המק"ס מסלימה את רדיפת הפאלון גונג בתואנה של אירוח האולימפיאדה

(Minghui.org)

מאז העניק הוועד האולימפי לסין הקומוניסטית בשנת 2001 את הכבוד לארח את האולימפיאדה, העולם מחכה שהמפלגה הקומוניסטית הסינית תמלא את הבטחתה לשיפור זכויות אדם בסין. שבע שנים עברו וסין, שנראית שלווה על-פני השטח, מעלימה את הפרות זכויות האדם, במטרה לרמות את הקהילה הבין-לאומית.

אין כול סימן לשיפור זכויות אדם בסין. להפך, המק"ס (המפלגה הקומוניסטית הסינית) מסלימה את דיכוי חופש הדיבור, האמונות, ואפילו הזכות לחיות, כשהיא משתמשת בתואנה של אירוח האולימפיאדה. אין ספור סינים נעצרו, נכלאו, בתיהם נלקחו מהם, או נרצחו, במיוחד בתקופת רדיפת הפאלון גונג. אולימפיאדת בייג'ינג הופכת להיות "אולימפיאדת הדמים".

הרדיפה באמתלה של בטחון האולימפיאדה החלה כבר שלוש שנים קודם לכן

בשנת 2005 סגן שר ביטחון הציבור, ליו ג'ינג, קיבל פקודה לחסל את הפאלון גונג לפני האולימפיאדה, והוציא פקודה לכול מערכת המשטרה להוציא זאת לפועל. בשנת 2007 שוב הוצאה פקודה אחרת בידי השר לשעבר של ביטחון הציבור, ג'וֹאוּ יונג-קאנג, הדורשת סיבוב נוסף של רדיפה חמורה, כנגד הפאלון גונג. מייד אחר-כך התבצעו מעצרים של מתרגלי פאלון גונג בקנה מידה רחב במחוזות, כשהשוטרים מתרברבים בגלוי ש"יהרגו כמות של אנשים לפני האולימפיאדה". מספר רב של מתרגלים נכלאו או נדונו למאסר בבית כלא, רבים נעדרים וחלקם עונו עד מוות.

הטרור גובר בבייג'ינג ככל שקרב מועד האולימפיאדה

כשאולימפיאדת 2008 בפתח, המשטרה עורכת חיפוש בתיקים של אנשים בכיכר טיאננמן, בצמתים ובכלי הרכב ביציאה לכביש המהיר לבייג'ינג. על אלה שנכנסים ברכבות לבייג'ינג להראות תעודות עבודה ביחד עם הכרטיס. זוהי שיטה הנהוגה בדרך כלל כשבוע-שבועיים לפני קונגרס המפלגה, שאז מטילים טרור על האזרחים בתירוץ של ביטחון. עתה היא מתבצעת במלואה שמונה חודשים לפני תחילת האולימפיאדה. שוטרים עוצרים כלי רכב בבייג'ינג עצמה ובודקים תעודות זהות של הנוסעים. ב-24 בינואר שוטרי המחוזות צ'או-יאנג, צ'ונג-וון, שון-יי, פרצו לבתים של מתרגלי פאלון גונג או למקומות עבודתם וערכו שם חיפוש, בזיזה ומעצרים בלתי חוקיים. מקורות מוסרים, שמימון רדיפת הפאלון גונג גדל גם כן. עשרה מתרגלים נעצרו בבייג'ינג בחודש דצמבר 2007, ויותר מ-20 מתרגלים נעצרו בינואר 2008, ובתוכם גם בני משפחה וחברים לעבודה.

המתרגלים העצורים הוכו באכזריות בזמן מעצרם. רבים נידונו ל-8 חודשים ויותר לעבודה בכפייה עד לסיום האולימפיאדה. מחנות העבודה בכפייה מלאים עד אפס מקום ומנהלי המחנות מעבירים מתרגלים מחוץ לעיר.

נראה שהכול שליו על פני השטח, אך מקרי הרדיפה מתגברים

1. שוטרים עוצרים 10 מתרגלים בעיר דה-צ'ינג

בשנת 2007 עשרות גלי מעצרים התבצעו כשמטרתם מתרגלי פאלון גונג ומשפחותיהם. שבעה מתרגלים מתו בעיר דה-צ'ינג, כתוצאה מהרדיפה.

גב' ג'יאנג פאי בת 30,
עונתה עד מוותגב' ג'יאנג פאי בת 30,עונתה עד מוות

גב' ליו שנג
בהיותה בריאהגב' ליו שנגבהיותה בריאה

גב' ליו שנג לפני מותה
שקלה 70 פאונד (31.75 ק"ג)
ומתה כתוצאה מעינוייםגב' ליו שנג לפני מותהשקלה 70 פאונד (31.75 ק"ג)ומתה כתוצאה מעינויים

מתרגלים רבים שנעצרו בביתם או במקומות עבודתם נעדרים וקציני משטרה מסרבים לתת פרטים למשפחותיהם. הם לא מרשים לבקר אותם ואפילו מעלימים את העובדה שהם עצרו מתרגלים אלה. עדי ראייה מספרים, שהשוטרים כיסו את ראשי המתרגלים בזמן מעצרם. בשנת 2007 מספר מקרי המוות המאומתים של מתרגלים נעדרים היה 123. מאז תחילת 2008, נוספו עוד 8 מקרי מוות מאומתים*.

*[הערת מערכת פאלון ניוז: "מקרה מוות מאומת" הוא מקרה שהוכר ככזה על ידי ארגוני זכויות אדם בין-לאומיים בלתי-תלויים. יש פער רב בין המספר האמיתי של מקרי המוות, לבין המספר המאומת, שכן כדי לאמת מוות יש להצליב עדויות, להיות זהירים ומדויקים מאד, לזהות זיהוי מוחלט את הקורבן, ולהיות בטוחים שהוא אכן מת. מתרגלי פאלון גונג רבים מעונים למוות כשעדי הראייה היחידים הם רודפיהם. לפיכך ידוע היטב כי המספר הזה אינו משקף כלל את היקף הזוועה בסין].

היו מתרגלים כמו מר וו ג'יו-פינג בן ה-30 מטיאן-צאנג, שנעצר בביתו, עונה ונרצח,  כשהפילו אותו מקומה רביעית. הוא הובא לבית החולים בעודו חי וממלמל, ושם מת באותו היום.

המתרגל מר ליי ג'נג-שיאה בן ה-62 הוא מורה מתיכון בעיר צ'ונג-צ'ינג. קצין מ"משרד 610" (הנודע לשמצה כ"הגסטאפו הסיני") וקבוצת סוכני חרש נכנסו לביתו בשתיים בלילה של ה-14 בינואר 2008 היכו אותו ועצרו אותו. בבוקר ה-27 בינואר התעלף מר ג'נג-שיאה במרכז המעצר והועבר לחדר המיון של בית חולים בצ'ונג-צ'ינג. שתי צלעות בצד הימני של גבו היו סדוקות מבעיטות השוטרים, והיו פגיעות ונקבים במעיים ובאיברים אחרים.

מר ליי ג'נג-שיאה בבית החולים
לאחר שבעטו באכזריות בצלעותיו
ושברו אותן במרכז המעצרים,
מה שגרם לפציעות פנימיות חמורותמר ליי ג'נג-שיאה בבית החוליםלאחר שבעטו באכזריות בצלעותיוושברו אותן במרכז המעצרים,מה שגרם לפציעות פנימיות חמורות

מחנה העבודה בכפייה מה-סאן-ג'יאה

מחנה העבודה בכפייה מה-סאן-ג'יאה הידוע לשמצה, היה נוהג לכלוא מתרגלות פאלון גונג בתאים של גברים. ההנהלה הוציאה פקודה לאסירים באגף הגברים, לענות את מתרגלי הפאלון גונג ששבתו שביתת רעב במחאה על הרדיפה האכזרית, על מיטות מוות מיוחדות שהובאו לשם. המתרגלים הוכו עד לנקודה שגופם הושחת, ונקשרו למיטות המוות בצורה שניתן יהיה "להאכיל" אותם בכפייה ובאכזריות.

לנקוט בפעולה מיידית, כדי לעצור את הרדיפה

פאלון גונג הובא לידיעת הציבור במאי 1992 על-ידי מר לי הונג-ג'י. בשבע השנים הבאות השיטה אפשרה ליותר ממאה מיליון מתרגלים לשפר את בריאותם ולתקן את מוסריותם, דרך טיפוח "אמת-חמלה סובלנות". השיטה הביאה תועלת גדולה לחברה ולמדינה. אחרי שעקבו אחר הנושא, יו"ר הקונגרס באותו זמן, מר צ'יאו שי, ואחרים, הגיעו למסקנה שלפאלון גונג תועלת רבה ואינו גורם שום נזק למדינה או לאנשיה.

כיום הפאלון גונג התפשט ליותר מ-80 מדינות וכול אחד יכול ללמוד פאלון גונג ללא תשלום. הפאלון גונג זכה לפרסים והצהרות תמיכה קרוב ל-3,000 פעמים, על-ידי ממשלות שונות וארגונים לא ממשלתיים ברחבי עולם.

מתוך קנאה ואנוכיות ג'יאנג זמין, ראש המק"ס לשעבר, הורה לפני כמעט תשע שנים שנים על רדיפה מקיפה של מתרגלי פאלון גונג. תוצאות הרדיפה מתבטאות באבדן מקומות עבודה של מיליוני מתרגלים, ועזיבת בתיהם מתוך הצורך לברוח מהרודפים. משפחות נהרסו, מתרגלים עונו עד לנכות ומוות, איברים נקצרו מגופם של מתרגלים חיים בעבור רווח וגופותיהם נשרפו כדי להשמיד ראיות.

במשך תשע שנות הרדיפה המק"ס מרמה את הקהילה הבין-לאומית, כשהיא משתמשת בשקרים וברווחים כלכליים. לעם הסיני היא גורמת באמצעות כפייה, שקרים ותעמולה, להצטרף לרדיפה בצורה ישירה או עקיפה.

ללמוד מההיסטוריה ולהתנגד לאולימפיאדת בייג'ינג

ההיסטוריה השאירה לנו שיעור טרגי. בתקופת אולימפיאדת ברלין 1936 היטלר רדף את העם היהודי, מה שהביא לשם: "אולימפיאדת הדמים". אחרי מלחמת העולם ה-II, הקהילה הבין-לאומית נשבעה : "לא עוד". במקום לשפר זכויות אדם כפי שהבטיחה, המק"ס פוגעת ורוצחת עוד אנשים חפים מפשע. בואו ונזכור את השבועה שלנו: "לא עוד" ונפעל ביחד לעצור את הרדיפה.

פרטים נוספים ושמות ניתן למצוא בקישור באנגלית: http://en.minghui.org/html/articles/2004/12/15/55600.html