במחנה העבודה בכפייה טואן-הֵה מאשימים מתרגלים באנטי פטריוטים כתירוץ לענותם

(Minghui.org)

בשנת 2001 הצליח המשטר בסין להשיג את הזכות לארח את משחקי האולימפיאדה בסין. כתנאי לאירוח משחקי האולימפיאדה הבטיח משטר המפלגה הקומוניסטית הסינית לשפר ולהיטיב את זכויות האדם בסין. אולם הרשויות משתמשות עתה בפרס שקיבלו כמכשיר להצדקת הדיכוי והרדיפה.

לפני כמה שנים, כשהחלו המשטר במאמציו להשיג את הזכות לאירוח האולימפיאדה, ארגנו רשויות מחנה העבודה בכפייה טואן-הֵה אסיפה, ודרשו ממתרגלי פאלון גונגלדון במשמעויות אירוח המשחקים האולימפיים. מתרגלי הפאלון גונג הצהירו כי אינם תומכים בתביעת המשטר לארח את המשחקים. כתשובה לזאת תייגו רשויות המחנה את מתרגלי הפאלון גונג כאילו הם נגד המפלגה הקומוניסטית הסינית (המק"ס) ונגד המדינה, והחריפו את הרדיפה כנגדם.

רשויות המחנה הגבירו את מאמצי שטיפת המוח והגדילו את מכסות העבודה שעל המתרגלים לבצע. הם הגדילו את עומס העבודה של העבודות המלוכלכות. הם גם הכריחו את המתרגלים לחפור תעלות לצינורות ביוב ועבודות נוספות הדורשות כוחות פיזיים. בנוסף גם אכפו תוכניות התעמלות קשות. הסוהר ליו גוּאוֹ-שי כולל ווי רו-טאנג, גנג הונג-האי ואחרים אילצו את המתרגלים לעשות את כל זה. ליו הכריז "אני צריך לאמן אתכם היטב, כך שתחושו בדיוק כמה קשה צריכים האתלטים הלאומיים שלנו להתאמן כדי לזכות בתהילה עבור מולדתנו במשחקים האולימפיים. ואז אראה אם אתם, המתעלמים מגילוי כבודה של ארצנו, תמשיכו להתנגד שנארח את המשחקים האולימפיים".

במחנה העבודה נבנו הרבה מתקני ספורט ומגרשי ספורט, שטחי אימונים המחולקים לשבעה או שמונה מגרשי כדורסל, שטח אימונים קטן, מגרשי טניס, מתקני התעמלות מתח, מתקני הרמת משקלות, שולחנות פינג-פונג, קיר טיפוס מעשה ידי אדם, ושטחי מדשאות שאפשר לנצלם למשחקי כדורגל. הרשויות דאגו שאנשים יציירו ויצבעו את סמל חמשת הטבעות של המשחקים האולימפיים בקירות המקיפים.

אולם מתקנים אלו לא נועדו לשימוש ספורטיבי של הכלואים, אלא כאמצעי עינוי נוסף. הסוהר ליו הגדיר את מגרש הטניס כשטח אימונים. סדר היום הראשי בו השתמש היה ריצה למרחקים ארוכים, ואחרי זאת כפיפות בטן ואימונים אחרים. שניים או שלושה אסירים נבחרו לעזור להשגיח על המתרגלים כשהם הוכרחו לעבור את סדר היום המעייף והמתיש. בתחילה הם קבלו הוראה לעשות ריצת הקפות, ואם זה לא נעשה מהר מספיק, הוכרחו לעשות את ההקפות פעם נוספת. אם היו עייפים מדי לסיים את ההקפות, היו נגררים על-ידי האסירים. אם נפלו לקרקע באפיסת כוחות, נבעטו והוכו. לאחר גמר תרגילים אלה, המתרגלים נשלחו מיידית, ללא מנוחה, לבצע את העבודות הרגילות שהוקצו להם. חלק מהתוכנית היה שהם לא הורשו לשבת אפילו בעת הארוחות.

המתרגלים עברו אימונים כה קשים עד כדי כך שנעליהם בלו, אך מאחר וביקור קרוביהם נאסר וכל החבילות שנשלחו אליהם מבחוץ עוקלו, הם לא יכלו להשיג נעליים חלופיות. בריאותם התדרדרה עד כדי כך שה"אימונים" היו חייבים להיפסק לאחר חודש ימים.

רשויות המחנה גם אילצו את כלל האסירים בבית הכלא לבצע אימונים יומיים כ "הצגת תמיכה" במשחקי האולימפיאדה. אנחנו המתרגלים לא ראינו את עצמנו כאסירים וסירבנו להשתתף בזאת. לכן גררו אותנו לערוך הקפות או לעמוד בעמידה יציבה במשך תקופות זמן ארוכות. מתרגלים רבים, כולל דנג הואי-ין, ליו ג'יאן-קאי, ג'או הווי ואחרים נשלחו לצוות שעינה אותם באמצעות הלם באלות חשמל.

הסוהר יוּה צ'ינג-ין שלח אותי לשם כשהוא צועק עלי "אתה נגד אירוח המשחקים האולימפיים. אינך אוהב את ארצך ומתנגד ל'חינוך מחדש'. גם אם נרצח אותך נטען שהתאבדת". כמה סוהרים הניחו אותי על שמיכת כותנה וכפתו את ארבעת גפיי בסרטי אריג. הם משכו בחוזקה בסרטים בארבעה כיוונים שונים, דבר שגרם לי לכאבי תופת. הם הלמו בי באלות חשמל, צרחו עלי וציוו עלי לוותר על אמונתי. כשראו שאני כמעט במצב עילפון הפסיקו ועינו אותי באמצעות 'האכלה בכפייה/ עם קצת מים. רופא בית הכלא הגיע לבדוק את לחץ דמי ואמר כי אני בריא. הם המשיכו להלום בי באלות החשמל  ואני איבדתי את הכרתי לאחר כחצי שעה.

למחנה העבודה בכפייה טואן-הֵה ניתנה תשומת לב מיוחדת מהפקידות הסינית הבכירה. לאחר כל ביקור ביקורת  על-ידי הפקידות הבכירה, הרדיפה הוגברה והעצימה. במשך השנים  נשלחו מתרגלי פאלון גונג רבים לכאן, והמחנה היה מקום בו הפקידות המקומית רצתה להתחנף ולהתרפס לפני הפקידות הבכירה, ולהשיג קידום ועליות שכר. ג'ואנג שוי-הונג, סגן מנהל המחנה, וג'יאנג האי-צ'יואן סגן מנהל מחלקת ה"חינוך מחדש" הם דוגמאות לרודפים שהצמיחו לעצמם תועלת גדולה מהרדיפה.

גם רופאי מחנות העבודה משתתפים ברדיפה. הם מתבוננים בעינויים ובמעונים ומציעים מתי לקחת פסק זמן, קצת לפני שהמתרגל מעונה עד המוות. בעת שביתות הרעב של מתרגלי הפאלון גונג, כמחאה על הרדיפה, רופאים אלו אחראים על עינוי ה"האכלה בכפייה". בעת שביתת הרעב שלי, רופא בית הכלא תחב צינור דרך אפי וגרוני לקיבתי וגרם לאפי לדמם קשות ולנפיחות חזקה של גרוני. דבר זה הפריע לי לדבר במשך זמן רב.

תקופה ארוכה התכונן מחנה העבודה בכפייה לביקור קבוצת כתבים מקומיים וזרים. ההכנות לקבלת הפנים כללו סילוק כל הראיות וההוכחות לעינויי המתרגלים. באותו יום הונחו עציצי פרחים ואקווריומים עם דגיגים באולמות השינה. אסירים הועסקו בפעילויות שונות כגון: קפיצה על חבל, משיכת חבל ומשחקים שונים. כשהאסירים הפליליים רואיינו הם ענו על השאלות כפי שהוכנו מראש לענות. כמה אסירים התחזו למתרגלי פאלון גונג. הם סיפרו כי מתייחסים אליהם טוב וכי הם תומכים במה שהמפלגה הקומוניסטית הסינית מספרת על שיפור זכויות האדם. המתרגלים האמיתיים הוחזקו במחבוא בחדרי מחסנים ובבתי מלאכה.

המתרגל שיאנג ווּ-ג'יון שהה ב"קבוצת ההכשרה" לשטיפת מוח במשך שישה חודשים, והמתרגל צ'ינג ווי אולץ לעבוד בבית המלאכה. צ'ינג ווי הינו צייר. פקידי רשויות מחנה העבודה הורו לו לצייר כרזות ותמונות המתייחסות לאולימפיאדה. הם הבטיחו לו כסף ויחס יותר טוב, אך הוא סירב. לכן הם הגבירו את רדיפתו והאריכו את תקופת כליאתו במחנה העבודה בכפייה. המתרגלים שסירבו לוותר על אמונתם בפאלון גונג, קיבלו הארכת תקופת כליאה נוספת של שישה חודשים. לצ'ינג ווי ניתנה אפשרויות שינה קצרות מאד בזמן שאולץ לעבוד יום-יום בבית המלאכה. חוץ מאכילה וקצת שינה, אולץ להעביר את כל זמנו במסמור והדבקת המסמרים בדבק כימי, הם הוכנו עבור אקדחי מסמרים שנועדו ליצוא לארצות מערביות. ידיו של צ'ינג ווי התמלאו ביבלות, גבו התעקם והדבק הכימי גרם לגירוי בעורו. אך הסבל והמצוקות האלו היו קשים פחות מהעינויים ב"קבוצת ההכשרה" לשטיפת מוח.

ביום בו הגיעו הכתבים, איכות האוכל השתפרה לפתע בהשוואה לאוכל הרגיל. בסיום הריאיונות שיבחו רשויות המחנה את האסירים שענו לשאלות המראיינים בהתאם לתשובות שהוכנו מראש. כמה ימים לאחר מכן הצהירו פקידי רשויות מחנה העבודה כי קבלת הפנים לכתבים הייתה הצלחה גדולה, ושכל המוחזקים במחנה העבודה, כולל מתרגלי פאלון גונג, הכריזו על תמיכתם באירוח המשחקים האולימפיים בסין.

בחודש יולי 2001 הוענק פרס אירוח האולימפיאדה לבייג'ינג, ורשויות מחנה העבודה שובחו על הביצוע והעשייה. לאחר מכן הוציא מחנה העבודה הודעה לעיתונות האומרת: "המק"ס דואגת באמת לאסירים, ומשפרת את חייהם בעלויות גדולות". לאמיתו של דבר, המזון של מתרגלי הפאלון גונג הוא ברמה הנמוכה ביותר. האוכל היומי הוא לחמניות מאודות ומרק עשוי מים עם כמה חתיכות כרוב. ב"קבוצת ההכשרה" לשטיפת מוח המזון מכיל דוחן ומרק כרוב. מקרי הרעלת מזון התרחשו לעיתים תכופות במחנה העבודה.

לאחרונה, כדי להוריד את זיהום האוויר לקראת המשחקים האולימפיים בבייג'ינג, מחנה העבודה החליף את מערכת החימום שהוסקה על-ידי פחם לחימום על-ידי מערכת המים החמים של העיר, באמצעות קו צנרת להעברת המים החמים. בזמן שהמשטר הגביר את הרדיפה, מספר הכלואים במחנה עלה בצורה משמעותית. קו הצנרת לא עמד בדרישות והיו חייבים להחליפו. האסירים היו חייבים לחפור תעלות לצינורות האוורור/חימום. עבודת פרך שוברת גב זו נכפתה על מתרגלי הפאלון גונג, אפילו הקשישים והחלשים בהם. רשויות המחנה קבעו מכסות של עומס עבודה לכל מתרגל, והענישו כל אחד שלא עמד במכסה. לדוגמה: וואנג סי-לי, פקיד רשות בגמלאות, בשנות השבעים לחייו, לא יכול היה למלא את מכסת העבודה. הוא נשלח ל"קבוצת ההכשרה לעונש גופני ולשטיפת מוח. פרויקט חפירת התעלות נמשך מהקיץ עד הסתיו. מתרגלי הפאלון גונג עבדו מהשעות המוקדמות של הבוקר עד מאוחר בלילה. לעיתים תכופות התעלפו עקב החום, והיו באופן קבוע על סף אפיסת כוחות. בסוף הפרויקט כול אחד נראה כהה וכחוש.

לאלה החושבים שהענקת פרס אירוח המשחקים האולימפיים לסין יעזור למצב זכויות האדם, עליהם רק לחשוב על זאת איך שהם רומו והותעו על ידי מחנה העבודה בכפייה טואן-הֵה. רק כאשר סין תרשה לחקירה עצמאית ובלתי תלויה להתרחש, יתגלו וייחשפו כל העובדות וההוכחות.