סילוק קארמת מחלות עם אמונה במורה ובפא

(Minghui.org)

התחלתי לתרגל פאלון גונג בשנת 1996. לאחרונה, מספר מתרגלים עמיתים נתקלו בקארמת מחלות, מה שמנע מהם לאמת את הפא ולהציל יצורים חיים. מתרגלים אחדים אפילו נפטרו ואני חש צער רב על כך. הייתי רוצה לשתפכם בהבנותיי בקשר לקארמת מחלות.

אני חושב שהדברים החשובים ביותר לתלמידי הדאפא הם להאמין במורה ובפא ולסלק את ההחזקות לחיים ומוות. לאחר שהתחלתי לתרגל פאלון גונג האמנתי בצורה איתנה במורה ובפא. פעם כשטיפסתי במדרגות, החלקתי ונפלתי עד למטה, ופצעתי את אחת מרגליי. רגלי הייתה חבולה ונפוחה ולא הצלחתי ללכת במשך מספר ימים. משפחתי רצתה שאלך לבית חולים לקבל טיפול, אבל ידעתי שאני מתרגל, ולא פחדתי היות וידעתי שהמורה והפא שומרים עלי, אז לא לקחתי תרופות. כעבור שלושה שבועות רגלי נרפאה.

מאז שהמפלגה הקומוניסטית הסינית החלה לרדוף את הפאלון גונג בשנת 1999, עמיתיי ואנכי הסתובבנו בחוץ, אמתנו את הפא והצלנו יצורים חיים. בשנת 2001, כשלא למדתי את הפא בחריצות, התנסיתי בכאבי בטן עזים. לא אכלתי במשך שבעה ימים ואיבדתי די הרבה ממשקלי. מישהו אמר לי שאני סובל מדיזנטריה, ושזה עלול לסכן את חיי, אבל לא התייחסתי לתסמינים שהרגשתי כאל כמחלות. המשכתי ללמוד את הפא, לבצע את התרגילים, לאמת את הפא וללכת לעבוד. תוך שבועיים התסמינים נעלמו.

בינואר 2008 החלתי לפתע לחוש כאבים בבטני ונזכרתי בדברי המורה:

"אז בין אם אלו דברים טובים או רעים שאתה נתקל בהם, כל עוד אתה מטפח בדאפא, הם כולם חיוביים, ללא ספק" תוך שאלות ותשובות, לימוד הפא בסן-פרנציסקו 2005]

הייתי כה מאושר, האם זו לא הייתה הזדמנות עבורי לשפר את השין-שינג שלי? הכאבים המשיכו עד השעה 01:00 בלילה, אבל פשוט קמתי ולמדתי את הפא. אחר כך חזרתי למיטתי לזמן מה ואז ראיתי פאלון גדול מרים אותי באוויר והבנתי שזה המורה שמטהר את גופי. באותם רגעים, כל מחשבותיי היו במורה. הרגשתי שהגוף שלי היה קל ומאוד נוח. בבוקר הכאב נעלם.

במשך שנים אלו של טיפוח והיתקלות בקארמה של מחלות, הבנתי שכדי לעמוד באמות המידה של תלמידי דאפא, אנחנו חייבים להאמין במורה ובפא, לשמור על מחשבות נכונות ועל פעולות נכונות, ללמוד את הפא בחריצות, להסתכל פנימה ולסלק את ההחזקות הבסיסיות שלנו. כך נצליח לפעול היטב כשנאמת את הפא ונציל יצורים חיים, ונמלא את ההבטחה החשובה שלנו.