מחשבות על אמונתם המעורערת של מתרגלים כלפי המורה

(Minghui.org)

אחרי החשיפה האחרונה של קצירת איברים ממתרגלי דאפא חיים במחנה הריכוז בסו ג'יא טון, אנשים רבים, ביניהם מתרגלי דאפא בסין ומחוצה לה, היו מאוד מודאגים. רוב המתרגלים מסוגלים לחשוף ולפורר בצורה אקטיבית את הרדיפה, לחלץ את חבריהם המתרגלים ולהציל יצורים חיים ע"י הבהרת האמת ושליחת מחשבות נכונות. אולם ישנם כמה מתרגלים שאין להם הבנה ברורה בעניין, מה שגורם להם לאבד אמונתם במורה ובדאפא ולהתחיל ליצור מחשבות לא נכונות. הסיבה הבסיסית להתנהגות מסוג זה היא העובדה שאינם יכולים לקלוט את הרדיפה מנקודת מבט של הדאפא. במקום זאת הם רואים את הטיפוח בהתבסס על עקרונות אנושיים.

אחרי שנוכחו באכזריות הקיצונית במחנה הריכוז בסו ג'יא טון, כמה מתרגלים נסחפו ברגשות אנושיים. בראותם כמה מפחיד ולא אנושי המצב, הם חשבו: "איך המורה מאפשר למתרגלים לסבול רדיפה כזאת? מדוע המורה אינו מגן עליהם? האם המורה אינו מסתייג מן הרדיפה? מדוע מרשים לאכזריות כזאת לקרות?"

שאלות כאלה, המבוססות על השגות אנושיות, הביאו מתרגלים לחוסר הבנה ברור של המצב, ובהדרגה לפתח ספקנות כלפי המורה. יותר מכך, לפעמים השאלות שנשאלות ע"י כמה מתרגלים מראות חוסר כבוד למורה. כאשר חברים מתרגלים מדברים בצורה זאת אני מרגיש מאוד עצוב. כאשר אני חושב כמה המורה סבל בשקט עבורנו ואיך כמה מתרגלים שואלים שאלות מסוג זה משום שאינם יכולים לראות את הסיבה הבסיסית לבעיה - אני חש שלבי נשבר.

ידידי המתרגלים היקרים, מדוע איננו יכולים לנטוש את ההשגות האנושיות שלנו, את העקרונות האנושיים הסוטים, ובאמת לחשוב על כל דבר ודבר שקרה לנו במשך הטיפוח בהתבסס על הפא? בנוגע למקרה בסו ג'יא טון, לעניות דעתי ולנוכח הבנותיי ברמה בה אני נמצא, אני חושב שישנן סיבות היסטוריות ואישיות שמתרגלים סובלים רדיפה כל כך אכזרית. מבחינה היסטורית כולנו חווינו את הנפילה מרמה לרמה בקוסמוס ואת התהליך של גלגולי נשמות במשך מיליוני שנים אך ורק כדי שנוכל להשיג את הדאפא. במשך כל התהליך יצרנו היסטוריה מפוארת, אך גם עשינו מעשים רעים רבים שבגללם צברנו כמות עצומה של קארמה. אם לא היינו בני מזל מספיק להשיג את הדאפא ולקבל את עזרתו של המורה בתשלום הקארמה, לא היינו כנראה בעולם כיום.

המורה אמר ב"הרצאת הפא בוועידת הפא במערב ארה"ב בחג הפנסים בשנת 2003":

"למעשה האנושות של היום הייתה מושמדת מזמן, אם לא בזכות תיקון הפא. הסטנדרטים של המחשבה של האנושות כבר מתחת לגיהנום. בגלל תיקון הפא כיפרתי על החטאים של כל היצורים החיים בשלשת העולמות (מחיאות כפיים) אז חישבו כולכם לגבי התלמידים שלנו, זה שווה לכך שדליתי אתכם בזמנו מן הגיהנום (מחיאות כפיים) אני באמת נשאתי במקומכם את החטאים שביצעתם במשך מאות ואלפי שנים. זה לא רק זה. בגלל זה אני אציל אתכם ואהפוך אתכם לאלוהויות. בתהליך הזה אני נתתי את הלב. יחד עם זה, בגלל שאתם תהיו אלוהויות כה גבוהות, אצטרך לתת לכם את הכבוד של אלוהויות כה גבוהות ואת כל הברכה שצריכה להיות לכם ברמות כה גבוהות (מחיאות כפיים). מאז ההתחלה של שמים וארץ לא הייתה אף אלוהות שהעזה לפעול באופן זה ואף פעם לא היה דבר כזה".

בעיון מחודש בהרצאה, ניתן לחוש אפילו יותר בחמלה של המורה. בואו נדמיין שמשך כל מחזורי החיים שלך רכשת חובות קארמתיים מחייך הקודמים, המורה שילם חובות רבים ונשאר לך תשלום רק עבור תקופת חיים אחת האם גם אז היית עדיין מהסס? האם אנו מחשיבים את חיינו יותר מאשר את חיי המורה הסובל למעננו? נכון שאם כל המתרגלים יהיו תמיד נכונים בכל דרכיהם ויתנגדו לתכנוניהם של כל הכוחות הישנים, אז כל הרוע לא יוכל יותר להתנכל לחיינו. כאשר אין ספור של קערות רעל נשפכו לתוך גופו של המורה בגלל הקארמה שלנו אנחנו יכולים לבקש את המורה: "מדוע אינך יכול לשתות עוד קערה אחת של רעל עבורנו?". האם נעיז לראות את המורה סובל בשבילנו כאשר אנחנו מהססים לסבול בשביל עצמנו? כאשר המורה השמיד את הקארמה לתלמידים זה היה מתוך החמלה הרבה שלו. זה לא היה אמור לקרות למעשה. כתלמידים איך אנחנו יכולים להתלונן על הסבל המועט שלנו, יחסית לסבל שבאמת היה עלינו לסבול בגלל הקארמה העצומה שרכשנו?

בנוגע למתרגלים שנרדפים למוות, כנראה שישנן סיבות היסטוריות וכנראה ישנם מתרגלים עם הרבה יותר בעיות. המורה מזכיר שבמשך תקופת תיקון הפא, עלינו לא להכיר ברדיפה הזאת, הנכפית עלינו ע"י הכוחות הישנים. הבנתי האישית היא שכאשר המורה אומר שלא צריך להכיר ברדיפה, הכוונה היא שלא צריך להכיר בכך שהכוחות הישנים משתמשים בקארמה של המתרגלים כדי לשפוט אותם ולרדוף מתרגלים במהלך תיקון הפא, ויש להמשיך להציל יצורים חיים. משך תקופה היסטורית מיוחדת זאת, שום דבר אינו יכול להשתוות לתיקון הפא. זוהי הסיבה מדוע המורה אינו מרשה לכוחות הישנים לבחון את המתרגלים בסטנדרטים הישנים של תקופתם ולמנוע הצלת יצורים חיים. זאת אומרת שכמתרגלים, עלינו לבצע ברצינות את שלושת הדברים היטב ולפתור את הטינות ההיסטוריות. רק זה יכול באמת להתנגד ולסרב לרדיפה, וליצור הרמוניה לדרישות המורה.

לא בהכרח דברי המורה וסירובנו להכיר במבחני הכוחות הישנים יגרמו לדברים לא לקרות. אם זהו המקרה, אז כשמשהו אכן יקרה, אנחנו לא נבין זאת ונתחיל לשאול שאלות את המורה מדוע הוא מרשה לדברים לקרות. טיפוח אינו קל. אפילו שפעלת נכון בתחומים רבים ולא היו לך ספקות באמונתך במורה ובדאפא, אם לא הבנת בברור את הרעיון של ביעור הכוחות הישנים, אתה עלול להפוך חלק מתוכניתם של הכוחות האלה. אם מתרגלי דאפא יוכלו באמת לעשות כהלכה את שלושת הדברים שהמורה ביקש מאתנו כל תקופת תיקון הפא, תראו ותיווכחו איך המצב ישתנה.

חברי המתרגלים, אנא היו יותר רציונלים. אל תתנו למושגים האנושיים שנוצרו בתקופת חייכם להאפיל על הטבע האמיתי והטהור שלכם. אל תשתמשו בלב האנושי שלכם לשפוט את הדאפא בצורה שרירותית. זה בסדר שישנם דברים שאיננו מבינים. אל תחשבו על כך יותר מידי ולמדו את הפא יותר ויותר. כשנעלה את רמת השין-שינג ואת הרמה בה אנו נמצאים, כל הבעיות יובנו, כיוון שכל העקרונות ברמה זאת יהיו גלויים לפנינו. לעולם אל תהיו ספקנים כלפי דאפא או חסרי כבוד כלפי המורה, אחרת הכוחות הישנים יכולים להרוס אותנו.

"למרות שהכוחות הישנים משפיעים על העניין הזה ורוצים לעשות את זה בדרך שלהם, האם אתם יודעים? כל היצורים החיים של הכוחות הישנים מעריצים אותי באופן מוחלט!(מחיאות כפיים). למרות שהם גרמו למכשולים לתיקון הפא שלי, הם אף פעם לא ביצעו מעשים רעים כלפי ישירות, כי הם מכבדים אותי(מחיאות כפיים, שוב מחיאות כפיים). לכן, לגבי חלק מהתלמידים שלנו שהם מבולבלים זמנית וליבם אינו ישר, חישבו על זה, ברגע שאתם לא מכבדים אותי, הכוחות הישנים יעשו לכם דברים ללא רחמים, כי הם חושבים שאדם זה הוא פשוט רע מדי. מובן שהם בהחלט לא ישמידו אותך מיד. הם יובילו אותך, יגרמו לכם לראות יותר ויותר מראות כוזבים, יגרמו ללבך להיות יותר ויותר לא ישר ויגרמו ללבך כלפי המסטר להשתנות באופן דמוני ויובילו אתכם לדרך רעה, כך יגרמו לך לבצע חטאים כל כך גדולים". (הרצאת הפא בוועידת הפא במערב ארה"ב בחג הפנסים שנת 2003 ).

חברי המתרגלים, תהליך תיקון הפא מתקדם והולך בקצב מוגבר כל יום. אם נגיע לסופו של יום זה, והמושג המוטעה הזה יהיה עדיין איתנו, מה יחכה לנו אם לא יהיו לנו מאה אחוז אמונה במורה? האם כולנו חשבנו על כך? לאלה שהינם חסרי אמונה במורה ועדיין מחזיקים בהשגות אנושיות ביד אחת ובשניה באלוהיות, עליכם לעמוד על המשמר. כאשר ההתגלות האמיתית של הדאפא תקרה בעולם האנושי, יהיה מאוחר מדי להתחרט על כך. הוקר את ההזדמנות הזאת שמגיעה פעם אחת במיליוני שנים ונצל היטב את זמנך למילוי תפקידיך. בעתיד הקרוב, אנחנו נהפוך ליצורים המפוארים והנעלים ביותר, כיוון שאנו הולכים בעקבות המורה הדגול שלנו בתיקון הפא.

אני ברמתי המוגבלת מבקש בכנות את המתרגלים לתקן בחמלה כל הבנה אישית שלי שאינה נכונה.