שם ניתן לו טיפול באלפי יואנים. ואז השתמשו בזה כערובה והכריחו אותו לכתוב השמצות נגד הפאלון דאפא, ומילות תודה למפלגה הקומוניסטית על שהצילה אותו.

אנשים רבים המוחזקים בכלא לאן-ג’ואו הם חולים, אבל שלטונות הכלא אינם מספקים להם סיוע רפואי. מטרתם היחידה "בעזרה" למר מאו היה להכריח אותו לפעול כנגד מצפונו.

עובדות על רדיפה של מתרגלים שזהותם אינה ידועה:

בין אלה שהגיעו לאחרונה, מתרגל פאלון דאפא סירב לשתף פעולה עם שוביו וצעק, "פאלון דאפא יתקיים לנצח". השומרים וקבוצה של אסירים ליוו אותו עם ראשו למטה. המתרגל צעק לאורך כל הדרך, דבר שהדהים את הרשעים ונתן השראה לאסירים במחלקות הכלא ששמעו אותו ושיבחו אותו. במחלקה התשיעית, מתרגל פאלון דאפא פתח בשביתת רעב במחאה על הרדיפה. השומרים והאסירים הכו אותו באכזריות, מנעו ממנו שינה, האכילו אותו בכוח ומאוחר יותר חייבו אותו לעסוק בעבודות ידניות קשות של תפירת כדורי רגל.

במחלקה השמינית, מתרגל פאלון דאפא לא שיתף פעולה עם השומרים כשרק הגיע, וסבל ממכות קשות. מתרגל זה חויב מאוחר יותר לבצע עבודות פיזיות קשות, בצחצוח אבנים יקרות. כל יום הצוות קם בשעה 6.00 ולא עזבו את העבודה לפני השעה 23.00 . סוג זה של עבודה מאוד אינטנסיבית. בנוסף לכך, מתוך רשעות, השומרים עינו את האסירים לעיתים קרובות ונעלו אותם בבידוד בצינוק. האווירה הייתה כה נוראה שכמה אסירים רגילים (לא מתרגלים) התאבדו, ורבים אחרים ניסו להימלט פיזית. פעם אחת, כאשר אסיר הוכה למוות על ידי השומרים הוא קרא "הצילו". השומרים לעגו לו ואמרו, נכה אותך עד מוות, העונש המקסימאלי שנקבל הוא שלוש שנות מאסר ושנה על תנאי".

במחלקה  מספר אחד, ראש המחלקה, יאנג דונג, רימה מתרגל פאלון דאפא בהבטחה של קיצור גזר הדין וביקור בית כדי לחייב אותו לכתוב מכתב סירוב ולהסכים "להשתנות".

במחלקה האחד עשר, השומרים ואסירים הכו באכזריות מתרגל פאלון דאפא זקן ואסרו עליו לישון. אחרי מספר שבועות של השגחה עליו וצפייה יומית של וידאו שהשמיץ את הדאפא, הוא חויב לבסוף לכתוב כתב וויתור והבטחה להשתנות. בריאותו היתה חלשה מאוד, אך עדיין חייבו אותו לבצע עבודות פיזיות. כך הוא חי כל הזמן בפחד קיצוני.

במחלקה השמינית של הכלא, הסוהר ליו יורן התעלל במתרגל פאלון דאפא שלא שיתף פעולה באימוני הכלא ולא קרא "סיסמאות" שהורו לו. השומרים גררו בכוח את המתרגל למשרד שם הכו אותו באכזריות עם אלות חשמליות. מאוחר יותר, מתרגלים בצוות אחר של הכלא התכוונו לשוחח עם הסוהר ליו על העינוי הבלתי צודק שביצע, אך ליו, מפוחד מעוצמת המחשבות הנכונות של המתרגלים, נעלם. בלילה, הכלא ערך מפגש סודי, מפוחדים שחדשות אלה יעודדו מתרגלי דאפא אחרים. הם החליטו לפזר את מרבית מתרגלי הדאפא למחלקות שונות.

פעם, כאשר השומרים ליוו שמונה מתרגלים  לכלא, שומרי הכלא ניסו להחרים ספר מאחד מתרגלי הדאפא. בגלל שהמתרגל סירב לעזוב את הספר, השומרים היכו אותו ללא חרטה. המתרגלים האחרים צעקו "אל תכו אותו!". בגלל שהיו הרבה אנשים ומחלקות אחרות בכלא ואסירים שביקרו אצל הרופא בחצר, הרבה אנשים צפו בנעשה. אחד השומרים נבהל מתשומת הלב וקרא במהירות "אל תצעקו!". מאוחר יותר, הוא החזיר שלושה מתרגלי דאפא אחד מהם מבוגר וחלש למרכז המעצר, אחרים נשארו בכלא.

האירועים שהוזכרו לעיל מהווים חלק קטן מן העוולות הנוראות המבוצעות בכלא לאן-ג’ואו. מקרים דומים קורים מדי יום ולא ידוע במדויק כמה מתרגלים עברו התעללות וטראומה נוראיות.