ד"ר צ'ארלס לי ששהה שלוש שנים בכלא הסיני מבקר בישראל

ראיון עם מתרגל הפאלון גונג שהגיע כדי לספר לתקשורת הישראלית על הרדיפה בסין

שפר גורלו של מתרגל הפאלון גונג, ד"ר צ’ארלס לי, שאזרחותו האמריקאית ריסנה את רשעותה של המפלגה הקומוניסטית הסינית ואיפשרה לו להגיע לארה"ב בתום שלוש שנות כליאה בלתי חוקיות, עינויים ושטיפות מוח. אצל מתרגלי פאלון גונג סינים בעלי אזרחות סינית זה לא תמיד נגמר כך.

להלן סיפורו של ד"ר לי כפי שסופר לכתבת פאלון ניוז:

ד"ר צ’ארלס לי נולד ב- 1965 בפרובינצית ג'יאנג-סו, (שם גם נולד ג'יאנג זמין, יוזם ומריץ הרדיפה). ב-1995 הגיע לארה"ב ללימודי פוסט דוקטורט במדעי המוח, שנתיים לאחר מכן החל לתרגל פאלון דאפא בארה"ב, וב-1998 עבר את בחינות ההסמכה לרפואה.

לאחר שהחלה רדיפת הפאלון גונג בסין ב- 1999, נסע ד"ר לי לסין ארבע פעמים כדי ליצור קשר עם המתרגלים הנרדפים. ב- 2002 הוא נסע מתוך כוונה להשתמש בשידורי הכבלים כדי לשדר תוכניות הבהרת העובדות על הרדיפה של הפאלון גונג בסין, ועל ביום מקרה ה"הצתה העצמית" כביכול, אירוע שהרשויות ביימו והסריטו, וטענו כאילו בוצע על ידי מתרגלים. בנסיעתו זו הוא נתפס, אך הצליח להימלט דרך גג הבנין בו הוחזק.

שלושה חודשים לאחר מכן נסע שוב לסין, כדי לנסות שוב לבצע את משימת שידור תוכניות הבהרת האמת. ונתפס עוד בנמל התעופה. עד למשפט הראווה הוא הוחזק במרכז מעצר, שם עבר עינויים ושטיפות מוח. במשפט הוא לא זכה להגנת עורך דין, ולא ניתנה לו האפשרות להציג את טיעוניו או להגן על עצמו. 48 יום לאחר המשפט הוא נשלח לכלא נאן-ג'ינג עם גזר דין של 3 שנות מאסר. שמו לו אזיקים הדוקים שחתכו את פרקי כף ידו, מנעו ממנו שינה לתשעים שעות. הוא שבת רעב כמה פעמים, שהאחרונה בהן ארכה חמישים יום. שלטונות הכלא ניצלו את המצב לענות אותו באמצעות הלעטה בכוח [שיטת עינוי – המת']. מתוך ראיון ל"אפוק טיימס" עם חזרתו לארה"ב: "ההלעטה בכוח הייתה מכאיבה ביותר והתנגדתי לטיפול שלהם. לכן הם  תחבו את הצינור הגדול והעבה לתוך אפי -  אל הקיבה. זה גרם לגירוי כה חזק שהקאתי מספר פעמים. זה היה מטורף – צרחתי מכאבים. הצלם, שהיה "טירון", הישר מהאקדמיה  המשטרתית, התעלף מיד." כלא נאן-ג'ינג הוא כלא לאזרחים זרים, אך למרות זאת הוקף ד"ר לי באסירים פליליים סינים, שתפקידם היה לענות אותו.

"כבר בנמל התעופה החרימו לי את הספר ולמרות שביקשתי אותו לא החזירו לי. הוצאתי מהזיכרון ורשמתי על פתקים, ושוב למדתי בעל-פה. אחר כך לקחו לי גם את הפתקים, אבל כבר זכרתי בעל פה. זה עזר לי להימלט מהרעל, זה לא רעל רגיל, אנחנו כמתרגלים מבינים שזה משהו חזק מממדים אחרים. והרגשתי גם את הקארמה מגופם של המענים" הוא מספר.

"הם לא ניסו להרוג אותי. הם עינו אותי לא כדי להרוג אותי. זה מבחינה פיזית. מבחינה נפשית הם שמו עלי מצלמה, ושני אנשים שיהיו אתי כל הזמן. הייתי פותח את העיניים רואה צלליות בחדר. היה עלי לחץ קבוע. לחצו עלי גם דרך הורי. המשטרה שיקרה להם כל הזמן. בעקבות הלחץ של המשטרה, בני משפחתי דיברו על לבי שאפסיק לתרגל פאלון גונג, ושאקבל עלי את צדקת פסק הדין" (ד"ר לי טען שמשפטו אינו חוקי וגם גזר הדין שלו לא חוקי – המע'). "אמי תרגלה בעבר קצת, וכשהחלה הרדיפה היא הפסיקה לתרגל.  השכנה של אמי התלהבה מאד באותו זמן מהתרגול. היא הייתה מאד חולה והבריאה כתוצאה מהתרגול. אמא שלי לא הייתה חזקה בפא, והשכנה כן. השכנה הזאת נעצרה כמה פעמים בגלל שתרגלה".

סיפור זה מראה איך הרדיפה גרמה לאנשים טובים בסין לפחוד כל כך, שהם ויתרו על תרגול הפאלון גונג, למרות שידעו שהשיטה טובה ואת תועלותיה. בסין גם יש תשתית תרבותית ומסורתית שהיא מאד קרובה לדברים המתוארים בספר "ג'ואן פאלון", שהוא ספר ההדרכה העיקרי של המטפחים בשיטה. מתרגלת סינית מאד מבוגרת סיפרה פעם שבפעם הראשונה שהקריאו לה את הספר "זה הזכיר לי את שיעורי המוסר של אמי". לכן למעשה מה שעשתה המפלגה הקומוניסטית הסינית כדי שהשיטה לא תהיה פופולרית, זה השלטת טרור חזק מאד, שיגרום לזה שאנשים יפחדו לתרגל, ואפילו לתמוך במתרגלים הנרדפים. לפיכך אפילו בני משפחתו של לי ניסו ללחוץ עליו מצידם, מה שחוזר אצל בני משפחה של מתרגלים רבים שאינם רוצים לוותר על השיטה.

"בכלא רצו שאעבוד עבודת כפייה ושאדקלם את חוקי הכלא כמו פושע. הם גם ארגנו קבוצת השפלה שבמשך שעות צעקה לעברי קריאות גנאי. זה נותן לך להרגיש כמו לא בן-אדם. זו שיטה שהמציאו הקומוניסטית בשנות הארבעים. שמו עלי אסירים פליליים שזה היה התפקיד שלהם. לצעוק עלי שארגיש שאני לא אדם, שאני אפס. אסיר שלא עשה עבודה מעולה החליפו אותו".

שאלתי את ד"ר לי מה הוא חושב היו ההחסרות שלו בתקופה זו. תשובתו הייתה: "ידעתי למה המק"ס מסוגלת וגם קראתי איך עינו מתרגלים אחרים, כך ש'התכוננתי' למה שיקרה, והיו לי מושגים איך הם יטפלו בי אם אתפס, כך שבעצם קיבלתי את התכנונים שלהם".

לשאלה מה שמר עליו במשך תקופה זו ענה ד"ר לי: "המוח היה מאד צלול ומאד בהיר, כי כל הזמן היה לי הפא. בלילה כשכולם ישנו חשבתי על המצב ושיננתי את הפא. לא היה רגע שלא ידעתי מה לעשות או שלא הייתי מרוכז. גם במעצר בנסיעה הקודמת לסין הייתי כה שקט שמצאתי את דרך הבריחה (דרך הגג). כשאתה מטפח אתה יודע מה המשמעות האמיתית של ג'ן-שן-רן, ואתה יודע שלא יכולים לפגוע בך כמו באנשים רגילים. הגוף היה מאד כואב לפעמים, אבל המוח מאד נקי. אמרתי לאלו שעינו אותי שטוב יתוגמל בטוב ורע ברע. אחד המענים טען בפני רשויות הכלא שבמילים האלה איימתי עליו, הוא הרי לא מאמין בגמול שמימי או באלוהים, אז הוא חשב שזה היה איום. אמרתי להם 'אל תעשו את זה, זה לא טוב בשבילכם!', אבל או שהם לא הקשיבו, או שאם הם הקשיבו אז החליפו אותם בבריונים אחרים.

לשאלה האם הוא היה מודע לנושא של קצירת האיברים ממתרגלים חיים, השיב ד"ר לי כי לא היה מודע לחשיפת הנושא במערב, אבל כיוון שמתרגלי פאלון גונג מוחזקים בבידוד, וכיוון שלא נותנים להם זכויות, אז אף אחד לא יודע לאן הם נעלמים כשלוקחים אותם מהכלא. אפילו להם לא מודיעים שום דבר בקשר לעצמם ולמה שהולך לקרות איתם. כך שלפעמים רק שעתיים לפני שמעבירים מתרגל מהכלא מודיעים לו, ואז הוא הולך. לאן הלך לא יודעים, לכלא אחר? למוות? "אסירים רגילים לא הורשו לדבר אתי, ואם בתור לאוכל ניסו לדבר אתי הם נענשו מיד" מספר ד"ר לי. בנוסף, נעשו גם לו בדיקות-דם ללא הסבר כלשהו (יש לערוך מספר בדיקות התאמה לתורם ולנתרם לפני השתלת איברים – המע').

המאמצים להצלתו של ד"ר צ'ארלס לי מהכלא ומהעינויים נעשו ברציפות לאורך כל זמן כליאתו, על ידי ארוסתו שבארה"ב, על ידי מתרגלי פאלון גונג בכל העולם, ועל ידי הקונסוליה של ארה"ב בסין. ד"ר לי שוחרר וחזר לארה"ב ב- 21 בינואר 2006.

ד"ר לי מסכם את מה שצריכים האנשים בכל העולם להבין: "ההבחנה בין טוב לרע חשובה מאד. חשוב מאד לא לתת למק"ס לגבור. צריך להכיר בטבע המרושע של המק"ס" הוא אמר בראיון זה, ובראיון אחר לערוץ 2, הוא סיכם: "המפלגה הקומוניסטית הסינית עושה פשעים נגד המצפון וחופש האמונה, וכשאנשים נוסעים לסין, להשקיע את הכסף שלהם בסין, לעשות עסקים עם המפלגה הקומוניסטית הסינית, הם צריכים להיוועץ עם המצפון שלהם, ולומר "לא!" לפשעים נגד המצפון, ולומר "לא" למפלגה הקומוניסטית כדי שתפסיק את הפשעים".