תופעה מסוכנת הקוראת לתשומת לבנו (עם הערת המאסטר "השילו את הלך המחשבה האנושי")

(Minghui.org)

הערת המאסטר למאמר של התלמיד:

השילו את הלך המחשבה האנושי

מאמר זה כתוב היטב, וההבנה שהוא מבטא היא אפילו טובה יותר. כמה תלמידים באמת לא התייחסו ללימוד הפא כאל דבר חשוב, ולעיתים קרובות הם מביטים במצבים שעולים בין תלמידי הדאפא מתוך הלך מחשבה של אדם רגיל; וזה לא מוגבל רק להערצה עיוורת כלפי אנשים מסוימים. הצגת הלך מחשבה זה באמת, למעשה, מבטאת את [ההבדל בין] מטפח לבין אדם רגיל. זה מביא על האדם בעיות רבות בטיפוח, ומפריע במאמצי אימות הפא והתיאום ושיתוף הפעולה שקיימים בין תלמידים ומבוססים על הפא. הביטוי הבולט ביותר של זה היא הרדיפה החמורה שתלמידים רבים עומדים מולה כתוצאה מהלך מחשבה אנושי חזק וחוסר במחשבות נכונות. הפתרון הוא, ללא יוצא מן הכלל, מתן עדיפות ללימוד הפא, ולימוד הפא בחריצות והתמדה. החוק הגדול מסוגל לתקן את הרקיע הכביר והוא מאפשר לאנשים לטפח לשלמות – האין עליכם להעריך הזדמנות כה נדירה וכה יקרה כמו זו? וזו הזדמנות שתיעלם בהרף עין!

לי הונג-ג'י

1 בספטמבר 2005

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

הייתי רוצה להתייחס לנושא עליו מדובר במאמר: "אל תביטו עם הלך רוח אנושי כשאתם מתייחסים למתרגלים שסבלו מהרדיפה" שנכתב על ידי מתרגל עמית מחוץ לסין. נאמר בו: "ישנם מתרגלים, (בעיקר מתרגלים מחוץ לסין) שבנוסף לאהדה ולתמיכה באלה שנרדפו, מעריצים אותם ומהללים אותם כגיבורים. מתרגלים אלו, כאשר הם מקשיבים להתנסויות של מתרגלים נרדפים, לעיתים מסתכלים על התנסויות אלו כעל סיפורי גבורה. [1] ככל שאני חושב על כך יותר, בעיה זו אינה מוגבלת למתרגלים מחוץ לסין בלבד. האין המתרגלים בסין ניצבים אף הם מול אותה בעיה?

בשנים האחרונות, מתרגלי פאלון גונג מקיימים לעיתים צורות שונות של מפגשים לשיתוף התנסויות: לפעמים אלו מפגשים בין מתרגלים מקומיים, ויש מפגשים שמזמינים אליהם מתרגלים מאזורים אחרים כדי שישתפו ההתנסויות שלהם בטיפוח. בחורף שעבר המתאם באזור שלנו הזמין מתרגל עמית מאזור אחר לשתף אותנו בהתנסויותיו. מתרגל זה שוחרר זה לא מכבר ממאורת הרשע הודות למחשבותיו הנכונות, והוא התבקש לספר לנו איך התגבר על המכשולים באמצעות מחשבות נכונות. למדנו שהוא פתח בשביתת רעב בכלא למספר חודשים והיה במצבים מאוד קרובים למוות. לבסוף הוא שוחרר מוקדם מן הצפוי בהגנה והחמלה של המורה. סיפורו הופץ במהירות בין המתרגלים באזור שלנו, וכל אחד החל להעריץ ולהלל אותו כגיבור גדול מבלי לשים לב לזה. מעט לאחר מכן, מתרגל מקומי שהיה נתון במאסרים לא חוקיים ארוכים השתחרר, והידיעה גרמה להתרגשות רבה באזור שלנו. הוא סבל סוגים שונים של עינויים לא אנושיים במחנה עבודה הידוע לשמצה, צ'אנג-לין-זי בעיר הרבין, במחוז היילונג-ג'יאנג. במהלך העינויים נשברו לו שיניים וצלעות. בכל זאת, מבחנים וייסורים רבים לא יכלו לזעזע את אמונתו האיתנה במורה ובפא, ולבסוף הוא שוחרר הודות למחשבות נכונות ומעשים נכונים. אחרי שהקשיבו לסיפורו המרגש, המתרגלים באזורנו החלו להעריץ אותו ולאט לאט ראו בו דוגמה ומופת, מרעיפים עליו שבחים בכל הזדמנות.

ללא ספק, התופעה שצוינה היא ביטוי להלך מחשבה אנושי. אם לא נכיר מיד במחשבות האנושיות שלנו בהתבסס את הפא ונתקן אותן, הם יובילו אותנו למסלול מאוד מסוכן.

כאשר מדובר במתרגלים שהצליחו לצאת ממאורות הרשע הודות למחשבות נכונות, אנו צריכים לראות את ההוד של דאפא ואת טבעה הקדוש המבוסס על מה שעברו דרכו. אנו צריכים להסיק שכמתרגלי דאפא, חייבת להיות לנו אמונה חזקה כסלע במורה ובפא, מחשבות נכונות שלא ניתנות להרס כדי להשמיד את הרוע, מעשים נכונים ללא פשרות כדי להשלים את שלילת הרדיפה, ואת הרוח הנכונה לגרום לכל הרשע לרעוד מפחד. כאשר המתרגלים האלו קיבלו החלטה נכונות ועשו מעשה נכון, זה היה כשהם הלכו על פי דרישות הדאפא ומעשיהם היו בהתאם לדאפא. אם נביט בתוצאה העל טבעית של מעשיו של מישהו בהתאם לפא כחשובה יותר מהדאפא עצמו, אז תהיה לנו נטייה לפתח החזקה לסגידה למתרגלים האלה ונטפח על ידי הליכה אחרי אנשים, ואז זו סטייה ממה שהמורה מלמד אותנו "לקחת את הפא כמורה".

זה נכון שכל אחד מאתנו יכול למצוא שוני בין רמת הטיפוח של מתרגלים עמיתים שעשו פריצת דרך באמצעות מחשבות נכונות לבין רמת הטיפוח שלנו, וזה יכול לדחוף אותנו לפעול יותר במרץ בשלב האחרון של תיקון הפא של המורה. אך מצד שני, חייבים להכיר, בהתבסס על הפא, שמתרגלים אלה סבלו מספר עצום של ייסורים בגלל שהיו להם פרצות שהכוחות הישנים ניצלו, או שהם נכשלו בוויתור על ההחזקות הבסיסיות.שלהם, או שנכשלו בהסרת המחשבות האנושיות זמן רב, או בגלל שגרמו לאובדן גדול לדאפא, ועוד. כתוצאה מכך, הפא-שן [2] של המורה והאלים המשגיחים של הפא לא יכלו להתערב אף כי מאד רצו לעשות זאת. כאשר סוף סוף שוחררו המתרגלים בשל החמלה של המורה, הגנתו והסיוע שלו, זה היה מכיוון שמחשבות נכונות המתאימות למתרגלי דאפא עלו והפכו לדומיננטיות במהלך הסבל. חשוב יותר, אנחנו צריכים להבין שאפילו עכשיו הם עדיין מתרגלים הנמצאים בדרך להארה.

מכיוון שכך, אין עלינו להעריץ ולסגוד באופן עיוור למתרגלים ששוחררו בשל מחשבות נכונות. אם נעשה כך, אנחנו בעצם נפגע בהם, נגרום להם לפתח החזקות לעצמם, והם יאמינו שלא נותר להם מה לטפח אחרי שוויתרו על מחשבות חיים ומוות. הם יכולים להתרשל ולא לנצל את הזמן הנותר והזדמנויות הגאולה של המורה או את חשיבות תיקון האובדן של כליאתם הארוכה. מנקודת מבט של תיקון הפא, תגרם הפרעה גדולה כאשר אחד, שניים, ואחר כך יותר מתרגלים "יהללו" מתרגלים ששוחררו. כאשר המתרגלים ששוחררו אחרי שעברו קשיים רבים הופכים למוקד אימות הפא באזורי הפעילות שלהם, הכוחות הישנים והיקום הישן ללא ספק ישימו לב לכך. האם זה לא יהיה תירוץ עבורם להתחיל בסבב חדש של הרדיפה כנגד אותם המתרגלים? אם אכן דבר כזה יקרה, יהיו אין ספור נזקים לתיקון הפא באותו אזור, וזה יעכב את התקדמותם של המתרגלים כגוף אחד באותו אזור.

בקיצור, אף מתרגל לא צריך להביט עם הלך רוח אנושי במתרגלים העמיתים שיצאו ממאורות הרשע באמצעות מחשבות נכונות. בנוסף לכך שנלמד מהמחשבות והמעשים הנכונים שלהם, אנחנו צריכים לדאוג להם ולהגן עליהם מנקודת מבט של שמירת הפא. עלינו להזכיר להם ללמוד במרץ ולהשיג במהירות את קצב ההתקדמות של תיקון הפא. בו בזמן, למתרגלים אלה צריך להיות ברור שהם עדיין בתהליך של טיפוח ועליהם להמשיך את דרכם לאלוהות. מכאן שעליהם לתת עדיפות ללימוד הפא ולעשות במרץ את שלושת הדברים, כדי לפצות על החסרים שהיו להם בעבר, ולאסוף את כל היצורים ברי הצלה. המורה אמר:

"הרף העין הזה, הוא יקר לאין ערוך. ללכת היטב את הקטע הזה של הדרך זה הכי יוצא מן הכלל". (הרצאת הפא בעיר שיקגו, 26 ביוני 2005).

כל עוד מסע הטיפוח במהלך תיקון הפא לא הסתיים, כל אחד מאיתנו חייב לעמוד על המשמר בכל עת.

הערות:

[1] המאמר מופיע באנגלית בקישור: http://www.clearwisdom.net/emh/articles/2005/8/7/63685.html [2] פא-שן – גוף חוק.