(Minghui.org)

אני מתרגל דאפא יפני בן 19, שלומד בבי"ס למוסיקה. בעבר אחותי ואמי נהגו לכתוב את ההתנסויות שלי בטיפוח, כיוון שכישורי הכתיבה שלי לא היו כל כך טובים. מאוחר יותר דרך קריאת מאמרים באתר של דאפא, הבנתי שכתיבת מאמרים לשיתוף התנסויות הם חלק בלתי נפרד מן הטיפוח-תרגול. כשהתחלתי לכתוב מצאתי הרבה החזקות, כך שהחלטתי לכתוב מאמר זה בעצמי הפעם.

באופן בלתי צפוי, מחשבות אנושיות רבות הציפו את מוחי בתהליך זה. הייתי מופתע. הדברים הבאים הם התנסות הטיפוח שלי בשחזור וליטוש מאמרים מתורגמים לאתר דאפא בשפה היפנית. אני רוצה לחלוק זאת עמכם.

הייתי במצב של רפיון ידיים. יום אחד אחותי עזרה לי להתחיל את המשימה של ליטוש מאמרים מתורגמים לאתר דאפא. בתחילה לא יכולתי להתרכז במשימה. בדרך כלל קראתי את המאמר פעם אחת כשאני משנה משהו בצורה כללית, וזה היה הכול. אחרי שקראתי יותר מן המאמרים לשיתוף התנסויות, התייחסתי יותר לליטוש. פשוט נוכחתי שאינני יכול יותר לעבוד כך. הבנתי גם שלמעשה רק ערכתי מחדש מאמרים, אבל לא עשיתי את שלושת הדברים היטב. מה ההבדל ביני לבין אדם רגיל העורך את המאמרים? מאחר ומשימה זאת שונה לחלוטין מעבודה של אדם רגיל, החלטתי שעלי להתייחס למשימה ביתר רצינות.

יום אחד בזמן חופשה מלימודים, הלכתי לאתר התרגול הקבוצתי כדי לתרגל, ללמוד את הפא ולשלוח מחשבות נכונות. כשחזרתי הביתה התחלתי כרגיל בעבודת ליטוש המאמרים. הפעם הזאת הייתה לי הרגשה שונה לחלוטין. הרגשתי בבירור שהמורה פתח את חכמתי. הייתי רגיל לתקן מאמר במשך זמן רב וזה היה מאד קשה. אבל ביום ההוא, הכול זרם במהרה וכישורי ההבנה שלי השתפרו. למרות שאחרי שעשיתי את העריכה מחדש, בדקתי את עצמי כדי לבדוק זאת שוב.

אחרי תקופת זמן, דרך המשימה של ליטוש מאמרים, שמתי לב שההבנה שלי בשפה הסינית השתפרה. אני יכול להבין כיום כמעט את כל ההרצאות המוקלטות של המורה. אני מרגיש שהמורה מעודד אותי. בעבר כשקראתי את "ג'ואן פאלון" ואת המאמרים האחרונים של המורה, יכולתי לראות את הפא-שן של המורה בכל מילה. לאחרונה בנוסף לפא-שן של המורה בכל מילה, אני יכול לראות פא-שן גדול יותר וזוהר בכל עמוד. כשתרגלתי בעבר לא הייתה לי אנרגיה, אבל כעת אני כמעט מזיע מהאנרגיה החזקה במשך התרגול.

אני משתדל בכל מאמצי לערוך יותר מאמרים, כשאני מקווה שהאתר היפני יפרסם יותר מאמרים. האם זה היה בסדר מצידי למצוא תמיד צידוק לחוסר ההתמדה שלי בגלל עייפות או עיסוק אחר? תרגום ועריכת מאמרים הם גם אמצעים להבהרת האמת לציבור. אם איננו חרוצים מספיק לתרגם וללטש היטב, איך היצורים החיים ידעו מה באמת קורה? יכול להיות שבני אדם ירצו לראות יותר מאמרים חשובים כל יום. אני מרגיש שאינני יכול לדרוש מעצמי מעט מדי. אם אשתדל מאד לעבוד על עוד מאמר, אולי יותר בני אדם ינצלו. אם אוכל להציל יותר בני אדם, עלי לקצר אז את זמן השינה הרגיל שלי שהוא כבר עכשיו יותר מדי. מתרגלי דאפא בתוך סין עובדים מאד קשה תחת תנאים מחמירים כדי להציל יותר בני אדם. איזה מין תירוץ יש לי להצדיק את חוסר החריצות? עלי להתייחס לעניין ביתר רצינות כדי להציל יותר בני אדם. כשהבנתי זאת, למרות שהייתי עסוק בבית-הספר, הגעתי למצב שאני חוסך יותר זמן למעשה.

לתרגל, ללמוד את הפא, לשלוח מחשבות נכונות ולערוך מאמרים, לוקח הרבה זמן. באינטרנט ישנם גרסאות סיניות רבות למוסיקה של דאפא. אני מקליט אותם גם ביפנית מן הגרסה הסינית. זה חלק ממאמצי בהבהרת האמת. בהבהרת האמת אם אנחנו עושים את שלושת הדברים היטב ויש לנו את המחשבה להציל עוד יצורים חיים, אנחנו יכולים לבצע היטב כל דבר.

לאחרונה עבדתי על מאמרים עד 2.30 לפנות בוקר כל לילה, וקמתי כבר ב-5.55 לפנות בוקר. בתקשורת ישירה למדתי עם מתרגל עמית את הפא מדי יום. בעבר לא הייתי מסוגל להתעורר מוקדם בבוקר. לא משנה כמה זמן הייתי ישן, תמיד הרגשתי עייף. כעת אפילו כשאני הולך לישון מאוחר מאד, אני מסוגל להתעורר מוקדם מבלי לחוש ישנוניות או עייפות. אני מרגיש שגופי ממש קליל. הסביבה שלי גם היא השתנתה לטובה. הטיפוח שלי וכל הלימודים בביה"ס הולכים מצוין. אני מרגיש שההחלטיות וההתמדה שלי נחוצים. אם אתה מרגיש שאתה יכול להשיג זאת, תהיה מסוגל לכך. המורה גם הוא יעזור לנו. שעה אחת של לימוד הפא בבוקר, מטמיע את המחשבה לתוך הפא. החזקות שלא יכולתי להפטר מהן בעבר מסולקות בקלות כעת.

לאחרונה האווירה בקבוצה של לימוד הפא והחלפת הבנות בצוות האתר היפני של דאפא הפכה יציבה, ומצב הטיפוח שלנו השתפר מאד. בכל יום האתר מספק בערך כעשרה מאמרים. אולם בהדרגה פוחתת כמות המאמרים המתורגמים יותר ויותר. לכן לפעמים מתרגל צריך לתרגם כמות כפולה של מאמרים ביום אחד. מאז התחלתי בעבודת הליטוש באתר הסתכלתי פנימה לתוכי לעתים יותר קרובות. ברגע שמצאתי החזקה, מיד סילקתי אותה. לבסוף השתפרתי במחשבות הנכונות שלי בטיפוח. לשיפור האתר היפני של דאפא, אני מקווה שבעתיד כולנו נעודד אחד את השני ונצעד קדימה בחריצות בתוך הפא.