(Minghui.org)

מר וואנג שואו-רן, 61, רווק, התגורר בקבוצת לאו-גואן-זואי, כפר דונג-גואו, בעיירה צ'יאו-לו, בער שינג-יאנג, פרובינצית הנאן. הוא החל לתרגל פאלון דאפא ב-1997.

ביולי 1999, כשהחלה הרדיפה של שלטונות סין את הפאלון דאפא, הוא החל לספר לאנשים שאין כל רע בפאלון דאפא או בחיים על פי "אמת-חמלה-סובלנות".

מר וואנג שואו-רן נעצר פעמים רבות ונכלא על לא עוול בכפו וללא עילה חוקית, ועבר עינויים ושטיפות מוח. להלן הסבל שעבר במשך השנים מאז תחילת הרדיפה:

בספטמבר 2000 עצרו אותו בשעה שחילק חומר מידע על הפאלון דאפא. המשטרה הפכה ובזזה את ביתו ושמה אותו במעצר למשך מספר חודשים בחדר מעצר בקומה השנייה של בניין החברה למסחר חוץ בעיר שינג-יאנג. לאחר מכן העבירו אותו לשטיפת מוח של שלושה חודשים בבית ספר לאימון של המפלגה.

לאחר ששוחרר, בקיץ 2002 באמצע הלילה, הגיעה המשטרה שוב לביתו של מר וואנג שואו-רן, בזזה והפכה את הבית ולקחה אותו שוב בכוח למרכז שטיפת מוח לחודשיים ימים.

ב-21 באוגוסט 2003 שוב עצרו אותו וכלאו אותו לעשרים יום במרכז המעצר דונג-גואן בשינג-יאנג.

ב-2004 שוב עצרו אותו וכלאו אותו פעמיים במרכז לשטיפת מוח, בכל פעם ל-15 יום. הוא סירב לוותר על אמונתו, ולכן ב-2005 עצרו אותו לשנה במחנה עבודה בכפייה באי-מיאו בעיר ג'נג-ג'ואו.

במחנה העבודה בכפייה אילצו אותו לעבוד כעבד יותר מעשר שעות כל יום. באפריל 2006 הסוהר לו שואנג-פו הורה לכל מתרגל עצור למלא שאלון שמשמיץ את הפאלון דאפא. מר וואנג שואו-רן סירב לשתף פעולה. הסוהר לו לקח אותו למשרד מחנה הכפייה, בעט בשוקיו עד שדיממו, ודרך על גופו לאחר שהצמידו אותו לרצפה.

במאי 2007 שוב עצרו את מר וואנג שואו-רן על ידי סוכנים חשאיים מקומיים של העיר שינג-יאנג, ונעצר ל-18 חודשים במחנה עבודה בכפייה. שוב נלקח למחנה עבודה בכפייה באו-מיאו ונכלא במחלקה השלישית. לפני ראש השנה של 2008 כל האסירים אולצו לעבוד כעבדים 18 שעות כל יום, ויותר מאוחר הורידו ל-15 שעות כל יום.

בתנאים חמורים אלו היה מר וואנג שואו-רן חלש מכפי לאכול, כחש מאד, ולא יכול היה לטפל בעצמו. כששלטונות המחנה שחררו אותו (שלא ייחשב כ"מוות במעצר") הוא כבר לא יכל להחזיק את עצמו. הוא נפטר ב-14 בספטמבר 2008 בשעה 8:30, חודשיים לאחר שחזר לביתו.