אומתו שמונה מקרי מוות נוספים של מתרגלי פאלון גונג בסין

להלן מקרי מוות מהתעללות המשטרה הסינית. סך כל מקרי המוות המאומתים* מגיע כיום ל-3,109

למרכז המידע של הפאלון דאפא נודעו פרטיהם של שמונה מקרי מוות נוספים של מתרגלי פאלון גונג בסין כתוצאה מהרדיפה. מקרי המוות נודעו בתקופת חודש נובמבר. המידע הגיע ממקורות בסין, ביניהם עדי ראייה, אסירים, בני משפחה, מכרים ומתרגלים עמיתים.

הקורבנות הם מחמש פרובינציות, וטווח הגילאים נע בין 26-70. המוות בא כתוצאה מסיבוכים בעקבות עינויים, "האכלה בכפייה" וסמים מרעילים. כל האנשים האלה נעצרו והוחזקו תוך הפרה של החוק הסיני והבין-לאומי. הסך המתועד של מספר מקרי המוות מידיהם של הרשויות הקומוניסטיות כיום עומד על 3,109.

שמות ופרטי מותם של שישה מתוך שמונת המתרגלים:

צ'ן גווי-ליאן, בת 57 מהעיר שיאנג-טאן, בפרובינצית הוּ¬-נאן

צ'ן נפטרה ב-26 בספטמבר בבית-החולים המרכזי בשיאנג-טאן, לאחר בכפייה של סמים המזיקים לעצבים, כשהוחזקה כאסירת מצפון במחנה העבודה באי-מא-לונג. צ'ן הואכלה בכפייה בחומרים בלתי ידועים במשך שלושה חודשים, לעתים קרובות על-ידי אסירים, דבר שנועד כנראה כדי לפטור את הצוות מאחריות. צ'ן נאסרה על "הפצת ספרות אינפורמטיבית", בשוק של העיר ג'וּ-ג'וֹאוּ. בין זמן מאסרה למותה עברו רק 150 יום.

צ'י טינג-סונג, בן 67 מהעיר לאי-ווּ, בפרובינציית שאן-דונג

צ'י נפטר ב-6 בנובמבר בבית-החולים לאי-ווּ, מפגיעות פנימיות שסבל, בזמן שהוחזק באופן בלתי חוקי במרכז המעצרים של לאי-ווּ. הוא נעצר עשרים יום בלבד קודם לכן בכפר גוֹאוּ-לי  בעיירה גאו-ג'ואנג, בשל ניסיון לעורר מודעות למצב הפאלון גונג. צ'י היה נתון להאכלה בכפייה בהיותו במעצר וסבל מפגיעות קריטיות. צ'י עבד קודם כמורה, במשרד המחצבים שין-וון, בשאן-דונג.

סונג צ'אנג-גואנג, בן 26, בעיירת ביאן-גאנג בפרובינציית ג'י-לין

סונג נפטר ב-12 בנובמבר 2003 מפגיעות רבות שסבל במשך העינויים במחנה העבודה צ'או-יאנג-גוֹאוּ בצ'אנג-צ'ון. סונג נאסר בדצמבר 2001 משום שעתר לרשויות המרכזיות בבייג'ינג. אחרי תקופת מעצר, הוא נכלא לשנתיים למחנה עבודה. סונג היה נתון שם להכאות חוזרות ונשנות, שכללו מכות עם פטיש, וגרמו לו שלא יוכל ללכת. ציפורניו נפלו והוא סבל משחפת ריאות מיד אחר כך. לפני מעצרו הוא היה אמור לסיים את הקולג' בטלקומוניקציה של אוניברסיטת ג'י-לין.

ווּ שאן-סונג, גבר בן 43 ממחוז רונג-ג'יאנג, בפרובינציית גווי-ג'וֹאוּ

ווּ נפטר ב- 23 באוקטובר מפגיעות עינויים שסבל במשך השנתיים בהם נכלא לעבודה בכפייה במחנה העבודה ג'ונג-בא. הוא נעצר בשנת 2005 על תרגול בפאלון גונג ונידון למחנה עבודה, שם סבל דימום פנימי אחרי שעונה. עדי ראייה מדווחים על שורה של התעללויות בזכויות אדם במחנה, הכוללות התזת מים רותחים, מכות, החדרת סמים רעילים בכפייה ומניעה חמורה של שינה. נאמר שווּ שוחרר ביוני על-ידי רשויות מחנה העבודה בכפייה, שפחדו שימות במקום רשמי.

הואנג פו-ג'ין, גבר בגיל לא ידוע מחרבין שבפרובינצית היי-לונג-ג'יאנג

הואנג נפטר ב-6 בנובמבר, אחרי ימים של תרדמת, בשל פגיעות שסבל בזמן האכלה בכפיה, במרכז המעצרים הראשון במחוז א-צ'נג בחרבין. הוא נעצר ב-24 ביולי כשהעביר עלוני מידע בכפר מא-דיאן. הואנג הוחזק במרכז המעצרים קרוב לארבעה חודשים, בהם התחיל בשביתת רעב, כדי למחות על מעצרו הבלתי חוקי. עדי ראייה מתארים את גופתו מכוסה בפגיעות רבות; על שתי ידיו ורגליו היו צלקות מאזיקי הרגלים ומכבלי הידיים שהשתמשו בהם כדי לשתק את תנועתו.

לונג ליאן-ג'נג, בן 70 מהעיר יאן-טאי בפרובינציית שאן-דונג

לונג היה מהנדס בפנסיה שעבד בעבר בתעשיית הבנייה. הוא נפטר ב-2 בנובמבר מסיבוכים רפואיים שנבעו מטיפול גרוע וחמור ומהרעבה בעודו מוחזק קודם במעצר כאסיר מצפון. לפני כן היה עצור גם בחודש ינואר 2000 ובפברואר 2001 בשל אמונתו, ובשני המקרים היה נתון לשטיפות מוח. כשכלאו אותו מחודש יוני ועד דצמבר 2001 במחנה העבודה וואנג-צון בעיר ז'י-בו, הוא שוב עונה בצורות שונות של עינויים, וכתוצאה מכך פיתח סרטן עצמות ומחלת לב. לאחר שיצא משם, עצרה אותו משטרת יאן-טאי שוב באפריל 2002, ועל-אף מצבו הרפואי הוא אולץ לעבור שטיפת מוח.

מרכז המידע של הפאלון דאפא קורא שוב לקהילה הבין-לאומית להפעיל את כל האמצעים האפשריים כדי לזרז את סיום הרדיפה של המפלגה הקומוניסטית ולהטיל אחריות חוקית על כל האנשים המעורבים בהתעללויות הנ"ל, כמו גם באלה המתועדות בעבר.

מהו "אימות של מקרה מוות"

* [הערת מערכת פאלון ניוז: "מקרה מוות מאומת" הוא מקרה שהוכר ככזה על ידי ארגוני זכויות אדם בין-לאומיים בלתי-תלויים. יש פער רב בין המספר האמיתי של מקרי המוות, לבין המספר המאומת, שכן כדי לאמת מוות יש להצליב עדויות, להיות זהירים ומדויקים מאד, לזהות זיהוי מוחלט את הקורבן, ולהיות בטוחים שהוא אכן מת. מתרגלי פאלון גונג רבים מעונים למוות כשעדי הראייה היחידים הם רודפיהם. לפיכך ידוע היטב כי המספר הזה אינו משקף כלל את היקף הזוועה בסין].

סימוכין למאמר http://en.minghui.org/html/articles/2007/12/31/92801.html