(Minghui.org)

סגל מהממשל המקומי של מחוז צ'י-צ'נג באזור הֵה-ביי בלוויית שוטרים מקומיים ערכו חיפושים בבית תושבים, והחרימו צלחות קליטה מלוויינים

[הערת מערכת מינג-הווי: אחד הפחדים הכי גדולים של המק"ס (המפלגה הקומוניסטית הסינית) זה שאזרחיה יראו חדשות אמיתיות מהעולם ויגלו שהמפלגה משקרת להם כל הזמן. עד לזמן האחרון לא חששה המפלגה מתכנים של רשתות טלוויזיה זרות דוברות סינית, כיוון שרובן ככולן או הופחדו או נקנו על ידה. לאחרונה החלה להיות פופולרית רשת הטלוויזיה "שושלת טאנג החדשה" (NTDTV) שבסיסה בניו יורק, והיא משדרת בסינית תכנים שהמפלגה הקומוניסטית הסינית חוששת מהם מאד, כמו נושא קצירת האיברים של מתרגלי הפאלון גונג בסין, או כמו "מרוץ לפיד זכויות האדם" להחרמת האולימפיאדה. לפני כשנתיים לחצה המפלגה הקומוניסטית הסינית על חברת הלווין שלא תחתום חוזה עם NTDTV. לאחר מספר חודשים בהם חברת הלווין אכן שיתפה פעולה, נחתם לבסוף החוזה. המפלגה הקומוניסטית הסינית אינה מעונינת שאזרחיה יקלטו את שידורי התחנה, או שידורים עצמאיים אחרים באנגלית המדווחים על הביקורת העצומה והאירועים שמארגנים ארגוני זכויות אדם ובעלי חיים בכל העולם להחרמת האולימפיאדה}

בבוקר ה-22 ביוני 2007 צ'יאו לונג, סגן ראש עיריית דונג-מאו, מחוז צ'י-צ'נג, אזור הֵה-ביי, שני אנשים שעובדים אתו ושוטר מבריגאדת הייצור גו-זי-פאנג, הלכו לביתו של מר לי דיאן-שיאנג לחפש ולהחרים את צלחת קליטת הלוויינים שלו. מר לי לא היה בביתו והדלת הייתה נעולה. לשוטר נאמר להישאר ולשמור על המקום. כאשר מר לי דיאן-שיאנג הגיע לביתו בלוויית אשתו השוטר נשאר בסביבה כאילו כלום לא קורה. בסביבות חמש אחר הצהריים הגיע צ'יאו לונג עם 20 אנשים בשש מכוניות מלשכת הביטחון הציבורי המקומי, ומתחנת המשטרה. הם הלכו ישר לצלחת הלוויין. לי דיאן-שיאנג ניסה לעצור בעדם, לכן הם תפסו אותו וניסו לגרור אותו החוצה.

כשראתה שהם מנסים לתפוס את בעלה, אשתו של לי דיאן-שיאנג תפסה את הדלת ושאלה "למה אתם לוקחים אותו? על איזה חוק הוא עבר? אתם מוכרחים לומר לי". מישהו מסגל לשכת הביטחון הציבורי שהיה בחצר אמר "את מחפשת בעיות, קחו גם אותה".כמה מהם לקחו בכוח את לי דיאן-שיאנג ואת אשתו למכונית, בו בזמן שסגל לשכת הביטחון הציבורי והשוטר העירוני ערכו חיפוש בביתם. קרובת משפחה החיה בבית בני הזוג אמרה כמה מילים, והשוטרים איימו עליה באומרם "אם תאמרי עוד מילה, נאסור גם אותך".

המחזה הנורא הזה הפחיד מאד את בנו בן השש של מר לי דיאן-שיאנג והוא פרץ בבכי. לאחר שמנהל מקום העבודה של אשתו של מר לי התערב והשתדל עבור טובת המשפחה הם שחררו את האם.

לי דיאן-שיאנג נלקח העירה ושוחרר בשעה עשר בלילה.

באותו בוקר צ'יאו לונג, סגן ראש עיריית דונג-מאו, ושני אנשים העובדים תחתיו ניגשו לביתם של צ'אנג שוי, וואנג פאנג-ליאנג, במפרץ ג'ונג-לואן-דו כדי להחרים את צלחות הלוויין שלהם. ואנג פאנג-ליאנג אמר "צלחת לוויין זו מיוצרת בארצנו. אם אתם לא מרשים לי להפעיל אותה, אני יכול להוריד אותה ולהשתמש בה יותר מאוחר עבור ערוצים אחרים". אך הם איימו עליו "אם לא תמסור אותה אנחנו נודיע ל"משרד 610" ונקח אותך אתנו, ואז עזבו. בסביבות 16:00 כ-20 אנשים פרצו לפתע לבית, כשהם דורשים את צלחת הלוויין ועורכים חיפוש בכל הבית.

מ-20 האנשים שפרצו לביתו של וואנג פאנג-ליאנג, אחדים הגיעו מהדלת הקדמית ואחדים מהדלת האחורית, והבית היה לפתע ממש מוקף. הם ערכו חיפוש בכל הבית ולקחו שני יומנים, שלושה מכשירי MP3 ומכשירי רדיו. לבסוף הם לקחו אתם העירה את צ'אנג שוי והחזיקו בו מ-16:00 עד 21:00 ולאחר זאת שחררו אותו.

לאחרונה, תחנת הטלוויזיה של מחוז לאי-שווי שידרה הודעות מ"לשכת השידור והטלוויזיה של מחוז לאי-שווי" הדורשות מכל אדם למלא אחר הצווים שפורסמו על-ידי המחוז והעירייה, לסלק לחלוטין את כל בסיסי מכשירי קליטת הלוויינים בכל המחוז, ולהוריד תוך תקופה מסוימת, את כל אנטנות הלוויינים המותקנות, או שהם יפורקו ויוחרמו תוך כדי שימוש בכוח, ויוטל קנס על הבעלים. אלה שיסרבו לשתף פעולה יחשבו כמבצעי פשעים פליליים.

אנטנות הלוויינים הם פשוט סוג אחד של אנטנות. התקנת אנטנה לצפייה בטלוויזיה הנה זכות בסיסית של כל אזרח. לכל אזרח יש את הזכות להתקין ולקלוט ערוצי שידור טלוויזיה לווייניים. זאת היא דרישה הגיונית וחוקית וצריכה להיות מוגנת על-ידי החוק. המועצה הלאומית של המפלגה הקומוניסטית הסינית ערכה החלטה "צו 129" לוויסות קליטה מלוויינים, אך היא לא עברה בקונגרס העממי הלאומי, וכך היא לא חלק מהחוק הקיים. רשיון ההתקנה ש"לשכת השידור והטלוויזיה של מחוז לאי-שווי" מזכירה מבטאת את המונופול של התעשייה באזור המקומי, ואת הדרך לאיסוף כספים באמצעים לא צודקים.

גניבת צלחות לוויינים באזור הֵה-ביי הנה הפרה חמורה של זכויות האדם הבסיסיות והתעלמות מוחלטת מחוקי המדינה. אנחנו מפצירים בכל האזרחים להתנגד להתנהגות בלתי הוגנת כזו.