נס - מתרגלת אנאלפביתית מבוגרת בת 73 קוראת את "ג'ואן פאלון"

(Minghui.org)

אני מתרגלת פאלון דאפא בת 73 בסין. לפני שתרגלתי פאלון דאפא אושפזתי לעיתים בבתי חולים בשל מחלות שונות. ניסיתי רפואה סינית ורפואה מערבית, ואפילו הלכתי למגדת עתידות ולסוגים שונים של תרגולי צ'י-גונג במאמץ לרפא את מחלותhי הגופניות, אבל שום דבר לא ממש עזר. מכל מקום, הייתי ברת מזל שידעתי על פאלון דאפא בשנת 1997.

מתרגל עמית נתן לי את הספר ג'ואן פאלון בשנת 1997 אבל לא ידעתי איך לקרוא. נלחצתי כאשר ראיתי מתרגלים אחרים קוראים את הספר. אחר כך הם אמרו לי שאני יכולה להקשיב לקלטות השמע. תמיד הייתי מודאגת כשהייתה לנו קבוצת לימוד פא בערב, בגלל שלא יכולתי לדעת באיזה עמוד או פיסקה הם קראו. מתרגל עמית שמע על הקושי שהתמודדתי איתו אז כאשר הקבוצה קראה הוא ישב לידי והדריך אותי אות אחרי אות. הרגשתי שרמת הטיפוח שלי היא נמוכה יותר מזו של שאר המתרגלים מאחר ולא הייתי אדם משכיל, אבל מתרגלים עמיתים אמרו לי שלמורה לא אכפת מרמת ההשכלה של האדם, ושרמת הטיפוח של אדם תלויה לחלוטין ברמת השין-שינג שלנו. ככל שהשין-שינג שלנו גבוה יותר, כך גבוהה יותר אנרגית הטיפוח שלנו. הקשבתי להקלטות של המורה מלמד את הפא. זה חיזק את הרצון שלי לטפח, ולעיתים קרובות הצטערתי שאינני יכולה לקרוא את ג'ואן פאלון בעצמי.

פעם אחת בחלום, שמעתי מישהו אומר לי, "תקראי את ג'ואן פאלון. אמרתי שאינני יודעת לקרוא אבל הקול הלך והתחזק יותר ויותר באומרו, "תקראי את ג'ואן פאלון" ואז הקול התחיל להקריא. בחלום, הרגשתי עייפה ולא הייתה לי מנוחה טובה. יום לאחר מכן סיפרתי למתרגל עמית על החלום בזמן לימוד הפא והמתרגל הגיב, "האם זה היה קולו של המורה בחלום שלך?". מיד הבנתי שזהו היה בהחלט המורה שקרא איתי ושניקה את גופי הפיזי. זה באמת עזר לחזק אצלי את הנחישות לטפח את הפא. בהדרגה, הייתי מסוגלת לקרוא לבדי ומתרגלים עמיתים והנכד הקטן שלי עזרו לי כשהיו לי קשיים. לפעמים עדיין שכחתי את האותיות, אבל המורה עזר לי לזכור אותם. עכשיו אני יכולה לקרוא את הספר מההתחלה עד הסוף.

ג'יאנג והכנופיה שלו החלו לרדוף את הפאלון דאפא ב- 20 ביולי, 1999. סביבת קבוצת הלימוד נהרסה וכל אחד מאיתנו היה יכול רק ללמוד לבד בבית. בשל רמת ההשכלה הנמוכה שלי, פיגרתי מאחור בלימוד הפא ובעשייתם היטב של שלושת הדברים שהמורה מבקש מאיתנו לעשות. עכשיו, אני לומדת את הפא שוב עם מתרגלים עמיתים, ומצבי הגופני השתפר מאוד בהתאם לכך. הבנתי שהזמן מוגבל. בתקופת תיקון הפא, אסור לי להתעסק בחיים של הנוחיות הרגילה. במקום זאת, אני חייבת לעבוד קשה כדי לעשות את שלושת הדברים היטב, להציל יותר יצורים חיים ולעמוד בדרישות המורה. אני חייבת להוקיר את ההזדמנות כדי לעשות את הדברים היטב ולעקוב כראוי אחרי התקדמות תיקון הפא.