נרצח בעינויים מתמשכים: המתרגל מר שו דא-ווי מת לאחר שמונה שנות התעללות וסבל בארבעה בתי כלא

(Minghui.org)

מר שו סבל שמונה שנות התעללות בארבעה בתי כלא. ב-16 בפברואר 2009, שבועיים לאחר ששוחרר מכלא דונג-לינג, נפטר

תקופת מאסרו של מר שו דא-ווי, הייתה אמורה להסתיים ב-3 בפברואר 2009. אולם רשויות בית הכלא דונג-לינג בעיר שן יאנג תכננו שתחנת המשטרה המקומית תקח אותו ותמשיך להתעלל בו. בני המשפחה הכועסים והסובלים הגיעו לבית הכלא והתווכחו עם הרשויות. בסופו של דבר הרשו להם לקחת את מר שו, אולם הם גילו שבעקבות שנים ארוכות של התעללות הוא רזה מאד וסבל מהפרעות נפשיות. בהשוואה לשנה הקודמת בה אפשרו להם לראותו בכלא, הם ראו לפניהם אדם שונה לחלוטין.

לשאלת המשפחה: "מה לא בסדר איתו? מדוע הוא כל כך רזה?" הסוהרים לא ענו.

כשהגיעו הביתה, המשפחה גילתה שמר שו לא יכול היה לאכול. הוא השתעל ממושכות והיה חלש מכדי לירוק אפילו. על גופו התגלו סימנים רבים שהותירו האלות המחשמלות. ידיו ורגליו סבלו מבצקת. על ברכו הימנית וקרסולו היו חבלות, העור על אחוריו היה בצבע סגול כהה ובמצב של נמק.

בני משפחתו לקחו אותו לבית-החולים. אבחנת הרופאים: "הוא סובל מכשל לב, אנחנו לא מסוגלים לקחת דם לבדיקה כיוון שעורו שביר מדי. המצב בו הוא נמצא לא נגרם ביום יומיים האחרונים. ההזדמנות לטפל בו חלפה כבר מזמן".

מר שו סבל שמונה שנות התעללות בארבעה בתי כלא. ב-16 בפברואר 2009, שבועיים לאחר ששוחרר מכלא דונג-לינג, הוא נפטר.

שמונה שנות התעללות בארבעה בתי כלא

מר שו דא-ווי נולד ב-31 באוקטובר 1975, בעיר פו-שון בליאו-נינג. לפני הרדיפה הוא עבד כשף במלון בשן-יאנג. בשנת 1996 הוא החל לטפח בפאלון גונג ונהג על-פי העקרונות של "אמת-חמלה-סובלנות". הוא מילא את חובותיו בצייתנות, היה ישר, רציני, וזכה לכבוד מכל המכירים אותו.

עם התחלת הרדיפה בשנת 1999, הדפיס מר שו חומרי הבהרת אמת בכספו כדי להציל אנשים מהשמועות המרעילות של המפלגה קומוניסטית סינית על הפאלון גונג. בחודש ינואר 2001 הוא נעצר ונסחטה ממנו בעינויים הודאה באשמה. על מר שו נגזרו שמונה שנות מאסר באופן בלתי חוקי בעליל, על-ידי בית דין מחוזי בהה-פינג. הוא היה עצור בארבעה בתי כלא שונים: כלא דא-ביי בשן-יאנג, כלא מס' 1 בלינג-יואן, כלא מס' 2 בפו-שון וכלא דונג-לינג בשן-יאנג.

בסוף חודש ינואר 2003, בהיותו בכלא דא-ביי, מר שו הצהיר שאין זה פשע לחיות על-פי העקרונות של "אמת-חמלה-סובלנות". הוא סירב לשנן את חוקי הכלא. כתוצאה מכך הסוהרים הסיתו את האסירים נגדו וצבטו עד כאב את צווארו, שרטו את פיו וכבלו את ידיו ורגליו. מר שו פתח בשביתת רעב כמחאה על כך. בעקבות זאת הוא הואכל בכפייה והוכנס לתא קטן ללא חשמל. בכל יום סיפקו לו שתי כפות דייסת קמח תירס שלא בושלה במלואה, מה שגרם לו לקשיים בעשיית צרכיו.

בכלא מס' 1 בלינג-יואן, מר שו נלקח ב-29 באוקטובר 2003 לצוות "משמעת חמורה", שם הסוהרים הסיתו אסירים להכות אותו על הראש, תלו אותו בעזרת ארבע אזיקי ידיים, סתמו את פיו במגבת והכו אותו בצינור גומי, תוך כדי שהם דוקרים אותו בעזרת מחטים. הוא התעלף מספר פעמים. מנהל היחידה היה עד להתעללות אך לא הורה להפסיקה.

כשהועבר לאגף השמיני בכלא מס' 1, מר שו התעקש שאמונתו אינה פשע וסירב לעבודת עבדים, לבחינות שטיפת המוח, או להצטלם ולחתום על מסמכים בהם הוא מוותר על הפאלון גונג. כתוצאה מכך, כלאו אותו ב"תא קטן" פעמיים, כבלו את ידיו ורגליו למשך חודשים אחדים ולא ניתן לו מזון בצורה קבועה. כמו כן חשמלו אותו כמה פעמים באלות מחשמלות. את ידיו כבלו לפנים למשך עשרה ימים ואחר-כך כבלו אותן מאחורי גבו למשך עשרה ימים נוספים.

מר שו היה לפני כן אדם צעיר ובריא, אך בגלל ההתעללות האכזרית הוא פיתח דלקת ריאות כרונית והיה חולה במצב קריטי.

בכלא מס' 2 בפו-שון, מר שו ומתרגלים אחרים היו כבולים בידיהם ורגליהם כל יום בתוך "תא קטן" מ-6:00 בבוקר עד השעה 20:00 במשך חודשים אחדים עם מזון מועט לאכילה.

לפני כשנתיים הועבר מר שו לאגף השלישי בכלא דונג-לינג, שם ההתעללות במתרגלים הייתה אכזרית וחשאית. מקורות מהכלא מסרו שב-22 באוקטובר 2007 המתרגל מר ג'אנג יואו-ג'ין בן 67 נרדף למוות.  ב-19 באוגוסט 2008 המתרגל מר ג'נג סואו-ג'ון גם נרדף למוות בכלא.

כלא דונג-לינג אסר על בני משפחתו של שו לראותו

במשך שנתיים אחרי שמר שו הועבר לכלא דונג-לינג, רשויות הכלא חסמו את העדכונים על רדיפתו. הם מעולם לא טלפנו למשפחה להודיע על מצבו ואסרו עליהם במשך זמן רב לבוא לבקרו. המשפחה הביאה לו כסף ובגדים, אבל הרשויות סרבו לקבל זאת עבורו.

לדברי מתרגלים אחרים שהיו כלואים באותו בית כלא, מר שו טען כל הזמן שאינו פושע והחרים את תספורת האסירים והספירה כל בוקר. על כך הכו אותו. מתרגלים אחרים שניסו להתערב ולעצור את המכות, חושמלו באלות מחשמלות על-ידי הסוהרים.

רשויות הכלא כפו על בני משפחה להשמיץ את הפאלון גונג לפני שאפשרו להם לראות את האסירים. במשך שנתיים בני משפחתו של שו הגיעו לבית הכלא כמעט כל חודש לראות אותו, אבל כל פעם לא הצליחו לראותו אם בגלל שסירבו להשמיץ את הפאלון גונג, או בגלל שנאמר להם שמר שו נתון תחת "פיקוח חמור".

ב-8 בינואר 2008 בני משפחתו של מר שו זכו סוף סוף לראותו במקרה בכלא. זו הייתה הפעם היחידה בה מר שו ראה את בני משפחתו בכלא דונג-לינג. באותו זמן הוא היה די רזה, אבל רוחו הייתה מרוממת ודיבורו ומצב נפשו היו נורמליים. ב-3 בפברואר 2009, עם תום תקופת מאסרו בת שמונה השנים, בני משפחתו באו לקחת אותו אך לא יכלו להאמין למראה עיניהם. תוך שנה בלבד שיערו האפיר, הוא היה כחוש בצורה קיצונית, מבטו בהה והוא לא מסוגל היה להכיר את בני משפחתו.

לאחר שהובא הביתה, הוא ישב בישיבה שפופה בפינת החדר ולא העז לזוז. לאחר הפצרות במשך זמן רב שהוא בבית כעת ואין לו צורך לפחוד יותר, הוא התיישב על המיטה. נוכחותם המתמדת של בני המשפחה גרמה לפעמים למחשבתו להתבהר. פעם אחת כשהיה צלול הוא סיפר: "הזריקו לי בכלא סמים המשבשים את המחשבה. הם הכו אותי באגרופיהם ובעטו בי".

מר שו סבל שמונה שנים של התעללות בארבעה בתי כלא שונים. הוא נפטר שבועיים לאחר שובו הביתה.

הוא השאיר אחריו ילדה שהיא בת שמונה כיום, אישה שעברה מצוקות רבות כדי לטפל כל הזמן הזה במשפחה כולה, זוג הורים מבוגרים וסבתא בת 90.

הרדיפה נמשכת

כיום עדיין כלואים בכלא דונג-לינג מספר מתרגלים הנתונים להתעללות מתמדת. לגבי אלה שתקופת מאסרם עומדת להסתיים ועדיין מתמידים באמונתם, רשויות הכלא הודיעו לוועדה הפוליטית והמשפטית המקומית לקחת אותם למרכזי שטיפת מוח להמשך התעללות.

---