ההחזקה של אי-נוחות

שיתוף מתוך ועידת הפאלון דאפא השביעית לשיתוף התנסויות בישראל

מאסטר נכבד, מטפחים יקרים,

אני חושב שעברתי תהליך טיפוח מסוים שמצאתי שהוא חשוב ומשמעותי לשתף אתכם.

אני מתרגל ומטפח קרוב לשנה. לפני שהתחלתי לטפח, בשיחות שלי עם אנשים רגילים, תמיד הרגשתי הבדל ביני לביניהם בבחירת הנושאים לשיחה, ולכן לא העליתי את הנושאים המועדפים עלי ולא שיתפתי ביוזמתי את חבריי בדעותיי, כי הערכתי שהן יכולות להישמע לאחרים לא מובנות או פשוט מוזרות. בגלל זה נוצר מצב שלא מצאתי עניין בשיחות של בני גילי, וזה יצר בי הרגשה שאני לא מתאים, גרם לי להתבייש ולהרגיש אי-נוחות במצבים חברתיים כאלה.

מאז שהתחלתי לטפח בפאלון דאפא, ראיתי שאני מסוגל לשוחח די בפתיחות ובחופשיות עם מטפחים, לשתף התנסויות והבנות, אבל הבעיה ההיא דווקא החריפה והפריעה לי, במיוחד בשיחות עם אנשים שאינם מטפחים. ואז נוצרה ההזדמנות להתבונן בהחזקה הזאת לעומק ולראות איך היא מתבטאת ברמות שונות.

אחרי שהחלטתי להתבונן, בפעם הבאה שהמצב הזה נוצר וההחזקה הזו באה לידי ביטוי, השקעתי מאמץ והבחנתי, שבמצבים כאלה קשה לי מאוד לתקשר עם בן שיחי, ואפילו קשה לי להימצא יחד אתו. המתח היה מורגש באוויר. קרה הרבה פעמים שנמנעתי מלדבר עם אנשים שאתם נוצרה סיטואציה כזו כדי לא לסבול, או שעשיתי ואמרתי דברים שלא היה בהם צורך כלל. המשכתי להסתכל פנימה וגיליתי שבמצבים אלה הייתי מאבד את חוט המחשבה, ותשומת הלב שלי הייתה מתרכזת בעצמי בלבד במטרה להיראות טבעי, כדי שרק לא יגלו שאני מדבר לא מהלב. בצורה כזאת איבדתי את הכנות בשיחה ודאגתי רק לעצמי. אנשים הרגישו את המרחק הזה ואת המלאכותיות הזו ביחס שלי אליהם, למרות שעל פני השטח לא היה קונפליקט מיוחד.

עם הזמן הצלחתי לראות את הדברים האלה והבנתי איך להתנהג. אבל, כשסיטואציה כזאת נוצרה שוב, אדם שחווה את הסיטואציה הזו אתי היה נכנס בעצמו למצב כזה. הוא לא הרגיש בנוח כל פעם שניסה לדבר אתי. נראה שהוא סבל מאוד מזה, כאילו השארתי עליו את הכתם הזה של ההחזקה. זה הזכיר לי את נושא הקאי גואנג.

מתוך הספר "ג'ואן פאלון" הרצאה חמישית, בפרק על קאי-גואנג:

"כיוון שכיוון את הבקשה הזאת לפסל של בודהא, היא תעלה מיד על פסל הבודהא. בממד אחר העצם הזה יכול להפוך לגדול או לקטן. כשהמחשבה הזו מגיעה לעצם הזה, לפסל הבודהא יהיה מוח ותהיה מחשבה, אבל לא יהיה לו גוף. אנשים אחרים גם באים לסגוד לפסל הבודהא. אחרי שסוגדים וסוגדים הם יתנו לו בהדרגה אנרגיה מסוימת. זה יהיה מסוכן אף יותר אם מטפח יסגוד לו, כיוון שסגידה זאת תיתן לו בהדרגה אנרגיה ותאפשר לו ליצור גוף מוחשי. אבל הגוף המוחשי הזה ייווצר בממד אחר..."

במקרה שזה היה קורה עם מישהו שאינו מטפח, זה היה יוצר לו קושי עוד יותר גדול והיה לו עוד יותר קשה להיפטר מזה, זה כאילו שאני "הדבקתי" עליו את השדה השלילי הזה שנדבק עליו כמו כתם. כיוון שהוא נשא את השדה הזה, הוא היה משפיע על האווירה בינינו והמתח היה חוזר. זה היה משפיע עלי לרעה ואני שוב הייתי מאבד את המחשבה הנכונה והייתי נופל במבחן הזה.

אתן דוגמה, אחת מני רבות, מהעבודה שלי: כל יום אני מגיע למשרד הקטן שבו אני עובד, ונמצא שם עם עוד עובד אחד במשך כמה שעות. בשלב מסוים המצב היה נעשה לגמרי בלתי נסבל. הייתי צריך להסתכל יותר לעומק כדי לגלות את התמונה הבאה:

גיליתי שברגע שאני מנסה להימנע מלדבר עם מישהו, זה בגלל חשש מקבלת ביקורת. אבל אני מכיר את עצמי כבן אדם שמקבל ביקורת בקלות. אז מה הבעיה? הבנתי, שעד היום נמצאתי באופן קבוע במצב "היכון" - שאף אחד לא יגיד שאני לא יודע לקבל ביקורת! -  כאילו כל הזמן ציפיתי שיבקרו אותי. אפילו כשעשיתי דברים מסוימים טוב, בכל זאת בלב תמיד תהיתי: האם מישהו יבקר אותי? ובוודאי שהיו מתחילים לבקר אותי. יצא ככה, שהפחד להיות תחת ביקורת השאיר אותי בתחום מסוים, שבו אני מסוגל לקבל רק את הביקורת שאני כבר יודע על עצמי. זה גרם לכך שלא עשיתי את הדברים עם כל הלב וכמו שצריך, עשיתי את הדברים כך שלא אקבל ביקורת יותר נוקבת.

אחרי שראיתי את זה הבנתי, שצריך להתקדם קדימה, לנהל חיים, לעשות את הדברים האישיים שלי, להשתתף באופן אקטיבי בחיי החברה, ובו זמנית, לדעת לקבל ביקורת. לא משנה איזה סוג ביקורת זה, היא לא צריכה לעצור אותי.

כי אחרת מי ידאג לקרובים, יפתור בעיות יום-יומיות בבית ובעבודה? הבנתי שאי אפשר לא לעשות דברים או לעשות דברים לא טוב בגלל שיכולים לבקר אותך! צריך ללכת בביטחון עם ההבנה שלך, במיוחד בסביבת אנשים רגילים, ולקבל את הביקורת ברצון, תוך שאני ממשיך בדרך, ועל ידי כך להעלות את השין-שינג.

ציטוט של המורה מתוך הספר "ג'ואן פאלון" הרצאה שמינית:

"כולכם יודעים שאסכולת הטיפוח שלנו לא נמנעת ממגע עם חברת האנשים הרגילים בטיפוח ולא מתעלמת או בורחת מקונפליקטים. בסביבה המורכבת הזו של אנשים רגילים, אתה מודע בראש צלול ומפסיד ביודעין במובן של אינטרסים."

ומתוך ההרצאה הרביעית בספר "ג'ואן פאלון":

"אם הוא רוצה להמשיך להגדיל את הגונג שלו הקונפליקט ייעשה גם כן רציני יותר, כי זה דורש ממנו להמשיך לשפר את השין-שינג."

בהמשך ראיתי גם שבמצבים האלה איני יכול לספר על דאפא, לספר על כך שאני מטפח של פאלון גונג. הגעתי למסקנה שההחזקה הזו מפריעה לי באופן רציני להבהיר לאנשים את האמת ויכולה להיות מנוצלת על ידי הכוחות הישנים להפריע בהפצת הפא. לכן אמרתי לעצמי: "זה - לא חלק ממני, זה – לא אני."

קיים ביטוי כזה, שלפעמים הדרך כל כך צרה, שנראה כאילו אי אפשר לעבור אותה, וזה הצטייר אצלי כתמונה כזו: שבמהלך כל החיים התרגלנו להסתכל על הדברים מתוך ההחזקות האלה, שמסתירות לנו את הדרך האמיתית, ומציעות שבילים משלהן. רק אם המחשבה נכונה וחזקה אפשרי לעבור ביניהן, ואז התוצאה יכולה להיות אחרת רק בזכות מחשבה אחת.

במהלך כתיבת השיתוף ואחריו הרגשתי הקלה משמעותית בלב ובגוף.

לאחר מכן להפתעתי הרבה, הצלחתי להתייחס בקלות לדברים מתוך לב אחר, הלב הטוב יותר, לב של חמלה.