(Minghui.org)

בקבוצת לימוד הפא שלנו קיימנו, כל ששת המתרגלים, ועידה זעירה לשיתוף התנסויות. להלן מובאות מן השיתופים שהושמעו בוועידה

שיתוף ראשון

בסוף שנת 1999 עברתי להתגורר בעיר אחרת ולא יצרתי קשר עם מתרגלים מקומיים. עשיתי את עבודת הדאפא בעיקר לבד. הבהרתי את האמת לקרובי משפחתי, לחברים, להורים של תלמידים, ולאחרים מקרב מכרי. רובם הבינו את האמת ועזבו את המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) ואת ארגוניו השונים. ב-2005 התחלתי להיפגש עם מתרגלים מקומיים כדי להגיד לאנשים לעזוב את המק"ס. בדרך כלל הייתי משננת לעצמי עמוד או שניים מ"ג'ואן פאלון" והולכת הביתה בסביבות השעה שמונה. למרות שאני בת 70, אני רוכבת על אופניים לכפרים ביחד עם מתרגלים צעירים, ואנו באים אל בתיהם של אנשים לספר להם את האמת ולשכנע אותם לעזוב את המק"ס. בהתחלה התביישתי לדבר אל זרים באופן ישיר, אז רק עמדתי בצד ושלחתי מחשבות נכונות. מאוחר יותר, יכולתי לדבר עם אדם אחד שלפני, ולבסוף, יכולתי דבר באופן חופשי עם מספר אנשים זרים במקביל. פעם אחת בשוק, דברתי עם איש מבוגר שנראה כפקיד ממשל. הוא היה שקט, לכן פניתי אליו ושאלתי אותו, "במה אתה עובד?" הוא ענה לי שהוא עובד בתחנת משטרה. אמרתי, "תחנת משטרה? המורה שלי מציל גם אנשים מתחנות משטרה כי הוא מציל אותך כאדם, כפרט". התחלתי לספר לו את העובדות באשר לדאפא. תוך שהוא מקשיב לעובדות, אמר, "אנא, עזרי לי לעזוב את המק"ס! הייתי עוזב לפני כן אילו ידעתי את זה."

בני משפחתה של גיסתי הצעירה נהגו לעשות מסיבה משפחתית גדולה כל שנה. אל המסיבה היו מזמינים את קרובי משפחתם ואת חבריהם הקרובים ביותר. בין הקרובים והחברים יש גם הרבה פקידי ממשל וכמה קציני משטרה, רובם לא ידעו את האמת. במסיבה המשפחתית שהתקיימה בתחילת השנה, החלטתי להציל אותם. לפני שהגיע תורי לדבר (לנאום), שלחתי מחשבות נכונות כדי לסלק את ההפרעות ולבקש חיזוק מן המורה. כשהגיע תורי לנאום, פתחתי בשיר "להינצל" שנכתב על ידי מטפחי דאפא. כולם אהבו את זה ומחאו לי כפיים. התחלתי לספר על האופן שתרגול דאפא סייע לי ואחר כך שיתפתי אותם באמת אודות הדאפא. רוב קרובי המשפחה והחברים הבינו את האמת הזאת. אחת מן האחייניות שלי, מורה למוסיקה במקצועה, אמרה שהשיר יפה מאד ובקשה ממני שארשום לה אותו כך שתוכל לנגן אותו על הפסנתר. לפי הבנתי, מחשבותינו הנכונות חייבות להיות חזקות כאשר אנו מבהירים את האמת, ומוטב לדבר על הנושא באופן יסודי ומעמיק. כאשר אנו נתקלים בבעיות, צריך לחשוב על המורה ועל הפא, להתקדם בהתאם להוראות הפא, ולבקש מן המורה לחזק את מחשבותיך הנכונות. למעשה, תהליך הבהרת האמת הוא תהליך המטפח את הלב שלנו – צריכים לסלק הרבה החזקות, כגון פחד, כגון הנטייה לאמת את עצמנו במקום לאמת את הפא, להגן על עצמנו, לזכות בהערכה וכו'.

שיתוף שני

בשנים האחרונות, הבהרתי את האמת בקרב קרובי משפחתי, חברי, חברים מבית הספר, ובקרב חברי לעבודה. רובם שמעו את העובדות ממני ופרשו מהמק"ס ומארגוניו. אבל, בקרב בני משפחתי הקרובים זה היה קשה ביותר, בעלי מאד עקשן ולא היה מוכן להאמין בכלל למה שאני אומרת. לאחרונה הוא מאמין בגלל התנסות שארעה לאחרונה במשפחה.

הייתי רוצה להרחיב ולדבר מעט על הגדולה של הדאפא בעקבות מה שקרא לבתי. לפנים היא לא האמינה באמת לדאפא, לא משנה כמה דיברתי איתה על כך. לאחרונה, היא ילדה. לאחר הלידה היא לקתה בחום גבוהה שנמשך זמן רב. כשקיבלה זריקה להורדת החום בבוקר, החום היה חוזר אחרי הצהרים; אם קיבלה את הזרקה אחרי הצהרים, החום היה חוזר בערב. היא קיבלה מספר רב של זריקות, אך זה לא עזר לריפוי או לסילוק החום. יתרה מכך, היא לא הייתה יכולה להיניק את התינוק במשך שש שעות אחרי כל זריקה, לכן התינוק בכה כי היה רעב. אז אמרתי לבתי."את ראית את השינויים שחלו בי מאז שהתחלתי לתרגל דאפא. מדוע שלא תשנני אתי 'פאלון דאפא טוב'?" היא הנהנה לחיוב, ואמרתי, "פאלון דאפא טוב, פאלון דאפא הוא החוק האמיתי. אמת חמלה וסובלנות הם טוב". היא חזרה אחרי שוב ושוב. בזמן שהיא חזרה על מה שאמרתי, החום שלה נעלם ללא תרופה כלשהי. מרגע זה כל בני משפחתי שוכנעו. עכשיו, האמא והתינוק - שניהם בריאים מאד.

לפעמים אני פוגשת אנשים שלא רוצים להקשיב או להאמין לאמת כשאני מנסה לשכנע אותם לעזוב את המק"ס. אנשים מסוימים אף לועגים לי, זה מעצבן אותי לפעמים. זה לא נכון להתעצבן, ואני יודעת שלא קל להציל יצורים חיים.

שיתוף שלישי

במספר השנים האחרונות השתמשתי באמצעים שונים להבהיר את האמת. למשל, אספתי והדפסתי חומר מתאים משבועון "מינג-הווי," ושלחתי אותם בדואר לשוטרים ולאנשים אחרים. גם בחרתי חומרים ספציפיים לחלק או לשלוח בדואר לאינטלקטואלים, לסטודנטים, ולאנשים בעלי רקע דתי מגוון. קבלתי תגובות חיוביות מאד, ואותם אלה שבהתחלה סלדו מן החומר אוהבים אותו עכשיו.

אני מבינה שכדי להצליח, אנו צריכים להשתמש בליבנו בהבהרת האמת והצלת יצורים חיים. הפא תמיד קודם לכל, ותפקידנו העיקרי הוא להציל יצורים חיים. הזמן יקר. המורה אמר שמשימתנו המפוארת היא להציל יצורים חיים, לכן אנחנו חייבים לנצל את הזמן ללמוד טוב את הפא ולטפח את עצמנו כדי שנוכל עוד יותר טוב להציל יצורים חיים.

שיתוף רביעי

מצבה הכלכלי של משפחתי היה קשה במשך מספר השנים האחרונות, הפסדתי כסף גם בחקלאות וגם בעסקים. בהתחלה חשבתי שהמצב סודר כדי לסייע לי לסלק את ההחזקות שלי לכסף, אז קבלתי את המצב כפי שהוא.

למעשה, תוך כדי לימוד הפא, הבנתי שזה סוג של רדיפה מאורגן על ידי כוחות ההסדר הישן, באותו אופן שהמק"ס רדפה את המטפחים בניסיונותיה למוטט את יוקרתו של הפאלון גונג באמצעות שקרים, למוטט את המתרגלים מבחינה כספית, ולחסל אותם. אסור לנו לקבל את זה. שלחתי מחשבות נכונות לסלק את הרדיפה הכלכלית שהכוחות הישנים שמו עלי ולסלק את הסידור של הכוחות הישנים. אפילו אם יש לי החזקות - לכוחות ההסדר הישן אין זכות לרדוף אותי. רציתי ללכת בנתיב שהמורה סידר לי, לבצע את "שלושת הדברים" היטב בתקופת תיקון הפא. אז הופיעו שינויים במצב משפחתי. בעלי קיבל את הקידום הגדול ביותר במקום העבודה שלו, בני מצא עבודה מבלי שהמשפחה נאלצה להוציא סכומי כסף על קניית מתנות (שוחד) לאנשים המסוימים, ואני התחלתי עסק עם קרוב משפחה, העסק החל להצליח. היום מצבה הכלכלי של המשפחה טוב בהרבה.

לפני מספר שנים נכלאתי במחנה לעבודה בכפייה, ומשפחתי סבלה מאד באותו זמן. הם מנעו ממני לבצע פעילות דאפא מפני שפחדו שירדפו אותי שוב, אך למרות זאת השתדלתי עד כמה שיכולתי לבצע בכל זאת פעילות דאפא. במשך השנים האלה של מאמץ בני משפחתי השתנו מאד. לא רק שהפסיקו לעצור בעדי, אלא שלפעמים הם מסייעים לי בחלוקת חומר להבהרת האמת. ניסיתי לשכנע את בני לעזוב את 'ליגת הצעירים' (ארגון של המק"ס לאנשים שהם בני פחות מ-20 שנה) אבל עד לאחרונה הוא סרב.

שיתוף חמישי

עכשיו זה לא הזמן לטיפוח אישי עבור תלמידי דאפא, אלא תקופה לתיקון הפא. אנחנו צריכים לסייע למורה בתיקון הפא ולבצע את "שלושת הדברים" היטב. כדי לטפח את עצמנו בתהליך ההצלה של יצורים חיים אנו חייבים לשלוט היטב במחשבותינו. אפילו המחשבה הסוטה הזעירה ביותר תגרום לבעיות מיותרות. לאחרונה, ניסיתי לעבור את המבחן בקשה ביותר של השין שינג שלי מאז תחילת הרדיפה ב-1999 להשתחרר מן "הכלא שבדמיוני".   כשהחלה הרדיפה לא פחדתי משום עינוי, חשבתי שלהיות אסור בבית כלא יכול לסייע לי לטפח לרמות גבוהות. בגלל שלא הבנתי בבירור את הפא ולא הכרתי את כוחות ההסדר הישן, נרדפתי באופן אכזרי במרכז כליאה ולאחר מכן במחנה לעבודה בכפייה. אחר כך למדתי את הפא בשקידה ודחיתי את הסידור של כוחות הרשע של ההסדר הישן, אז הצלחתי להדביק את הקצב של תהליך אימות הפא ולבצע את "שלושת הדברים" היטב ללא מורא. אבל, לב הפחד שלי גדל, עם לב החשדנות. הרגשתי כאילו שוטרים או מכוניות משטרה עוקבים אחרי כל הזמן, מתוך שהיה ברור לי כי שמי מופיע ברשימה השחורה של המשטרה. ככה הקמתי במו ידי את ה"כלא המדומה" שלי.

מתרגלים עמיתים שמו לב ושאלו אותי, "האם זה לא אתה שעושה את זה לעצמך?" אני מודה שהיה בי משהו לא בסדר, שנראה יותר כ"הפרעה דמונית מן המחשבה של האדם עצמו". נזכרתי במילים של המורה,

"הפא יכול לשבור את כל ההחזקות, הפא יכול להרוס את כל הרוע, הפא יכול להשמיד את כל השקרים, הפא יכול לחזק את המחשבות הנכונות. ("להסיר את ההפרעות", מתוך "יסודות להתקדמות במרץ" 2)

הבנתי שביליתי יותר זמן בפעילות הדאפא ופחות זמן בלימוד הפא. הרוע ניצל את הפרצה כדי להפריע לי. לכן, ניסיתי לבלות יותר זמן בלימוד הפא ובהסתכלות פנימה. למדתי את "מדריך להפלגה", את "הרצאת פא בוועידת הפא בפילדלפייה ארה"ב בשנת 2002" ואת ההרצאה "ביאור הפא בחג הפנסים בשנת 2003 בועידת הפא במערב ארה"ב" כשהסתכלתי פנימה, הבנתי שלב הפחד שלי על פני השטח נובע מתוך האנוכיות שלי ומהצורך להגן על עצמי. את ההחזקות האלה צריך לסלק. הצטרפתי לקבוצת לימוד (לפנים השתתפתי לעתים רחוקות בלימוד קבוצתי מסיבות שונות) והשגחתי אף על הזעירה שבמחשבות היום יום שלי. ניקיתי את שדה האנרגיה מסביבי והרחקתי את הגורמים הרעים שהפריעו לי. מנסה ללכת היטב בדרכי. בנוסף לכך שלחתי עוד מחשבות נכונות והבהרתי את האמת כדי להציל יצורים חיים באופן מודע. לתהליך אימות הפא יש הקצב שלו; אנו לא צריכים לקפוא על שמרינו אלא לצעוד עם המורה.

באמצעות שיתוף התנסויות זה כולנו מרגישים שאנו באמת מתקדמים בפא ועושים פריצות דרך בטיפוח. אנו מסכימים שאיננו רוצים להישאר בנקודת ההתחלה אלא להיות שקדניים יותר. עכשיו זה השלב הסופי החשוב ביותר באימות הפא, וכל דקה יקרת ערך. כדי לממש את נדרינו מחיינו הקודמים, אנו חייבים לבצע את "שלושת הדברים" היטב: ללמוד טוב את הפא, לשלוח מחשבות נכונות, ולהציל יצורים חיים.

אנא תקנו אותי אם הדברים אינם בהתאם לפא.