לעזור לילדים לגדול ולהתבגר בדאפא

(Minghui.org)

מדרום קוריאה לקנדה, לא משנה להיכן שהגב' טאו צ'יונג הולכת, היא תמיד מוקפת בקבוצת ילדים המבקרים "בבית הספר מינג-הווי" שבביתה. ילדים אלה לומדים את הפא ומבצעים את תרגילי הפאלון גונג, לומדים על התרבות הסינית המסורתית, משחקים ונהנים יחד. הם הפכו להיות קבוצה שמחה של מתרגלי פאלון דאפא צעירים.

גב 'טאו צ'יונג נהנת לטפל בילדים של מתרגלים עמיתים

מתרגלים צעירים לומדים ומשננים את הפא

אני מרגישה שזו אחריותי י לדאוג לילדים

בשנת 2000, בעלה של גב' טאו צ'יונג עזב את סין ונסע לדרום קוריאה כדי לבצע עבודת מחקר לאחר קבלת תואר הדוקטורט. גב' טאו, שנעצרה פעמיים באופן בלתי חוקי על תרגול פאלון גונג, ובתו בת השלוש הצטרפו אליו. בשנת 2008 המשפחה כולה היגרה לקנדה והשתקעה בוונקובר. מאז, חלחלה אצל הגב' טאו המחשבה לחנך ילדים על פי עקרונות הדאפא. המתרגלים שגרו קרוב ורחוק מביתה שלחו את ילדיהם לשם. בדרך כלל יש בין ששה לשבעה ילדים בביתה, ובמהלך חופשות בית הספר יש יותר.

גב' טאו סיפרה שכתוצאה של היותה עם הילדים האלה גרם לה להיות יותר טהורה ורחבת אופקים.

השינויים אצל האו האו

האו-האו בן השבע חכם אבל שובב. אף אחד לא יכול היה לשלוט עליו כשאיבד את עשתונותיו. בקיץ זה, אמו שלחה אותו לביתה של הגב' טאו. אמו סיפרה שהאו-האו השתנה תוך ימים ספורים בלבד. השינוי הגדול ביותר התבטא בזאת שהחל להתחשב באחרים ובשיקול דעתו. הוא יודע איך לשלוט בעצמו. יום אחד, כשהיה חם מאוד, הוא הזיז בזהירות מאוורר חשמלי וכיוון את משב הרוח לעבר אביו, שהופתע לטובה. אביו אמר, "האו-הוא לומד להתחשב באחרים. היה קשה לדמיין מצב כזה בעבר".

אמו של האו-האו הביעה את הכרת תודתה לגב' טאו. "קודם, לא ידעתי איך לחנך ילדים; עכשיו אני מרגישה שאני מתבגרת יחד עם בני" אמרה.

ילדים אוהבים את "בית הספר מינג-הווי"

דונג-יו, ילד בן שמונה, גר בעיר לאנג-ליי, רחוק מהעיר וונקובר. תמיד ממאן לקום, ועל כמה וכמה בחופשות מבית הספר, אבל אם אביו אומר "בוא ונלך לבית הספר מינג-הווי היום" הוא מיד קם על רגליו כדי להתכונן. אמו של דונג-יו סיפרה שבמהלך חופשת הקיץ הלך לבית הספר מינג-הווי שלוש פעמים בשבוע, והוא השתנה מאד. הוא יכול לקרוא ולדקלם את הספר "ג'ואן פאלון" לבדו בבית. הוא גם הפך להיות מנומס. על דעת עצמו מברך אחרים לשלומם, דבר שמעולם לא עשה קודם לכן.

זונג-זונג בן העשר התקשה להתרכז בלימודיו והיה איטי בעשיית דברים. גב 'טאו היתה קפדנית איתו. בהתחלה בכה זונג-זונג מספר פעמים, אבל כשנשאל אם הוא עדיין רוצה ללכת לבית הספר מינג-הווי, היה עונה "כן". עכשיו זונג-זונג יכול לסיים ללמוד ולדקלם את הפא בזמן".

מהבית של יו-שאן לבית הספר מינג-הווי המרחק הוא שעת נסיעה. אמו של יו-שאן סיפרה שהוא אוהב לבוא לבית הספר מינג-הווי. לכן במהלך חופשת הקיץ אמו וו מסיעה אותו לבית הספר כל יום ואוספת אותו בערב.

ילדים כמו צ'אנג-צ'אנג, צ'ן-צ'ן ו-שין-שין שגדלו בחו"ל לא היו בקיאים בשפה הסינית. לאחר תקופה של לימודים בבית הספר מינג-הווי השפה הסינית השתפרה אצלם.

להתחשב באמת באחרים

הבית השכור של גב' טאו אינו גדול, ובני משפחתה אינם אמידים. בעלה עובד בבית דפוס, ושתי בנותיהם לומדות בבית ספר יסודי. המשפחה כולה חיה חיים פשוטים.

אבל גב' טאו סירבה לקבל שכר הלימוד כשהורי הילדים הציעו לה. ומה שיותר חשוב היא העובדה שבעלה של גב' טאו עובד במשמרת לילה, וכשהוא חוזר הביתה בבוקר כדי לנוח, דלת החדר שלו לא מצליחה לאטום את הרעש התוסס של הילדים. הוא אינו מתלונן כלל, אלא כרגיל תומך בגב' טאו.

ילדים יקשיבו לך אם אתה טוב אליהם באמת

כשזה נוגע לתיווך סכסוכים בין ילדים, גב' טאו לא פועלת כשופטת. במקום זאת היא מסתכלת על הבעיה מנקודת המבט של הילדים, דנה בעניין בצורה סבירה ומעלה שאלות לילדים. ולבסוף פותרת את הבעיה לפי הבנתה בעניין.

כשהגיע לראשונה לבית הספר מינג-הווי, להאו-האו הייתה נטייה להציק לאחרים. תמיד ניסה לאלץ ילדים אחרים לעשות את מה שהוא רצה, אחרת היה מכה אותם. לאחר זאת הילדים לא רצו לשחק איתו. האו-הוא לא הבין מדוע שאר הילדים התנכרו אליו. גב' טאו כינסה את האו-האו ואת שאר הילדים יחד, ושאלה את הילדים למה הם הפסיקו לשחק עם האו-האו. לבסוף האו-האו הבין, "אם אני רוצה לשחק עם האחרים, אני לא יכול לחשוב רק על עצמי. אם אני אנוכי, אני יכול לשחק רק לבדי."

גב' טאו אמרה שאם אתה באמת חושב על הילדים, הם חשים שאתה טוב אליהם, והם יקשיבו לך.

שפרה את עצמה בעת שהשגיחה על הילדים

גב' טאו ספרה שלבתה טאו-טאו היה מזג אלים בצעירותה. אם גב' טאו לא פעלה בהתאם לרצונה, בתה היתה מפסיקה לאכול, לשתות ולשחק. גב' טאו לא ידעה מה לעשות. מאוחר יותר, היו לעתים קרובות ילדים רבים בביתם. הגב' טאו התייחסה לבנותיה ולשאר הילדים באותה מידה. הדברים השתנו בהדרגה.

גב' טאו אמרה, "שאלתי את עצמי, למה אני מאוד סובלנית עם ילדים של אנשים אחרים? אני תמיד יכולה להסביר להם פעמים רבות משהו עד שהם מבינים. לא אכעס עליהם, אז למה אני חסרת סבלנות עם הילדים שלי? הבנתי שאני רציונאלית מאד עם ילדים אחרים. לפיכך ניסיתי לחנך את הילדים שלי כאילו הם ילדים של אחרים. בהדרגה, טאו-אטו היתה מסוגלת להטיל משמעת על עצמה".

גב' טאו מבינה שלחנך ילדים למעשה זה לחנך את עצמה, וזה קשור לטיפוח של עצמה.