המבחן המרכזי בתוך הזוגיות

שיתוף התנסות מוועידת פאלון דאפא השישית לשיתוף התנסויות בישראל

טיפוח

כמטפח צעיר נושא הזוגיות היה ועודנו אחד הנושאים המרכזיים איתם התמודדתי בטיפוח שלי. תקופה ארוכה לא ידעתי כיצד להתייחס לנושא זה ובמיוחד למבחן המרכזי שהוא מביא עימו – מבחן התשוקה המינית. מבחן התשוקה המינית היה המבחן הראשון אותו קיבלתי כמטפח, והיה זה גם המבחן הראשון שנכשלתי בו. יום אחד, בשלב התחלתי בטיפוח שלי החלטתי להקדיש שעתיים לפני תחילת עבודתי לקריאת ג'ואן פאלון בספרייה הצמודה למקום העבודה שלי. באמצע ההרצאה השישית ("הפרעה דמונית בטיפוח") קראתי את הקטע הבא:

"סוג זה של הפרעה יכול לבוא או משדים או מהמאסטר שהופך עצם אחד לעצם אחר כדי לבחון אתכם. שני הסוגים קיימים, כי כל אחד חייב לעבור את המבחן הזה. אנחנו מתחילים לטפח כאנשים רגילים. הצעד הראשון הוא המבחן הזה וכל אחד ייתקל בו. בואו אתן לכם דוגמא, כשערכתי סמינר בוו-האן היה שם תלמיד צעיר בן 30. מיד אחרי שנתתי את ההרצאה הזאת הוא הלך הביתה וישב במדיטציה. הוא הגיע מיד למצב של דינג. אחר-כך הוא ראה פתאום את בודהא אמיטאבהא מופיע בצד אחד ואת לאו דזה בצד השני. זה מה שהוא סיפר כשדיווח על הניסיון שלו. אחרי שהם הופיעו, שניהם הסתכלו עליו בלי להגיד דבר ואז הם נעלמו. מאוחר יותר בודהיסאטווה אוולוקיטסווארה הופיעה, נושאת בידיה אגרטל שממנו בקע עשן לבן. בזמן שהוא ישב שם וראה הכל באופן חי הוא היה די מרוצה. לפתע העשן הפך לכמה יפיפיות. היפיפיות הן הנערות השמימיות המעופפות האלה שהן מאוד יפות. הן רקדו למענו בתנועות חינניות מאוד! הוא חשב לעצמו: "בגלל שאני מתרגל פה, בודהיסאטווה אוולוקיטסווארה גומלת לי בכך שהיא המציאה כמה נערות יפות שירקדו למעני." בדיוק כשהוא נעשה מרוצה מהמחשבה הזאת, היפיפיות האלה לפתע הפכו להיות עירומות ועשו תנועות שונות לעברו, באות לחבק את צווארו ואת מותניו. השין-שינג של מתרגל זה השתפר במהירות. באותו רגע הוא עמד מיד על המשמר. הדבר הראשון שהוא חשב היה: "אני לא אדם רגיל. אני מתרגל. אל תתייחסו אלי כך, אני מטפח של פאלון דאפא." ברגע שהמחשבה הזו הופיעה, כל דבר נעלם לפתע, כי הן היו כולן במקורן המצאות. אז בודהא אמיטאבהא ולאו דזה הופיעו שוב. לאו דזה הצביע על המטפח הזה ואמר לבודהא אמיטאבהא בחיוך: "את הילד הזה אפשר ללמד." זה אומר שהבחור הזה הוא בסדר ואפשר ללמד אותו."

מיד כשסיימתי לקרוא את החלק הזה בהרצאה, הנחתי את הספר בצד והתחלתי להתבונן פנימה ולנסות לבדוק מדוע אינני מצליח לעמוד בדרישות אלו בטיפוח והיכן החסרותיי. מספר דקות לאחר שהתחלתי להתבונן פנימה הביט בי אדם מבוגר מאוד שעמד מולי ואמר לי "האדם המהורהר" (הומו ספיינס). מיד לאחר מכן, הוא שאל אותי מה כתוב בספר שגורם לי להרהר כל כך ובלי לחכות לתשובה לקח את הספר לידו. בכל פעם שהוא הניח את הספר ושמע את דבריי הוא מיד הרים שוב את הספר והתחיל לקרוא, היה נראה כי הוא נרגש ולהוט לקרוא את הספר לכן הצעתי לו את הספר, הצעה לה הוא נענה בחיוב.

כיוון שבניגוד לתכנון המוקדם שלי נותר לי עוד זמן עד לתחילת העבודה החלטתי ללכת לפארק סמוך. מספר דקות לאחר שהתיישבתי על הספסל בפארק הבחנתי בזווית עיני בשתי בנות צעירות משוחחות ביניהן שהולכות לעברי. לפני שהבנתי מה קורה אחת מהן התיישבה בסמוך אליי וחייכה ואילו השנייה נעמדה מולי החלה לשחק בשערה ופתחה עמי בשיחה. מיד בתחילת השיחה ובמהלכה על פי רוח הדברים, הבנתי – קיבלתי את המבחן עליו קראתי! בהדרגה הבנתי הבשילה והבנתי כיצד עליי לפעול. לאחר התנסות זו חשבתי כי עברתי את המבחן אך זמן קצר לאחר מכך הבנתי כי רק עשיתי את הצעד הראשון. לצד הצד הצלול שלי היו גם הרבה מחשבות אנושיות מלוכלכות שצפו פתאום על פני השטח. הצד האנושי שבי "נזף" בי על כך שלא הלכתי בעקבות התשוקות ומכיוון שמחשבתי לא הייתה מספיק יציבה זה הביא אליי את מבחן התשוקה גם לדמיון וגם לחלומות. הבנתי כי אין זה מספיק רק המעשים החיצוניים שלי וכי עליי לנקות את התשוקות מן השורש. ב"יסודות להתקדמות במרץ" (להתמוסס בתוך הפא) המורה אומר:

"בעבר דיברתי על מהו אדם טוב ומהו אדם רע. זה לא שכשאדם מסוים מראה שעשה מעשה רע אז הוא אדם רע ואם הוא מבצע מעשה טוב אז הוא טוב. יש אנשים שכל ראשם מלא במחשבות רעות, רק שהם לא מבטאים אותן או שהם מחביאים אותן היטב. אבל אדם כזה הוא אדם רע באמת. ואילו אנשים שהם די טובים במקור, רק שהם במקרה עשו מעשים מוטעים, אנשים כאלו אינם בהכרח אנשים רעים. איך, אם כך, עלינו להבין מהו אדם טוב או אדם רע? אדם הוא כמו מיכל והוא מה שהוא מכיל..."

מתוך הבנה כי הנני רחוק מן הסטנדרט המוצב בפניי עברתי למצב קיצוני אחר והחלטתי להתרחק מן הרצון במערכת יחסים זוגית. דרך הקיצוניות השנייה, שהביאה אותי להתנהגות של נזיר שאינו נזיר, לא עזרה לי לעבור תהליך של בשלות דרך ההחזקות שלי, כך שהתקשיתי לסלק חלק מן ההחזקות מתוך המחשבות שלי.  לאחר תקופה מסוימת התחלתי להבין כי אני מטפח בחברה הרגילה ולכן עליי להתאים במידת האפשר לחברה הרגילה. בהרצאה השישית ("הפרעה דמונית בטיפוח") המורה אומר:

"באסכולת הטיפוח שלנו, בחלק הזה שמטפחים בין אנשים רגילים, אתם לא נדרשים להיות נזירים או נזירות. הצעירים שלנו צריכים עדיין להקים משפחה, אז איך מתייחסים לנושא הזה? אמרתי שאסכולת הטיפוח שלנו מכוונת ישירות ללב האדם ולא תגרום לך באמת להפסיד משהו במובן התועלת החומרית. במקום זאת עליך ללטש את השין-שינג שלך בסביבת התועלת החומרית של האנשים הרגילים. מה שבאמת משתפר זה השין-שינג שלך. אם אתה יכול להניח את הלב ההוא, תוכל לוותר על כל דבר. כשנדרש ממך לוותר על תועלת חומרית, תוכל בוודאי לעשות את זה. אם לא תוכל להניח את הלב, לא תוכל לוותר על שום דבר. לכן, המטרה האמיתית של טיפוח-תרגול היא לטפח את הלב שלך. כשמטפחים במנזרים מכריחים אותך לאבד את הדברים האלה בכוח, כדי שתוכל להיפטר מהלב הזה שלך. על-ידי זה שלא נותנים לך לחשוב על זה, הם מכריחים אותך להימנע מהם לחלוטין והם אימצו שיטה כזו. אבל אנחנו לא דורשים ממך לעשות כך. אנחנו מבקשים ממך להתייחס בקלילות לאינטרסים החומריים שעומדים מולך, לכן, אלה שעוברים טיפוח באסכולת הטיפוח שלנו הם יציבים ביותר. איננו מבקשים מכם להיות נזירים או נזירות. השיטה שלנו תיעשה נפוצה יותר בעתיד. אם כל אלה מאתנו שמטפחים בין האנשים הרגילים יהפכו להיות נזירים שאינם נזירים ואם כל אחד שמטפח בפאלון דאפא יהפוך להיות בצורה זו, זה לא ילך."

בעקבות ההבנה החדשה הופיע מצב חדש ופגשתי במי שהגיעה כדי ללכת איתי את המסע בתקופה מיוחדת זו. כבר בתחילת הקשר צצו ועלו שאלות ותהיות שהיו קשורות למצב הקיצוני בו נקטתי לפני כן, שאלתי את עצמי: "כיצד אוכל להסביר לה מהו טיפוח?" ו"האם זה נכון להיות בקשר זוגי עם אדם רגיל?". מוטרד משאלות אלו ניסיתי לפתור את המצב באופן צורני כך שיהיה לי נוח, והצבתי בפניה רשימה ארוכה של תנאים ודרישות. כתגובה הולמת קיבלתי מבט כאילו נפלתי מן הירח, מה שהוביל למשבר בקשר בינינו. לאחר שיתוף הבנות עם מספר מטפחים והתבוננות פנימה יכולתי לראות את לב האנוכיות אשר ממנו פעלתי ותוך כדי לימוד הפא גיבשתי הבנה חדשה.

הבנתי כי הפא הוא שלם והרמוני, ואם אני שומר על חמלה ומחשבות נכונות ופועל באופן ישר אז המצב הנכון יופיע באופן טבעי. כיוון שגישתי החדשה הייתה לחשוב על בת זוגתי לפני שאני חושב על עצמי, היא קיבלה באופן טבעי את העובדה שאני מטפח, ואף תמכה בי כיוון שלא הצבתי אותה בניגוד לטיפוח שלי. ככלל, שמתי לב כי כאשר עלו מצבים של צ'ינג או תשוקות אשר לא הולמים התנהגות של מטפח, הם נבעו מסיבה אחת ויחידה שמקורה הייתה בלבבות הלא טהורים שעוד נשארו אצלי.

יתרה מזאת, במהלך הקשר שלנו הייתה לי תקופה בה הטיפוח שלי היה מאוד לא יציב והתקשיתי מאוד ללמוד את הפא, לתרגל ולשלוח מחשבות נכונות. כאשר ראתה בת זוגי את המצב אליו נקלעתי היא הייתה מפצירה בי שוב ושוב לשבת ללמוד את הפא, לתרגל ואף לשלוח מחשבות נכונות. תמיכתה עזרה לי לחזור למצב טיפוח יציב. התנסות זו גם לימדה אותי שיעור לגבי השאלה "האם זה נכון להיות בקשר זוגי עם אדם רגיל?", הנקודה שאליה הוארתי היא שיכולת הראייה שלי מוגבלת, שאינני יכול לדעת מאיזו רמה אדם הגיע ושאינני יכול לראות את התמונה השלמה. אם אני מטפח ברצינות והולך בדרך שהמאסטר התווה עבורי אז אני בדרך הנכונה ובוודאי יש לדברים סיבה. הרי כל מטפח הולך בדרך שונה ועליי לגלות תוך כדי טיפוח והתעוררות לדברים מהי הדרך שעליי לסלול וללכת בה. עיקרון נוסף לו התעוררתי בהדרגה הוא חשיבות הנישואין. בעבר, בשל חבית הצביעה של חברת האנשים הרגילים לא ייחסתי חשיבות רבה מדי לעניין הנישואין. עם התקדמותי בהבנת הפא ושמיעת התנסויות של מטפחים, התחלתי להבין כי הנישואין הוא מוסד נכון עבור צורת החיים בחברה הרגילה. פעם נוספת, לאחר שהפנמתי הבנה חדשה הופיע מצב חדש ואני ובת זוגתי החלטנו להינשא. בתהליך ההכנות לחתונה עלו מבחנים רבים הקשורים לרצונות ולצ'ינג שלי, של בת זוגתי ושל בני משפחתנו. תוך כדי התהליך שוב ושוב עלו מבחנים שתבעו ממני לשחרר לבבות רבים, אך ברצוני לשתף לגבי ההבנה המרכזית אותה הבנתי לאור כל התהליך. במהלך חודשיים של הכנות העשייה הייתה מאוד אינטנסיבית ותבעה זמן רב, כמו גם מחויבות נוספות שהיו לנו דוגמת לימודים. בתקופה זו בשל הפיזור הרב של הדברים שהיה עליי לעשות לא הצלחתי ללמוד היטב את הפא ולשלוח מחשבות נכונות. כתוצאה מכך, הכוחות הישנים ניצלו את הפירצה והרגשתי מבולבל יותר ויותר. ב"יסודות להתקדמות במרץ" (נחישות) המורה אומר:

"הטיפוח הוא עניין של האדם עצמו, ואין אף אחד שיוכל לעשות אותו במקומו. המורה רק אומר לך את החוק ואת העקרונות על פני השטח. זו האחריות שלך עצמך לטפח את לבך ולוותר על תשוקותיך, להיות בעל חוכמה ולא מבולבל. אם באת בגלל גחמה, לבך בטוח אינו נחוש. כשאתה חי בחברה האנושית בטוח תשכח את היסודות. אם לא תשמור בקפדנות על אמונתך, לא תשיג שום דבר בחיים האלה. אי אפשר לדעת מתי שוב תהיה הזדמנות – זה יהיה קשה!"

ההבנה שלי היא שכמטפח אני חייב להציב לעצמי סדר עדיפויות שאינו משתנה. במבט לאחור אני רואה שהסיבה שדברים הפכו למורכבים יותר הייתה מכיוון שלא הקפדתי קודם כל ללמוד את הפא ולשלוח מחשבות נכונות ולכן פעמים רבות פעלתי כאדם רגיל ולא מתוך הפא. כעת, אני נמצא בנקודת הפתיחה של ההבנה כיצד על מטפח לנהוג במסגרת המשפחה, ואני רואה שמבחינת טיפוח בנושא זה עוד מסלול ארוך עומד בפניי.

מחשבות נכונות

ברצוני לשתף בשתי התנסויות קצרות שהיו לי לגבי חשיבותן של המחשבות הנכונות. באחד הפרויקטים בהם השתתפתי עלה ויכוח קשה בין המטפחים המעורבים. הויכוח הופסק באמצע מכיוון שהגיעה השעה לשליחת מחשבות נכונות. במהלך המחשבות הנכונות פקחתי לרגע את עיניי במהלך החלק השני של שליחת המחשבות הנכונות וראיתי כי המטפחת שמולי תשושה וכי היד שלה רפויה ונמצאת לחלוטין למטה, לצידה ישב מטפח נוסף שגם ידו הייתה רפויה, לצידו ישבה מטפחת שנראה היה כי היא מושפעת גם כן וגם ידה לא הייתה במצב ישר מול החזה, כשהבטתי במטפח הרביעי ראיתי כי היד שלו ישרה מול החזה אך ממש יכולתי לראות כי הוא מתאמץ להישאר צלול וממוקד וכי המצב של המטפחים הצמודים אליו משפיע עליו גם כן. פתאום, המטפחת הראשונה התעוררה לרגע והתיישרה ובבת אחת גם כל אלו שלצדה התיישרו בתיאום מושלם. לאחר מכן, היא שוב הרפתה ושוב, זה השפיע באותו האופן על המטפחים שלצידה. מהתבוננות קצרה זו למדתי כי אנו קשורים אחד בשני ומשפיעים אחד על השני. המורה אומר ב"הרצאת הפא בועידת הפא בפלורידה, ארה"ב":

"אני אומר לכולכם, עכשיו כל מה שנשאר, שיכול לרדוף את הדאפא ואת תלמידי הדאפא, נובע מהתלמידים שלנו עצמם. באשר לתלמידים האלה שלא לקחו ברצינות את שליחת המחשבה הנכונה, עדיין לא סילקתם את הרוע שבתוך המרחבים שאתם בעצמכם צריכים לשאת ולקחת עליהם אחריות. זאת הסיבה. לכן אתם צריכים לקחת את העניין הזה של יצירת מחשבה נכונה ברצינות ועליכם לעשות זאת ולא משנה אם אתם מרגישים שיש או אין לכם את היכולת. אתה מסלק את מה שיש במחשבה של עצמך. אלה הם דברים שמתפקדים בתוך הטווח של גופך. במקביל עליך לסלק את מה שיש בחוץ, כי זה קשור ישירות לממד שאתה נמצא בו. אם אתה לא מסלק אותם, הם לא רק ירדפו אותך ויגבילו אותך, אלא גם ירדפו מתרגלים אחרים, תלמידי דאפא אחרים."

אם הרוע מתקיים ולא מנוקה אצל מטפח אחד הוא יפריע גם למטפחים אחרים. התבוננות זו הבהירה לי מצב בו התנסיתי תקופה קצרה לפני כן, כאשר הייתה לי פגישה עם ראשי ארגון שהורעלו על ידי השקרים של המק"ס והזיקו הן לעצמם והן לאחרים. לאחר הפגישה איתם הרגשתי מאוד לא צלול וידעתי כי עליי לשלוח מחשבות נכונות אולם לבד לא הצלחתי לעשות זאת. מטפח הגר קרוב למקום מגוריי הגיע ללמוד איתי את הפא ולשלוח מחשבות נכונות. במהלך שליחת המחשבות הנכונות הרגשתי כי אני מאוד לא צלול וכי אני לא מצליח לעבור את הרוע בו נתקלתי, כשפקחתי את עיניי ראיתי שהמטפח שמולי נמצא במצב דומה וכי הוא רדום וידו כמעט ונוגעת ברצפה. המצב שלי השפיע עליו לרעה! כתגובה קראתי בשמו והוא התיישר מיד, שנינו הפכנו ללא מילים לנחושים והתמקדנו בהשמדת הרוע. תוך מספר רגעים הרגשתי שדה אנרגיה חזק והפכתי לצלול ועירני. אף על פי שבאותו רגע התגברתי על מתקפת הרוע לא היה די בכך, ולקח לי מספר ימים של שליחת מחשבות נכונות כדי לסלק את האלמנטים הרעים מאותו המפגש.

מקרה נוסף עליו ברצוני לספר היה כאשר הגיע אחד מראשי הרדיפה מהמפלגה הקומוניסטית לארץ וקבוצת מטפחים הלכה אחריו לכל מקום כדי לחשוף את הרוע ולהבהיר את האמת. באחת הפעמים היה ריכוז גדול מאוד של רוע, כאשר שומרי הראש של נציג המפלגה, צעקו עלינו, השמיצו אותנו ואף תקפו אותנו פיזית. לאחר שהאירוע הסתיים עמדתי עם מטפחת בצד, רחוק מעט מקבוצת שאר המטפחים. תוך מספר דקות כל הקבוצה התחילה לדבר אחד עם השני מתוך הקלה מסוימת ורצון לפרוק את החוויה. נסער מעוצמת החוויה רציתי גם כן להצטרף לקבוצת המטפחים ולדבר על מה שאירע אך המטפחת שלידי עצרה בעדי ואמרה לי: "בוא נשלח מחשבות נכונות". שלחנו יחד מחשבות נכונות בעיניים פקוחות, ואז היא שאלה אותי אם אני מרגיש את הפיזור. הרגשתי מיד את הפיזור בקבוצת המטפחים, הייתה פטפטת, נוצר מצב שמיד לאחר קושי גדול היה צורך לדוש בזה כמו אדם רגיל במקום לשמור על המחשבה הנכונה. לי היה אותו הצורך. ראיתי באיזו מהירות אני עדיין עובר להתייחס אל קשיים או מבחנים מסוימים כאדם רגיל. מקרה זה הבהיר לי שוב עד כמה עלינו לשמור על סטנדרט גבוה. הסיטואציה בה פגשנו לזמן קצר את הרוע באופן חזיתי הוא המציאות היומיומית של הגוף העיקרי של התלמידים בסין. כאשר אנחנו מרפים ועוברים למצב מחשבה רגיל איננו עוזרים לרסן את הרוע שמשתולל שם. המורה אומר ב"הרצאת הפא בועידת הפא בפלורידה, ארה"ב":

"אתם יודעים, שהרדיפה שתלמידי הדאפא בסין סובלים ממנה היא די חמורה. לכן על כל תלמיד באמת להכיר בבירור באחריות שלו, באמת להיות מסוגל להיות בשקט כשיוצרים מחשבה נכונה ובאמת להשיג את האפקט של המחשבה הנכונה. לכן זה עניין מאוד קריטי ומאוד חשוב. אז ברגע שכל תלמיד יכול להשיג את זה, אני אומר לכם, אם שולחים מחשבה נכונה במשך חמש דקות, בו זמנית, הרוע לא יתקיים יותר לעולם בשלושת העולמות. זה כזה חשוב." 

במעמד זה ברצוני להודיע כי התנסות זו היא עדות להחלטתי הנחושה לפרוץ דרך החזקותיי ולחיזוק נחישותי לעשות היטב את שלושת הדברים. תודה לך מאסטר מופלא