עזרה ליצורים חיים נוספים להשיג עתיד מזהיר

(Minghui.org)

התעוררתי להבנה מסוימת כשקראתי את המאמר האחרון של המורה "לימוד הפא בוועידת הפא המציינת עשור להקמת האתר מינג-הווי", והבנתי שאלוהויות מהיקום הישן עשו את תכנוניהן כיוון שהן לא הבינו את תהליך תיקון הפא. ולא הבינו את הרקע  הבלתי רגיל של היצורים החיים של היום, שרובם הגיעו לכאן מרמות שונות של היקום. הישויות הללו הגיעו לסביבה המסוכנת הזאת מכיוון שידעו כי הפא יתקן את היקום. תיקון הפא, אם היה מתקיים לפי הסידור של הכוחות הישנים, היה מסתיים בהשמדת תשעים אחוז מכלל הישויות החיות. זה יכול היה להיות האסון הגדול ביותר עבור האנושות.

מתרגלי הדאפא צריכים להבין את חשיבות הצלת הישויות החיות מנקודת מבט זו. המורה מבקש שנציל לפחות חמישים אחוזים מאוכלוסיית העולם. מכיוון שהאלוהויות מהיקום הישן סידרו כך שרק עשרה אחוזים ינצלו, עלינו לפרוץ את תכנוני הכוחות הישנים בתהליך הצלת היצורים החיים. עלינו להציל את היתר. כעת אני מבין מדוע המורה מאריך את הזמן בכל פעם- המורה כל כך רחום! כל כך הרבה ישויות חיות הגיעו לכאן בגלל אמונתן בתיקון הפא, אך הן עלולות לאבד את חייהן בגלל התערבות הכוחות הישנים. כיצד לא נהיה מלאי חמלה כלפיהן? הן מעוררות חמלה אפילו יותר מאותם המתרגלים הנרדפים. לא חשוב מה יקרה, למתרגלים הללו יהיה עתיד מזהיר ביותר ויגיעו לשלמות. אך אם ליבן של ישויות חיות הוא נגד הדאפא, הן לא יוכלו להיוושע והכל יהיה אבוד בעבורן. האם הן לא שוות את החמלה שלנו? האם לא נציל אותן?

לפי הבנתי, המורה תכנן ששבעים עד שמונים אחוזים מהאנושות יכנסו לעתיד החדש. זה הוזכר בהרצאות קודמות. אמנם, בשל הפרעות וההרס של אלוהויות מיקום הישן, ובגלל שמצב הטיפוח הכללי של חלק מהמטפחים עדיין לא הגיע לסטנדרט הנדרש, לכן לא יכולנו להציל אותן. מה שהמורה קבע, זה לא דבר שבלתי ניתן להשגה. להבנתי, המפתח לכך הוא, עד כמה טוב תלמידי הדאפא תקופת תיקון הפא פועלים. אם נפעל היטב נוכל להציל יותר חיים. לכן, עלינו לראות את הדברים בצורה מפוקחת וצלולה, להיות מודעים להפרעות של האלוהויות מהיקום הישן, לפעול לפי הנחיות המורה ולפי הדרך שהוא התווה לנו, ולהבין את משימתנו כאן. בנוסף, עלינו לנטוש את החזקותינו לזמן ולדעות האישיות. עלינו להשמיד כל הפרעה ולהציל ישויות חיות עם חמלה.