כיצד להפטר מהקנאה בטיפוח בתקופת תיקון הפא

(Minghui.org)

בשנים האחרונות כשעבדתי על פרויקטים לאימות הפא, היו לי מחלוקות תמידיות עם מתרגלים עמיתים ועם מתאמים מקומיים. לפעמים אפילו הייתי מתווכח איתם ללא הרף. על אף שידעתי שהתנהגותי אינה נכונה, עדיין המשיכו לצוץ מחלוקות. לא הצלחתי למצוא את ההחזקה שלי במצבים כאלה, עד שהמאסטר נתן לי שני רמזים. גיליתי שיש לי החזקה חזקה לקנאה.

בהתחלה היו לי מחלוקות תמידיות עם מתאמים מקומיים. חשבתי שכדי לסיים בזריזות איזושהי עבודה צריך לעשות אותה בצורה מסוימת. "ברור שהפיתרון שלי הוא הטוב ביותר. מדוע לא בחרתם את הדרך הזאת? למה בזבזתם זמן מיותר והתווכחתם כיצד לעשות זאת?"  חשבתי שהמתאמים אינם אחראיים לפרויקט - הם השקיעו מאמצים רבים אבל השיגו רק מעט, והם בזבזו זמן ואנרגיה של אנשים אחרים. אחר כך חשבתי שפשוט אאפשר למתרגלים עמיתים לעשות ככל העולה על רוחם. עייפתי מדיבורים ומעזרה. אמרתי להם: "אם אוכל לעזור במשהו אמרו לי; אחרת תעשו מה שאתם רוצים", נזפתי בהם  בהערות נלעגות.

המצב הזה נמשך זמן רב ללא שום פריצת דרך. יום אחד כשקראנו פסקה בהרצאה שביעית בספר "ג'ואן פאלון"-"קנאה", המאסטר נתן לנו רמז לא ללכת בדרכיו של שן גונג-באו. הרגשתי מבויש בעצמי. במשך שנים רבות של טיפוח אף פעם לא חשבתי שאני דומה ל-שן גונג-באו. חשבתי שמספר מתרגלים היו זקנים ובלתי כשירים (הם דיברו רק סינית, היו איטיים, הייתה להם השכלה מועטה, הם אהבו לפטפט ומיהרו להתרגז). מספר מתרגלים מוכשרים אחרים (מתרגלים אחרים או אני עצמי) לא נתבקשו "לתת תארים לאלים". לכן

"הוא נורא קינא וכל הזמן הציק לג'יאנג זי-יא." (ג'ואן פאלון- הרצאה שביעית)

אחרי שהמאסטר נתן לי את הרמז הזה התחלתי להפנות תשומת לב מיוחדת להחזקה הזאת.

אחר כך הייתי פחות תקיף כלפי מתרגלים אחרים. המחלוקות והוויכוחים פחתו אך כשמתרגלים אחרים העירו על פרויקט שלי, עדיין הרגשתי עצבות. אם הוא לא היה מתאם או סייע של הפרויקט, או אם הוא לא היה מעורב בפרויקט, הייתי מרגיש כעס. "אתה גם יכול לעשות זאת! אתה יכול ללמוד איך לעשות את זה. זה לא קשה!". "מדוע אינך יכול להרים את עצמך?" "אני מאוד עסוק. אתה לא עושה דבר ומפטפט ללא הפסקה". "אינך עושה דבר. איך אתה יכול להנחות אותי?" או, "אין לי זמן ואנרגיה לטפל בזה". הפעם המאסטר נתן לי רמזים נוספים. המחשבות שלי עדיין הגיעו מההחזקות לשוויון ולקנאה.

המאסטר שוב נתן לי רמזים על ההחזקה שלי לקנאה, שגרמה למחלוקות ביני למתרגלים עמיתים. בגלל שהפרויקט לא הלך בהתאם הציפייה שלי, הייתי עייף מלעזור. בסוף דחיתי את האחריות ממני והלאה. המחשבה שלי הייתה,

".. ותמיד חושב שהוא צריך לעשות את מה שעליו לעשות" (ג'ואן פאלון- הרצאה שביעית)

בסופו של דבר לא הצלחתי להתגבר על הקושי ונפלתי. עדיין לא הצלחתי למצוא את הבעיה שלי והמשכתי להתלונן שמתרגלים אחרים אינם מבינים אותי.

המאסטר נתן לי גם רמזים לכך שאסור לי להתנהג כמו אדם רגיל ולהחזיק ברעיונות שלי, כיוון שתאום ושיתוף הפעולה שלנו כגוף אחד נדרשים לאימות הדאפא. אפילו אם מתרגלים אחרים מסכימים איתי, אסור לי לחשוב שהרעיונות שלי הם הטובים ביותר ולסרב להניח אותם בצד. כל דבר נשלט על-ידי המאסטר. עלינו להאמין במאסטר ובפא. אסור לנו להשתמש בתירוץ של אימות הפא כדי להסוות את ההחזקות שלנו, כמו החזקה לאינטרס אישי.

כאשר הייתי בחברתם של מתרגלים עמיתים, המאסטר גם נתן לי רמזים בכל פעם שהקנאה שלי עלתה לפני השטח. לדוגמה, מדוע כל הזמן לא הצלחתי לשלוט בדיבור שלי? מדוע הייתה חציצה בין מתרגלים עמיתים לביני? המאסטר מזכיר לנו שאסור לנו להיות מנוצלים על-ידי הרוע, על-ידי הכוחות הישנים או על-ידי הרוח המרושעת הקומוניסטית בגלל פרצות הקנאה שלנו. בנוסף, המאסטר נתן לי רמזים לכך שעלי להיות עניו. אסור שתהיה לי מחשבה של מתרגל ותיק ואני אבטל רעיונות של מתרגלים חדשים. עלי להקשיב לכל הרעיונות של כל המתרגלים.

המאסטר נתן לי גם רמזים לגבי חוסר הסבלנות שלי בהקשבה לשיתוף התנסויות עם מספר מתרגלים במהלך דיונים קבוצתיים. עלי להקשיב לכל שיתוף ההתנסויות של כל המתרגלים ולהעריך את ההבנות מרמות שונות. אסור לי לזלזל בהבנות של אחרים, לא משנה מהם האינטרסים האישיים שלי.

המאסטר אמר לי גם לא להתחרות על עליונות ולא לנסות לעלות על אחרים בטיפוח שלי.

בעבר חשבתי שאין לי החזקה לקנאה. למעשה זה היה מוטעה. כעת אני מבין מדוע אופיי לא השתפר במשך זמן ממושך. כפי שהמאסטר אמר:

"היום אני אומר למתרגלים, אל תהיו כל-כך מבולבלים שלא תתעוררו לזה. המטרה שאתם רוצים להשיג היא טיפוח-תרגול כלפי רמות גבוהות. צריך לסלק את ההחזקה של הקנאה. לכן אנחנו מדברים עליה בנפרד." (ג'ואן פאלון - הרצאה שביעית)

עכשיו יש לי גם הבנה טובה יותר על "אינטרס אישי". הבנתי ש"אינטרס אישי" מוגבל רק לחומר, אך לגבי מטפח "אינטרס אישי" מכיל גם תהילה ורגשנות. אם אנחנו מרגישים שמשהו הוא בניגוד למחשבתנו או שהוא לא עומד בצפיות שלנו, יש לנו החזקה של אינטרס אישי. ההבנה שלי היא שאת התחושות של האני ואנוכיות ניתן לכנות "אינטרס אישי" ברמות שונות. עלינו להיפטר מכולן.

אני מקווה שהשיתוף שלי יכול לעזור למתרגלים אחרים להיפטר מהקנאה. זו הבנתי האישית ברמה שלי. אם משהו אינו הולם, אנא ציינו זאת באדיבות.