חורים בלב

(Minghui.org)

פעם בעבר, היה בחור צעיר שכדי למצוא את המשמעות האמיתית של החיים נסע רחוק מביתו בחיפוש אחר הטאו.  בלי לעצור לרגע, טיפס על הרים גבוהים, חצה נהרות מסוכנים, ביקר במקומות רבים בחיפוש אחר מאסטר אמיתי שיענה על שאלותיו. יום יום פגש ושאל אנשים רבים, ועדיין לא הרגיש שזכה להארה. מאוכזב, הרהר ותהה, אבל עדיין לא היה מסוגל להבין למה.

מאוחר יותר, נודע לו ממורה אחד על נזיר בעל רמה גבוהה שהשיג את הטאו, וחי על הר לא הרחק מעיר הולדתו. הנזיר יכול לענות על כל מיני שאלות קשות לגבי החיים. לכן, כבר כשירד הליל התחיל להתעניין בסביבה ולשאול היכן הוא יכול למצוא את הנזיר הזה.

יום אחד, הגיע לרגלי הר וראה חוטב עצים נושא על כתפיו שני דליים מלאים בעצי הסקה. האיש הצעיר שאל אותו, "אחי, האם אתה יודע היכן גר הנזיר שהשיג את טאו בהר הזה, ואיך הוא נראה?" חוטב עצים חשב לרגע וענה, "זה נכון שיש נזיר כזה על ההר הזה. למרות זאת, אנשים אינם יודעים את מקום מגוריו, היות והוא נוסע לעתים קרובות בסביבה ומציע הצלה לאנשים בעלי קשר גורלי. באשר להופעתו, יש האומרים שהוא נראה אלגנטי ומיוחד והילה שמימית זוהרת על גופו; ויש האומרים שהוא נראה מלוכלך ולבוש בצורה מרושלת ומוזנחת. אף אחד לא יכול לתאר אותו בצורה ברורה".

לאחר שהודה לחוטב עצים, הצעיר היה נחוש בדעתו למצוא את הנזיר. הוא טיפס במעלה ההר ללא מנוחה. על ההר, הוא פגש איכרים, ציידים, ילדים הנוהגי עדרי בעלי חיים, אנשים שעודרים עשבי תיבול וכו'. למרות זאת, הוא לא מצא את הנזיר בעל הרמה גבוהה שיכול היה לספר לו על משמעות החיים.

בייאוש, הסתובב וירד מההר. בדרכו פגש קבצן שהחזיק קערה שבורה בידיו, הקבצן ביקש ממנו מים. הצעיר מזג מים לתוך הקערה משק המים שלו. אך המים נזלו מהקערה עוד לפני שהקבצן יכול לקרב את שפתיו ולשתות ממנה. הצעיר מזג עוד מים לקערה באי רצון,  ודחק בקבצן לשתות יותר מהר, אבל ברגע שהקערה נגעה בשפתיו של הקבצן, המים דלפו מהקערה שוב.

"איך אתה יכול לשתות מים כשאתה משתמש בקערה מחוררת?" שאל הצעיר בקוצר רוח.

"בחור צעיר ומסכן על פני השטח אתה נראה צנוע, חיפשת את משמעות החיים בכל מקום. עם זאת, בליבך, אתה שופט דעות של אחרים בין אם הן עונות על ציפיות שלך או לא. אינך יכול לקבל מילים של אחרים שאינן מניחות את דעתך. מושגים אלה הם התוצאה של חורים גדולים בליבך המונעים ממך למצוא את התשובות שאתה מחפש."

כששמע זאת, הצעיר הבין לפתע את עצם העניין. הוא מיד קד לנזיר ואמר: "מאסטר, האם אתה הנזיר בעל הרמה הגבוהה שחיפשתי?" כשלא נשמעה תשובה אף על פי שחזר על השאלה כמה פעמים, הרים את ראשו וגילה שהקבצן נעלם מזמן.

קערה עם חורים לא יכולה להכיל מים; לב עם חורים לא יכול להבין את משמעות החיים.

מה הם הביטויים של אותם חורים בלב? אנוכיות, קנאה, עקשנות, דעתנות, חשדנות, קוצר רוח, שנאה, חששות, יהירות, ופחדנות הן כמה דוגמאות. אופיינים אלו הן כמו חורים בלב. ההבדל הוא, שלאנשים יש סוגים שונים של חורים בליבם.

מכיוון שבני אנוש אינם קדושים ומלומדים, מי יכול לחיות בלי לטעות טעות אחת? היות ואנו אבודים בתוך האשליה, מי יכול לטעון שהוא ללא החסרות? זה לא דבר מפחיד אם יש החסרות. זה מפחיד, אם לא יודעים שיש לנו החסרות, זה מפחיד אם לא נתקן את החסרות אפילו כשאנחנו מודעים אליהן. כתוצאה מכך החסרות יתעצמו יותר ויותר, יזיקו ויהרסו את האדם עצמו. הלב אינו בעל ערך אלא אם אתה מוכן לתקן את החורים.