שיתוף התנסות מוועידת פאלון דאפא השישית לשיתוף התנסויות בישראל
ברכות למורה היקר, ברכות לעמיתי המתרגלים
שלום למורה, שלום למתרגלים
הייתי רוצה לשתף התנסות זו עם עמיתי המטפחים.
כאשר הלכתי להחתים אנשים על עצומת טפסי התמיכה ב"קואליציה לחקירת רדיפת הפאלון גונג" (CIPFG), פגשתי שני תלמידי קבלה.
השיחה שלנו הייתה ארוכה מאוד, כי לאחד מהם היה קשה מאוד לקבל את זה שצריך לחתום כדי להפסיק את הרדיפה. לפי מה שהבנתי זה משום שהם מאמינים שזה דבר שלא סתם קורה, ואם זה קרה, אז מי שנרדף צריך להתבונן פנימה לראות למה זה קרה. וכל אדם בעולם צריך להתבונן פנימה ולשאול את עצמו למה זה קורה. כי כולם קשורים לזה.
בהתחלה הוא התנגד לחתום, כנראה מתוך ההבנה הזו שלו, שהרגשתי שכללה הבנות רבות אחרות שהוא לא דיבר עליהן, או שניסה להסביר אותן ולא הצליח, כי כנראה הוא חשב שלא אוכל להבין אותן. הרגשתי הרבה דברים מבולגנים שיש בשני האנשים האלו.
בסופו של דבר הוא ואחיו חתמו. החתימה הזו הייתה לפי הרגשתי תוצאה של הבנה שתיקנתי אצלו ובזכותה הוא חתם. אני אומר לעצמי: איזה מזל שהוא חתם בסוף.
כמובן, מה שמשנה באמת זו המחשבה שלו כלפי הדאפא. ואני מקווה שבאמת הוא שינה אותה כמו שאני חושב. שלכל הפחות הוא יודע שתלמידי הפאלון דאפא מאמינים באמת חמלה וסובלנות, ושזה נורא ששיטה כה נפלאה, עם עקרונות כאלו נפלאים, נרדפת באכזריות כזו.
אני אומר שאני מקווה, כי כששאלתי אותו בהתחלה למה הוא לא חותם, הוא ענה שברור שהמק"ס לא טובה אבל גם כל שיטות המזרח אינן טובות וביניהן הפאלון דאפא. כי זה לפי דעתו לא הדבר המהותי.
אז שאלתי אותו: "אם היה רשום כאן שהיהדות נרדפת, האם הייתה חותם?" הוא ענה: "גם לא". הוא אמר שגם זו לא הדרך המהותית שצריכים ללכת בה, וכי אין דבר שאין לו סיבה.
כשהמשכנו לדבר התברר שהוא תלמיד קבלה. הוא הציג את הקבלה כשיטה האוניברסלית, וכשיטה של העתיד. הוא הסביר דברים שעל פני השטח נשמעו כמו דברים שהמורה דיבר עליהם. על כך שבעתיד לא יהיו דתות, אלא תהיה שיטה אחת בכל העולם שכולם ילכו דרכה ויטפחו לפיה. הכוונה שלו הייתה לקבלה. והוא דיבר על כל מיני דברים שהזכירו לי דברים שהמורה דיבר עליהם.
פתאום צץ במחשבתי המשפט מתוך המאמר "מינוח של פא הבודהא" מתוך "יסודות להתקדמות במרץ":
"אם אתם מבינים את המילים שלי באופן לא נכון, אז האם אתם לא מטפחים בבודהיזם?"המשפט הוא מתוך פיסקה זו:
"המפתח הוא שהמתרגלים האלה כל הזמן אינם יכולים לוותר על הדברים בבודהיזם. הסיבה לכך היא שהם לא מודעים לכך שהרושם של הבודהיזם במחשבתם עדיין משפיע עליהם והם לא הבינו היטב את "ללא דרך שנייה". למעשה האם ההבנות הדומות באופן שטחי לא פועלות כהפרעה? אם אתם מבינים את המילים שלי באופן לא נכון, אז האם אתם לא מטפחים בבודהיזם?"הבנתי שלא סתם צצה בי המחשבה הזו. היא הזהירה אותי מזה שלא אקבל את הדברים שלו. כי זה יכול להרוס אותי. מאותו רגע ואילך לא התייחסתי ברצינות לדברים שהוא אמר באופן השטחי. במקום זאת, בזמן שהוא דיבר, חיפשתי כל הזמן כיצד אפרוץ את המחסומים האלו המונעים ממנו להבין שהוא טועה בכך שאיננו חותם.
בזמן שחיפשתי היו כל מיני הפרעות במחשבתי על כך שמה שהוא אומר דומה למה שהמורה אומר, אבל כל הזמן שללתי אותן ולא הסכמתי להן, כי ידעתי שהן כאן כדי לנסות להוריד אותי. אמרתי לעצמי שאני לא מוותר. וכל הזמן חזרתי שוב ושוב במחשבתי על המחשבה שעזרה לי לא ליפול במלכודת.
המורה אמר בהרצאה לאוסטרלים שאנו מנסים לבחור את אלו שקל להציל.
"אני לא אציל את אלה שבאש, אציל את אלו שבמים."הסיטואציה עם הבחור הזה הייתה ממש כמו מה שהבנתי מהמורה. שאנו צריכים להציל גם את אלו שבאש ולא רק את אלו שבמים. את מי שלי קשה להציל בגלל פחדים או החזקות אחרות, למתרגל אחר יהיה קל, ולהפך.
תמיד חששתי לדבר עם אנשים דתיים בדיוק בגלל הדברים המשונים שהם אומרים, שאני לא רוצה שייכנסו לתוך מחשבתי. אבל בתוך הנושא של הצלת יצורים חיים אנו גם מטפחים את עצמנו בתהליך, אם מחשבתי היא רק למען הצלתם - כל הדברים שהם אומרים שווים לאפס. המטרה העליונה היא להציל אותם.
אז המורה עזר לי להציל אותם תוך כדי כך שהוא מכוון אותי כיצד להיכנס לאש ולא להישרף ממנה. כי אם אני נשרף ממנה, זה בעצם אומר שלא הלכתי לפי מה שהמורה כיוון אותי אליו.
אני מאוד שמח שהייתה לי הזדמנות לעבור מבחן כה גדול.
בעבר, פעמים רבות ויתרתי מהר כשמישהו לא רצה לחתום והתעקש על זה. הפעם אמרתי לעצמי שאני חייב פשוט להציל אותו. ולא לוותר אפילו אם ייקח הרבה זמן ויהיה קשה. להשתמש בכל הכלים ובאמת בכולם. בלי פירצה אחת שתישאר. כשהוא דיבר, למרות כל הסירוב שלו לחתום והמחשבה על הסיבה שמאחורי זה וההתעקשות שהייתה לו – הפעם, באמת, אמרתי לעצמי שאני לא יכול לוותר עליו כל כך מהר. זה יהיה חוסר אחריות מצדי וחוסר חמלה כלפיו. הרגשתי שאהיה עצוב מאוד אם לא אנסה בכל כוחי להציל אותו. פשוט לא רציתי להרפות כל כך מהר.
אז אמרתי לעצמי: "אם הוא חושב שיש שיטה אוניברסלית שאנשים יטפחו לפיה בעתיד, זאת אומרת שאנשים בטיפוח שלהם בעתיד יצטרכו פעמים רבות לאמת את הפא הזה של השיטה הזו בתחומים ובצורות שונות כבני אדם כאן".
חשבתי על נושא זה והגעתי למסקנה שאולי זה הדבר שעשוי להציל אות.
אז שאלתי אותו (לא ממש במילים המדוייקות אבל עם אותה כוונה): "אם אתה אומר שיש שיטה אוניברסלית כזו שכולם יטפחו בה בעתיד ולפי מה שאתה אומר אתה מטפח לפיה. כיצד בדיוק תאמת אותה פה על הכוכב הזה כבן אדם? האם אתה סתם פה? אם אתה אומר שצריך ללכת לפיה ואתה לא מבטא את זה כאן, האם אתה כאדם שמטפח בשיטה הזו כאן בכדור הזה לא בעצם הולך נגד הדרישות שלה כשאתה לא מסכים לחתום על עניין כה חשוב? אז מתי תוכל ללכת בדרישות שלה ולאמת אותה אם לא תתערב בכלום?" הרגשתי שמשהו נשבר אצלו. מחסום שרק מתרגלי דאפא יכולים לפרוץ.
באמת זה כמו מה שהמורה אומר. שרק אנחנו, ולא אף אחד אחר הם התקווה של האנשים.
אמרתי לו גם: "אתה רוצה להגיד לי שכאדם שמטפח בשיטה זו, אתה לא תתערב אם ינסו לרצוח מישהו לנגד עיניך או ינסו לשרוף אותו? האם בצורה הזו אתה פועל על-פי מה שהשיטה האוניברסאלית הזו אומרת?
השיטה הזו טובה אבל אתה לא פועל לפיה. אז מה אתה עושה פה?"
הוא אמר שברור שהוא היה עוזר והיה מנסה לעצור רצח.
אז אמרתי לו: "אז במה זה שונה כאן? בזה שאתה לא רואה את זה לנגד עיניך? אתה בעצמך אמרת שכולנו קשורים בצורה זו או אחרת לרדיפה המתרחשת שם. אז למה לא לחתום. ועוד לרדיפה כלפי שיטה שהולכת לפי "אמת ,חמלה, וסבלנות". אתה אומר שאנו בכל העולם צריכים לתקן את עצמנו מבפנים. כי רק בגלל זה קורים הדברים האלו. בגלל ההתדרדרות שלנו. אז האם זה שאתה חותם זה לא תיקון פנימי שלך גם כן? האם חתימה זו לא תשנה אותך ממש מבפנים? האם לא טיהרת משהו בעצמך באופן אוטומטי כי עזרת לאחרים באמת ובתמים כי רצית פשוט לעזור? אם תראה מישהי מבוגרת שנפלה על הרצפה לא תרים אותה? ולחתום זה אפילו יותר פשוט מלבוא ולהרים מישהו. נכון?
הרגשתי שהוא הבין שהייתה לו הבנה שגויה. אבל אולי הוא פשוט לא ממש רצה להודות בזה. אז זה לא משנה. מה שמשנה זה שהוא חתם. ועוד יותר מה שמשנה זה שאני מקווה שהוא באמת הבין שהדאפא זה טוב וש"אמת, חמלה, סובלנות" זה טוב. וכך תהיה לו הזדמנות להינצל אם הוא באמת חתם מתוך מניע זה. אבל הדבר הכי חשוב הוא שעברתי את המבחן הזה. זה בגלל שעשיתי עוד צעד נכון לקראת השלמות המלאה. כי אם לא אגיע לשלמות המלאה, לאן ילכו היצורים החיים שהצלתי? לכן, להגיע לשלמות זה עניין מאוד קריטי עבורנו. כי זה לא רק השלמות למען עצמנו, השלמות שלנו היא גם למען היצורים החיים שאנו מצילים היום. שיהיה להם לאן ללכת. זה כמו מה שהמורה אמר בהרצאת הפא בניו-יורק 2008:
"כמו שאמרתי, אפילו אם אתם מתווכחים על אימות הפא והצלת יצורים חיים, או ששמעתם כמה הערות לא נעימות, כולם היו למען השיפור שלכם, משום שהשיפור שלכם הוא הראשון במעלה. בלי השיפור שלכם, לא ניתן להשיג דבר, וזה כולל הצלת יצורים חיים. אם לא תצליחו להשתפר ולהשיג את השלמות המלאה, לאן היצורים החיים שאתם מצילים ילכו? מי ייקח אותם? למה לא להסתכל על הדברים כך?"בהתנסות זו, הרגשתי שבאמת הצורה של הדת שייכת ליקום הישן ודבר שהוא תוצר של היקום הישן ושל הכוחות הישנים. במאמר "פוררו לחלוטין את כל האלוהויות המפריעות בשלושת העולמות, הלוקחות חלק בהפרעה לתיקון הפא" המורה כתב:
"ביניהם יש את הכביכול 'אלוהויות' ששולטות על הדתות המרכזיות של האנושות, וכבר ביקשתי מהם שיעזבו את שלושת העולמות כאשר התחלתי להעביר את הפא, כדי לתת לאנשי העולם הזדמנות שווה להפוך לתלמידי דאפא."מצד אחד הנבואות שרשומות בכתבים שונים כמו בבודהיזם נאמרו על-ידי אנשים מוארים שהיו כאן, כמו שאקיאמוני, וגם בכתבי הנצרות מוזכר הרגע של תיקון הפא. אלו דברים טובים מאוד שאמורים היו לעזור לאנשים להתעורר לדאפא כשהוא יופיע.
אך לפי מה שהבנתי מדברי המורה, כל דת כאשר היא נוסדה, היא הגדירה את כל הדתות האחרות כרעות. וזה כיוון שהאלוהיות לא רצו שיווצר עירבוב של שתי דרכים יחד, או שהאנשים יראו דת אחרת כטובה יותר וינטשו את האמונה שהאלוהות הזו הביאה להם. אבל לפי הבנתי הכוחות הישנים ניצלו את זה, התערבו בזה ויצרו מחסום לאנשי הדת. מטרתם הייתה שבשלב האחרון לאנשים אלו יהיה כמעט בלתי אפשרי להינצל על ידי הדאפא, וסיכוייהם להיכנס לדאפא יהיו אפילו פחותים יותר.
זה גרם לחסימת מחשבותיהם של האנשים שבתוך הדתות היום, בזמן שהדאפא מופץ, ומקשה עליהם להינצל, כי הם מחשיבים אמונות אחרות כלא טובות, או לכל הפחות הם חושבים שהדת שלהם או השיטה שלהם היא הגבוהה ביותר. ושבוודאי הנבואה הכתובה בכתבים קשורה לשיטה שלהם והיא זו שתציל את כולם.
לכן, כל מה שהבחור אמר לי דומה רק על פני השטח לדברים של המורה. בעצם, נמצא שם פשוט כתיאוריות או כנבואות למענם כדי שהם גם יוכלו להינצל. אבל באשליה הזו שנוצרה, הם מבולבלים וחושבים שזה קשור לדת שלהם. זו באמת ההפרעה הנוראה של הכוחות הישנים לאנשי העולם באמצעות ניצול הצורה של דת. זה עצוב מאוד בשבילם שיש להם את המחסום האדיר הזה המונע מהם להיכנס לדאפא.
אבל בהצלתם על ידי הדאפא, אני שמח שעשינו עבודה טובה והקשבנו להנחיות המורה כיצד להציל את קבוצת האנשים הזו של הדתות שלמרות ההפרעות העצומות המנסות למנוע מהם אפילו לעבור ליקום החדש.
תודה למורה שמחזק אותי ומאמין בי, כמו בכל מאה מיליון מתרגלי הדאפא האחרים, שנוכל ללכת את הצעדים הללו עד הסוף, נגיע לשלמות ונציל יצורים חיים.
אנא מתרגלים נכבדים, אם יש החסרות מסוימות בהבנותיי נא ציינו זאת בחמלה.
תודה למורה ותודה למתרגלים.
(כל הזכויות שמורות לאתר Minghui.org) Copyright © 2024 Minghui.org. All rights reserved
קטגוריה: ועידות לשיתוף התנסויות בעולם