האפוק טיימס: מקור פנימי מגלה שכל הכלואים במחנה הריכוז בסו-ג'יאה-טון הם מתרגלי פאלון גונג

מועמדים להסרת קרנית בעודם בחיים הם בעיקר זקנים או ילדים

אפוק טיימס ערך ראיון נוסף עם העדה שגילתה לפני מספר ימים פרטים על מחנה הריכוז סו-ג'יאה-טון ששוכן בצפון מזרח סין. בראיון זה העדה חושפת שבעלה לשעבר היה אחד מהמנתחים המרכזיים במחנה הריכוז. הוא מנתח מוח, והיה בעיקר אחראי על הסרת קרניות. חיי העדה ומשפחתה נהרסו בגלל האופי המבעית של הסרת איברים של אנשים בעודם בחיים ושריפתם לאחר מכן. בכל פעם שהיא נזכרת במקרים בסו-ג'יאה-טון, היא סובלת כאב בל יתואר.

העדה אמרה שלבעלה לשעבר היה טלפון נייד מיוחד בשביל סוג עסק זה. לא משנה באיזה מקום  היה ומתי, ברגע שהטלפון צלצל, הוא הלך לבצע את הניתוח. במהלך השנתיים בהם עבד בסו-ג'יאה-טון, הוא ביצע מדי יום מספר ניתוחי הסרת קרנית.

הכניסה למחנה הריכוז סו-גי'אה-טון (צילום: אפוק טיימס)

בעלה לשעבר אמר לה שכל העצורים בסו-ג'יאה-טון הם מתרגלי פאלון גונג. באשר לאחרים, אפילו אסירים שנדונים למוות, אי אפשר היה להסיר את אבריהם ללא נהלים ומסמכים מתאימים. רק ממתרגלי פאלון גונג, בשל מדיניות המפלגה הקומוניסטית המרכזית לפיה מוות של מתרגלים  "נחשב כהתאבדות", בית החולים יכול אחרי מעצרם להסיר איברים של מתרגלים בעודם בחיים ללא כל נהלים. כל מנתח ידע שאלו מתרגלי פאלון גונג. נאמר להם שביצוע מעשים אלו למתרגלי פאלון גונג הם לא פשעים. זה "ניקיון עבור המק"ס" (המפלגה הקומוניסטית הסינית). אלו שהיו על שולחן הניתוחים היו או הרוסים נפשית או חסרי הכרה. לניתוחי הסרת קרנית נבחרו בעיקר זקנים וילדים.

קורא מסין התקשר למשרד אפוק טיימס בניו יורק ביום שבת האחרון ואמר לנו שסלבריטאי בסין עבר ניתוח השתלת כבד. הכבד היה שייך למתרגל פאלון גונג. הקורא גם חשף ש"בית החולים הכללי של הצבא והמשטרה" בבייג'ינג שומר איברים של מתרגלי פאלון גונג עבור פקידים בכירים וסלבריטאים. הוא אמר שקיבל את המידע מקרוב של אותו סלבריטאי.

לפי דיווחים אחרונים באתר האינטרנט מינגווי, יתכן שמחנה הריכוז סו-ג'יאה-טון הוא לא מחנה הריכוז היחיד בסין. בשנת 2000 המשטרה בעיר שן-חה במחוז הא-באיי וסניף בייג'ינג בסיצ'ואן אמרו למתרגלי פאלון גונג: "אתם לא אומרים את שמכם. נשלח אתכם למחנה ריכוז מרוחק מאוד. אף אחד לא יידע שאתם שם, ישנם מחנות ריכוז בצפון מזרח סין ושין-ג'יאנג".

להלן תרגום של השיחה בין העדה וכתב אפוק טיימס:

אפוק טיימס: איך יכול להיות שמחנה הריכוז סו-ג'יאה-טון נשמר כל כך בסוד?

תשובה: "בגלל שכמה אנשים מתחלקים ברווחים. אז הם לא מספרים לאחרים. החדר פה יכול להכיל לפחות 100 איש. אתה יודע, כשמתרגלי פאלון גונג נעצרים, לא מאפשרים להם שום מרחב פרטי. כולם דחוסים יחד. אולי אחד הולך לשירותים וחוזר, הוא לא ימצא מקום. מתרגלים רבים היו עצורים במבנה מגורים חד קומתי בבית החולים. אותו מבנה נהרס ב2003 . שיערנו שיש איזה מרתף לא ידוע. סלון בבית טיפוסי בארה"ב יכול להכיל בקלות 100 אנשים. בית החולים מאוד גדול. הם לא יודו שזה היה פעם מבנה מגורים חד קומתי. הם אולי יאמרו שזה נבנה לפועלים איכרים או לחסרי בית".

אפוק טיימס: האם את חושבת שצ'י מינג-יו מנהל בית החולים סו-ג'יא-טון ידע על המתרחש?

תשובה: "אני חושבת שהוא היה צריך לדעת".

אפוק טיימס: זה מחנה ריכוז במקום ציבורי?

תשובה: "הוא חצי ציבורי. כולם שמעו על בית החולים, הוא די מפורסם. אולם, אנשים ללא בעיות לב או סוגי טרומבוזה לא יגיעו לביה"ח, אז זה לא לגמרי ציבורי.

סו-ג’יאה-טון הוא פרבר של שן-יאנג. זהו מעין אזור כפרי. האם בתי חולים במחוז סו-ג’יאה-טון עשו את אותם מעשים, אני לא יודעת. חברי צוות במערכת הבריאות הציבורית יכולים לנוע בתוך המערכת די בחופשיות.

מצאנו שהאספקה בביה"ח גדלה לפתע. שאלנו את עצמנו למה הרבה אנשים באים? נסעתי לביה"ח ברכב ההסעות. לא היה אכפת לנו. גם לא ידענו אם פאלון גונג זה טוב או רע".

אפוק טיימס: איך ידעת על הסרת האיברים החיים?

תשובה: "בחג ראש השנה הסיני של 2003 אנשים ביקרו אחד את השני לכבוד השנה החדשה. למשל הם נפגשו לשחק שח סיני או מה-ג'ונג. כאשר הם שוחחו, הם דיברו מעט על הסוג הזה של הדברים. ידעתי שלמשפחתי יש כסף שבא בקלות, אבל לא ידעתי את מקורו. לאחר זמן מה בעלי לשעבר סיפר לי על כך.

בעלי לשעבר הוא מנתח די מוכשר. מנהלי בתי חולים רבים רצו שהוא יעבוד עבור בתי החולים שלהם. קל היה לנצל אותו. הוא פיקח. הוא ידע איך להשיג כסף.

כשהתחיל לעבוד בסו-ג’יאה-טון, הוא היה סטאז'ר. במהרה, הוא קודם להיות מנתח. בתחילת 2003 שמתי לב שהוא פזור דעת לעיתים קרובות. לדוגמא, הוא צפה בטלוויזיה כשהוא מחזיק כרית של ספה. כשסגרתי את הטלוויזיה, הוא לא שם לב.

בהתחלה, בעלי לשעבר אמר שהוא רוצה למצוא עבודה אחרת. הופתעתי: למה? יש לנו חיים טובים פה בסו-ג’יאה-טון. בהדרגה, הוא התחיל להזיע בלילות ולסבול מסיוטים. כשהוא התעורר, המצעים היו ספוגים בזיעה בצורה של בנאדם. שאלתי אותו אם עבודתו היא יותר מדי מלחיצה. לפעמים היו לו שיחות ארוכות עם אבי בחדר הקריאה. הוא אמר שהוא רוצה להחליף עבודה וביקש עזרה מאבי. אולם, מסיבה כלשהי, אף אחד במשפחה לא עזר לו להחליף עבודה.

לבסוף לא יכולתי לסבול עוד. שאלתי אותו. אז הוא סיפר לי. חבר שלי היה עד לזה שישנם מתרגלי פאלון גונג עצורים בסו-ג’יאה-טון. כולם ידעו שמתרגלים רבים נשלחים מבתי כלא במסנג'יה ודביי. לא הפריע לנו לחשוב על זה. אנשים רבים שעובדים בסו-ג’יאה-טון הם ממשפחות של פקידים בכירים במפלגה. סיגלנו הרגל מגיל מאוד צעיר: אל תשאלו שום דבר שלא קשור אלינו.

אח של אחד מבני כיתתי נסע לחו"ל ב-2002, זמן קצר אחרי שהוא השתתף בעסק הזה. הוא עזב לאחר שביצע כמה ניתוחים".

אפוק טיימס: אילו סוגי ניתוחים ביצע בעלך לשעבר?

תשובה: "הוא ביצע הסרת קרניות. בתחילה, הוא לא ידע אם אנשים אלו נתנו את אישורם. האנשים על שולחן הניתוחים לא היו בהכרה. הם היו בחיים. הוא ידע זאת אחרי שביצע כמה ניתוחים. איך יכול להיות שכל כך הרבה אנשים תורמים את הקרניות שלהם? הוא אמר שהבנאדם שביקש ממנו לבצע זאת אמר לו: 'אתה כבר על הספינה. להרוג אחד זה רצח. להרוג כמה זה גם רצח'. הוא אמר שמאוחר יותר הוא ידע שהאנשים היו בחיים. הוא לא שאל לאן האיברים והגופות נשלחו.

הוא התחיל לקבל גמול. הוא היה מאוד עצבני אפילו בנהיגה. הוא לא יכל לחיות חיים נורמלים.

ב-2003 אנשים רבים במשרד הבריאות ידעו על זה. לא רק בני משפחה ידעו, אפילו כמה אנשים מבחוץ ידעו.

בעלי לשעבר סיפר לי שאותם אנשים שהיו זקוקים לכליות שהו בבתי חולים אחרים. הכליות הוסרו בביה"ח סו-ג’יאה-טון. הוא לא ידע מה קורה אחרי כן. אולי הגופות נשלחו למשרפה בסו-ג’יאה-טון.

לא יסירו לבנאדם רק את הקרנית. סביר מאוד, שיסירו גם איברים אחרים. אין הבדל בין זה לרצח. כאשר מנתחים סוטים מעט, הסכינים שלהם הורגים אנשים.

התגרשתי בגלל זה. אם זה היה רומן, אולי הייתי יכולה לסבול את זה. העובדה שהוא סיפר לי את זה, מעידה על כך שנשאר לו מעט מצפון. אם הוא לא היה מספר לי, לא הייתי מאמינה שזה קורה. הוא אמר לי את זה בעצמו. אף אחד לא היה מספר על עצמו שהוא עושה משהו כזה".

אפוק טיימס: האם היו עוד מנתחים?

תשובה: "יש מנתחים אחרים. בעלי לשעבר הוא מנתח מוח. זה בלתי אפשרי שהוא יבצע ניתוח להסרת כליה".

אפוק טיימס: איך ידעת שכל העצורים בסו-ג’יאה-טון הם מתרגלי פאלון גונג?

תשובה: כולם מתרגלי פאלון גונג. לאנשים אחרים יש קרובים. קרובים יבואו לשאול על בני משפחה. רק כשמתרגלי פאלון גונג נשלחים לפה, משפחתם לא יודעת. יש הרבה מתרגלי פאלון גונג שעצורים בבתי הכלא מא-סאן-ג'יה והה-ביי. כעת כבר לא נשארו הרבה. אנשים רגילים משתחררים. לאן נשלחים כל אותם מתרגלים?

אותם מתרגלי פאלון גונג שעצורים בסו-ג’יאה-טון, סרבו לחתום על מכתב שאומר שהם לא יתרגלו יותר פאלון גונג. הרבה מחו דרך שביתת רעב. הם היו מאוד חלשים בגלל שהם לא אכלו.

לכל אחד נתנו פיסת נייר. אם לא תתרגל יותר פאלון גונג, שים טביעת אצבע על הנייר ותשתחרר מיד. ברגע שבנאדם יצא מהמקום בו המתרגלים היו עצורים, האנשים בפנים לא ידעו לאן הוא הולך. הם חשבו ששחררו את אותם אנשים. או שנאמר להם שהם נלקחו לביה"ח אחר לטיפול. אלה שנלקחו החוצה בד"כ הוכו עד שאיבדו את הכרתם. ואז היו מזריקים להם סם הרדמה".

אפוק טיימס: לפי אתר אינטרנט רשמי של מערכת המשפט בעיר שן-יאנג, בשנת 2000 ביה"ח בסו-ג’יאה-טון אירגן מפגש לימוד של כל פקידי הממשל הקומוניסטי הסיני ללימוד ההחלטה לרדוף את הפאלון גונג .

תשובה: "לא ידעתי על זה. לפעמים בעלי לשעבר התגורר במעונות. הוא לא הזכיר דבר כזה בפניי. הוא פשוט התקשר הביתה ואמר שהוא עסוק, ואז הוא לא היה בא הביתה.

בעלי לשעבר ידע שהם מתרגלי פאלון גונג. כל מנתח ידע שאלו הם מתרגלי פאלון גונג. נאמר להם שלרדוף את מתרגלי הפאלון גונג זה לא פשע. זהו "ניקיון עבור המק"ס (המפלגה הקומוניסטית הסינית). מי שהיה על שולחן הניתוחים היו או הרוסים מבחינה מנטלית או ללא הכרה. אובייקטים עיקריים לניתוחי הסרת קרנית היו זקנים וילדים.

מתרגלים רבים היו עצורים במבנה מגורים חד קומתי בביה"ח. אותו מבנה נהרס ב-2003. שיערנו שיש איזה מרתף לא ידוע. הם לא יודו שהיה פעם מבנה מגורים חד קומתי. הם אולי יאמרו שזה נבנה לפועלים איכרים או לחסרי בית.

בעלי לשעבר גם דאג מכך שגם הוא יום אחד יהרג כדי להשמיד ראיות, אז הוא נסע לחו"ל. אנשים אחרים ידעו שהוא לא יעז לדבר בגלוי".

אפוק טיימס: במהלך השנים, אף קרוב משפחה לא בא לחפש קרובי משפחה?

תשובה: במהלך 2001 ו- 2003, רק איכר אחד בא לשאול אם קרובי משפחתו עצורים שם. זה היה סוד. אף אחד לא ידע. כאשר אנשים נעצרו, לא הייתה שום ניירת. כשאנשים השתחררו, גם לא הייתה שום ניירת.

רדיפה היא רדיפה. זה נגד האנושות. כסינית, אני מרגישה עצובה. אלו הם סינים שהורגים סינים. זה לא כמו הטבח בננג'ינג כשהיפנים פלשו לסין. זה להרוג את האנשים שלנו. לא משנה אם הם מתרגלים פאלון גונג או לא, הם אנשים שלנו. זה מאוד אכזרי".

אפוק טיימס: האם אלו שנטלו בזה חלק חשו שהם עושים דברים מוטעים?

תשובה: "בין כסף לחיים, יש אנשים שבוחרים בכסף. אחרי שידעתי זאת, אמרתי לבעלי לשעבר: 'כל חייך נהרסו. לא תוכל להחזיק יותר סכין מנתחים. כאשר תבצע ניתוח, תזכור דברים שעשית בעבר'. אני לא המנתחת. אבל כשאני מדברת על זה אני מבועתת ומפוחדת.

לאחר שבעלי לשעבר סיים את ההכנות לנסיעה לחו"ל, היה עליו להסביר לי למה הוא עוזב. אמרתי לו שהוא רק יכל לבחור דברים לפני זה [הסרת איברים מאנשים חיים], אבל לא אחרי.

אני לא מתרגלת פאלון גונג. אני לא כל-כך אצילית. לא הגעתי לארה"ב ממרחק כל-כך רב בכדי לחשוף זאת לעולם. חבר אמר לי לנסוע לארה"ב כדי לעודד אותי. הוא אמר לי שאמריקה היא מדינה ששמה דגש על זכויות האדם. זוהי מדינה חופשית. הוא אמר לי ' כאן את יכולה לדבר בגלוי על ניסיונך'. אנשים חושבים שהתגרשתי מבעלי בגלל שהוא רצה לנסוע לחו"ל ואני לא רציתי לנסוע. אחרים לא היו מרוצים ממני. שאלו אותי למה התגרשתי מבעלי, ושהוא היה כזה בנאדם טוב.

כעת אנחנו חושפים זאת בפני העולם. לפחות שחלק מהאנשים ישרוד. לא אכפת לי אם הם יודו בזה או לא. החשיפה של זה תרתיע את המעשים המרושעים האלה.

אני חושבת שאלו שקוראים את החדשות האלה, אם יש להם קרובים נעדרים. הם צריכים להתלכד ולדרוש הסבר מסוכנויות ממשלתיות רלוונטיות. כאשר אנשים נעלמים, הם ימצאו דרך לשלוח הודעה הביתה אלא אם הם מתים או משוגעים.

עיתון חדשות הבוקר של שן-יאנג דיווח ב-11 לחודש שגופת איכר נשרפה ללא חתימת משפחתו. גופת הבנאדם כבר נשרפה. מי יודע אם איבריו כבר הוסרו?

ראיתי שיש וידוי של מרגל. יהיה וידוי של רופא. הוא לא צריך לחשוף את שמו. אולם הוא יכול להפיץ את המידע. כל מי שעשה דבר כזה ירגיש את כובד האשמה. [...]

למאמר קודם בנושא