תרבות מסורתית: מנקודת המבט של אלוהויות ובודהות, הדבר החשוב ביותר הוא לבו של האדם

(Minghui.org)

בתקופת שֵן-לונג (707-705 לספירה) של הקיסר ג'ונג-דזונג משושלת טאנג, עמדו לבנות פסל בודהא בשיאנג-יאנג שבפרובינציית הו-ביי. אנשים רבים שהאמינו בבודהות או באלוהויות תרמו כסף עבור הפסל. המתאם רשם את שמות התורמים ותכנן לחרוט אותם על אבן זיכרון כעדות.

הייתה שם אישה זקנה וענייה מאוד. היא רצתה לתת תרומה אך היה לה רק מטבע אחד בשווי עשר פרוטות שנתנה לה אמה לפני נישואיה. היא שמרה על המטבע הזה יותר מ- 60 שנה, וזה היה הכסף היחיד שהיה לה.

כששמעה האישה הזקנה שעתיד להיבנות פסל בודהא, היא נשאה בתחושת כבוד את המטבע שלה דרך ארוכה כדי לתרום אותו. אולם המתאם השיב פניה ריקם באמרו שמטבע של עשר פרוטות הוא דל מכדי לתעד את בעליו על הפסל. מחוסר ברירה הלכה האישה לכור ההיתוך בו הותך פסל הבודהא, וכשאף אחד לא ראה אותה, היא זרקה את המטבע לתוך כור ההיתוך. היא השתחווה בכבוד לעבר הכור כשהיא קוראת בלבה בשמו של הבודהא, ועזבה.

כמה ימים לאחר מכן הושלם פסל הבודהא. כשאנשים בחנו אותו מקרוב, הם ראו שהמטבע של האישה הזקנה נח ישר על חזהו של פסל הבודהא. אדם עשיר אחד ראה זאת וזה הפריע לו, אז הוא הציע להסיר את המטבע באמצעות כלי עבודה. אז מישהו חתך את המטבע מהפסל.

אולם למחרת, כשאנשים הביטו בפסל הבודהא, הם מצאו שהמטבע עדיין שם. כמה נזירים אמרו: "זה באמת נס. מנקודת מבט של אלוהויות ובודהות, הדבר החשוב ביותר הוא לבו של האדם. כיוון שלבה של הקשישה היה כל כך ישר, המטבע הוצב במקום כל כך בעל משמעות". מאז אותו יום אף אחד לא העז לנסות להסיר את המטבע והוא נותר על חזהו של פסל הבודהא.

(מתוך התיעוד: Taiping Guangji)