הצלת ישויות חיות (במיוחד סינים)

שיתוף התנסות מוועידת פאלון דאפא השביעית לשיתוף התנסויות בישראל

מאסטר נכבד, מטפחים נכבדים,

היום אנחנו נמצאים בשלב הסופי של הדרך בתיקון הפא - של הצלת הישויות החיות ואימות הפא.

אני מטפחת בערך שמונה שנים, ומתוכן בערך שבע וחצי שנים אני הולכת כל שבת, ביחד עם מטפחת עמיתה, לתחנה המרכזית בתל אביב, מקום שמגיעים אליו בשבת פועלים זרים סינים מכל הארץ כדי לקנות בחנויות המיוחדות שפתוחות שם בשבילם (בישראל החנויות סגורות בשבת). לתחנה המרכזית מגיעים גם פועלים זרים ממדינות אחרות, אבל הסינים הם הרוב.

זה מקום שבו אנו מבהירים את האמת ומצילים אנשים.

לפני שפורסמו "תשעת הדיונים אודות המפלגה הקומוניסטית" היינו מגיעים לתחנה המרכזית עם כרזות בסינית ועם עלונים בכל השפות, כולל סינית, וגם דף עצומה לחתימה, לסיום הרדיפה נגד הפאלון גונג בסין, בשפות העיקריות הנהוגות בישראל.

אני נזכרת במה שקרה לי באחת השבתות: תרגלנו כמה מטפחים את התרגילים כשאני בשורה האחרונה. בזמן התרגיל הרביעי, כשאני כפופה והידיים מסתובבות סביב הקרסוליים, מישהו נתן לי מכה ואני נפלתי. כשהרמתי את הראש ראיתי אדם סיני שהיה שיכור. לפני וגם אחרי שנתן לי את המכה, אותו אדם השתולל במשך זמן ארוך ודרך על השלטים שלנו. אחרי זה התקשרו למשטרה וכשהמשטרה הגיעה מישהו מהאנשים שהיו במקום הפציר בי להתלונן על אדם זה בפני השוטרים. עניתי שאני לא רוצה לדבר. הסיבה שלא רציתי היא מפני שאצל האיש הזה לא פעל באותו הזמן הג'ו-יואן-שן, והוא הודרך על ידי מסרים זרים לא טובים, ואילו המטרה שלנו היא לבוא לכאן להציל סינים. אם אתלונן, לא אוכל בכלל להציל אותו. בשבת אחרי שבועיים זיהיתי את האיש הזה, שהיה אז פיכח, והזכרתי לו מה שקרה. הוא כמובן לא זכר אותי. התקרבתי אליו, אמרתי "ני האו" (שלום) בסינית, נתתי לו עלון בסינית והגשתי לו עצומה. הוא לקח את העט וחתם. אחרי זה לא ראיתי אותו יותר אף פעם, ואני מקווה מאוד שהחתימה הזו העניקה לו הצלה.

אחרי ש"תשעת הדיונים" פורסמו באמצעות העיתון המנוהל על ידי תלמידי הדאפא, בשנת 2004, היה ברור שהצלת הסינים תלויה בפרישתם מהמפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) ומכל הארגונים המסונפים לה. הכנו בשביל התחנה המרכזית סטנדים (שמטפח אחד עשה בעצמו) וכרזות, שם ניתן לראות איך במשך יותר מחמישים שנה המפלגה הקומוניסטית הסינית הפעילה טרור ורצח-עם.

הייתה לי בעיה: איך אוכל לשכנע אותם לפרוש מהמפלגה, בלי ידיעתי את השפה הסינית. לפני שהיו ברשותנו דפי ההחתמה לפרישה מהמפלגה, שהסינים יכולים לחתום עליהם, הבנתי שאני צריכה לפני כן לקרוא בעצמי את "תשעת הדיונים". הגעתי לישראל מרוסיה. גדלתי על ברכי המשטר הקומוניסטי ואכלתי מתוך כף ידו. אחרי כל זה, תהיתי איזה דבר חדש אוכל ללמוד מ"תשעת הדיונים". נכנסתי להלם אחרי שקראתי פעם אחת. ידעתי טוב מאוד את מה שעשה הטרור של סטלין. המשטר המעוות הזה גרם אצלי לתכונות כמו קנאה, התפארות, תחרותיות ופחד, ולהמון דברים רעים אחרים. זה איפשר לי להבין עד כמה העם הסיני הושחת על ידי תרבות המפלגה הזאת, ואיזה חמלה גדולה נדרשת כדי להציל אותם. בעקבות הדברים שקראתי הבנתי שצריך להמשיך לקרוא שוב ושוב את "תשעת הדיונים". קראתי את "תשעת הדיונים" שתים-עשרה פעמים. בלימוד הפא בפגישת NTDTV ב-6 ביוני 2009 המורה אמר:

"אם לשפוט לפי המצב הנוכחי, השינויים מתגלים במהירות גם בעולם הזה, כשהתדרדרות החברה האנושית בולטת במיוחד. בחברה הסינית של היום, המוסר מתדרדר בקצב שהוא כמעט בלתי מתקבל על הדעת. המין האנושי מעולם לא היה במצב רע כל כך לפני כן בהיסטוריה האנושית. מעולם לפני כן בכל הזמנים – כמו בנפילת שושלת או לפני קטסטרופה – דברים לא הגיעו למצב הרע שהם היום, כיוון שלפני שהגיעו לנקודה הזו האדם היה מושמד. אלמלא זה היה למען תיקון הפא, אלוהויות היו אוסרות את קיומם של האנשים של היום לפני זמן רב. זה במיוחד כך לגבי סין. היא המרכז של התרבות האנושית שהעניקו השמים, ובמשך אלפי שנים השפעתה יצרה אַדְווֹת בכל רחבי העולם. לתרבות שלה הייתה אפילו השפעה משמעותית על ממדים אחרים. בעבר היא מעולם לא הורשתה להתדרדר לרמה שהיא הגיעה אליה, מאחר שאלוהויות היו משמידות אותה לפני שהגיעה לשם."

ברור שלפי מה שהמורה אמר – להציל סינים זה לא קל.

כשהדפים המיוחדים לחתימת הפרישה מהמפלגה היו מוכנים, למדתי כמה משפטים בסינית כדי שאוכל לפנות לסינים ולשכנע אותם לצאת מהמפלגה. זה לקח לי לא מעט זמן. את החתימה הראשונה לא אוכל לשכוח.

היה זה ביום הפאלון דאפא, ב-13 במאי בשנת 2006, כשמטפחים רבים היו צריכים להגיע לתחנה המרכזית כדי להראות את היופי של הפאלון דאפא באמצעות ריקוד ותיפוף. אני הגעתי בבוקר לעזור למטפח עמית להעמיד את הסטנדים עם הכרזות. כאשר הכול היה וכן, התקרבה קבוצה של סינים ואני נתתי לאחד מהם את החוברת "תשעת הדיונים" ואת דף הפרישה, ואמרתי בסינית שצריך לחתום כדי לצאת מהמפלגה הקומוניסטית. הוא לקח את העט וחתם. הלב שלי קפץ ונכנסתי להתרגשות רבה, וברור שבאותו יום אף סיני נוסף לא חתם.

ב"ג'ואן פאלון" הרצאה שישית המאסטר אומר:

"פעם היה אדם שטיפח לרמת ארהאט אחרי מאמץ רב. הוא עמד להשיג את הפרי האמיתי ולהפוך להיות ארהאט, איך לא ישמח? הוא עומד לעבור מעבר לשלושת העולמות! ברגע שהוא שמח זו הייתה החזקה, ההחזקה של קורת-הרוח. ארהאט צריך להיות בוו-וויי עם לב שלא זז."

בתחנה המרכזית ישנם אנשים שעומדים במיוחד, כדי לראות אם יש מישהו חותם, ולכן הסינים מפחדים לחתום. לפעמים אני נותנת את "תשעת הדיונים", והם לוקחים אבל לא חותמים. כשהם לא חותמים אני אומרת בלב: "בשבת הבאה אתם תחתמו". נכון להיום בערך 1,500 סינים חתמו.

עובדים זרים מסין שהחלו לטפח בישראל

בישראל יש כ-20 מטפחים/מטפחות סינים/יות שהגיעו לישראל כעובדים/ות זרים/ות, שתיים מהן החלו לטפח עוד בסין לפני יותר מעשר שנים. מדצמבר 2008 הם נוסעים בימי שישי לערים שונות בישראל כדי להבהיר את האמת לסינים שנמצאים שם ולעזור להם לפרוש מהמפלגה. פנו אלי בבקשה שאעזור להם, בהסעה, כמובן שהסכמתי. אני זוכרת את הפעם הראשונה שיצאנו: היינו 15 איש בסך הכול. נסענו בדרך לא דרך לפי הדרכה של אחד מהם והגענו למחנה של צריפים שבו גרו סינים רבים. התחלקנו לקבוצות ולקחנו חוברות של "תשעת הדיונים", דפי פרישה והעיתונים המנוהלים על ידי תלמידי הדאפא בסינית. אני חילקתי "תשעה דיונים" ושלחתי מחשבות נכונות. פתאום שמעתי רעש. מישהו צעק על המטפחים. הלכתי לכיוון הזה ונכנסתי לצריף. ראיתי סיני שתוי שצועק ולא מאפשר לאף אחד לחתום. בקבוצה שהגיעה אתנו היה גם סיני אחד שהוא תושב ישראל, שמטפח שנים רבות, הלכתי לחפש אותו, ושנינו נכנסנו לאותו הצריף. המטפח החל לדבר עם האדם השתוי וסיפר לו מהי המפלגה הקומוניסטית הסינית, על הטרור, איך היא משמידה אנשים, וכמה שחשוב לפרוש ממנה – שזה יבטיח את העתיד שלו. באותו זמן, אני שלחתי מחשבות נכונות.

קשה לומר כמה זמן עבר, אבל לא מעט. פתאום אני רואה חיוך על הפנים של האדם ההוא. הוא לקח מידיי את "תשעת הדיונים" ואת כל החומר, וכשהוא נפרד מאתנו הוא אמר לסינים מילת פרידה בסינית, ולי, היחידה שאינה סינית, הוא אמר "שבת שלום" בעברית. הוא לא חתם, אבל לקח את כל החומר, ואני מאמינה שבסופו של דבר הוא יחתום.

מאז נסעתי לא פעם עם המטפחים הסינים כדי לעזור לפועלים הסינים שבאו במיוחד למדינה שלנו כדי שאנחנו נציל אותם, כי אין "מקרה". במשך השנה האחרונה המטפחים הסינים היו בערים רבות בישראל והחתימו כ-1,200 סינים על דף פרישה מהמק"ס.

יש לנו קבוצת מטפחים ישראלים שעוזרת למטפחים הסינים להשיג אשרות שהייה, כדי להישאר בישראל. חלק מהקבוצה מכין חומר הבהרת אמת על הרדיפה בסין, וחלק אחר הולך עם המטפחים הסינים למוסדות שבהם הם צריכים לקבל אישורי שהייה. אני נמצאת בקבוצה השנייה. בהתחלה לא ידעתי את כל הפרוצדורה להשגת אישורי שהייה. באחד הימים של אוגוסט 2009, מוקדם בבוקר, קצת אחרי שמונה, התקשרה אלי מטפחת סינית וביקשה שאגיע בתשע למשרד הפנים ברחוב סלמה בתל אביב, לשם תגיע מטפחת שמדברת רק סינית. הסתכלתי על השעון והבנתי שלא אצליח להגיע, וכך אמרתי לה. כשסגרתי את הטלפון הבנתי את השגיאה שלי, התקשרתי אליה חזרה ואמרתי שאני אבוא. ב-8:55 הייתי שם, למרות שרחוב סלמה הוא מקום שלא פשוט למצוא בו חנייה, היה לי מקום חנייה מוכן, כי המורה היה אתנו. לא ידעתי כלום על המסמכים שהיא הביאה, אבל הבנתי דבר חשוב מאוד, שאני הולכת להבהיר את האמת. זה היה נכון. השאלה הראשונה שנשאלתי היה "בשביל מה את באת?". נתתי עלון והסברתי שהחיים של האנשים האלה בסכנה, ושאסור להם לחזור לסין. הפקיד שטיפל בנושא הזה הבין עניין, וכאשר התברר לנו שחסר לנו מסמך מסוים מהאו"ם הוא טיפל בנושא בעצמו באופן יוצא דופן, והסביר לנו לאן צריך ללכת כדי לקבל את המסמך הזה ואז נחזור אליו לקבל אשרת שהייה. לכל מקום שהגעתי עם המטפחים הסיניים לצורך קבלת אשרות שהייה הבהרתי את האמת לפקידים וראיתי על הפנים שלהם שהם רוצים לעזור לנו, והם עזרו. נכון להיום, אצל כל המטפחים הסינים יש אשרות, אבל התוקף הוא רק לשלושה חודשים, לכן לפנינו יש תהליך נוסף של הבהרת האמת. עם המחשבות הנכונות והעזרה של המורה, הכול יהיה בסדר.

יש לפנינו עוד המון עבודה בהצלת הסינים.

בהרצאת הפא בוושינגטון הבירה ביולי 2009 המורה אומר:

"הישויות החיות שמולכם, האנשים כאן בעולם של היום, שונים מהחיים של כל תקופה בהיסטוריה. אף על פי שהם נראים בני אדם הם באים מרמות גבוהות יותר, והם למעשה אלוהויות שהתגלגלו כבני אדם. זה הופך את האחריות הקשורה בהצלתם ואת מה שאתם עושים לאפילו עוד יותר משמעותי ויוצא מן הכלל, וגם הכרחי."

אני רוצה לסיים את ההתנסות שלי במילים: המורה, מה שנדרתי אני מנסה לקיים.

אני מודה למורה על החמלה הגדולה שלו, ותודה רבה למטפחים.