(Minghui.org)

בשני לאוקטובר 2010 התקיים בטורונטו Scotiabank Nuit Blanche, פסטיבל פתוח של אמנות מודרנית במשך כל הלילה. החגיגה החלה עם שקיעת החמה ב- 18:57 והסתיימה עם זריחת החמה למחרת היום. מתרגלי פאלון גונג השתתפו באירוע והציגו יותר מ-70 מוצרים הקשורים לרדיפת משטר המפלגה הקומוניסטית בסין (מק"ס) נגד הפאלון גונג. מבין המוצרים הפשוטים שרואים בדרך כלל בחנויות בצפון אמריקה, הוצגו באירוע מטריות ופרחים מפלסטיק תוצרת סין.

מטריה של מותג Heaven

 来自中国大陆的法轮功学员黄知姣在展品中展出了一把在劳教所做的天堂牌雨伞

מתרגלת הפאלון גונג הואנג ג'י-ג'יאו מסין מציגה מטריה של מותג Heaven שייצרו אותה במחנות עבודה בכפייה.

המתרגלת הואנג ג'י-ג'יאו מסין הציגה מטריה של מותג Heaven שיוצרה במחנות עבודה בכפייה. להלן סיפורה:

"היום אני יכולה לעמוד כאן ולהביע בצורה חופשית את מחשבותיי. אולם באותו זמן בשנה שעברה הייתי בסין ולא היה לי חופש לדבר. נעצרתי בסין ארבע פעמים ובשלוש מהן הייתי במאסר בגלל שתרגלתי פאלון גונג. בפעמיים האחרונות הייתי כלואה במרכז המעצרים לאו-דונג-יואה, בהאנג-ג'ואו בפרובינציית ג'ה-ג'יאנג. כפו עלי לעבוד בעבודת עבדים וסבלתי מעינויים מידי הסוהרים ומידי אסירים שהוסתו על ידיהם.

לאחר שנעצרתי בפעם האחרונה, מחיתי באמצעות שביתת רעב. הסוהרים כבלו את ידי מאחורי גבי. הכבלים חתכו את פרקי ידיי וגרמו לנפיחות בכפות הידיים ובזרועות במשך ימים אחדים. כמו כן הם כבלו אותי במסדרון כשהם מעמידים אותי ופני לקיר, כפופה על ברכיי, כשרגלי קשורות ביחד, וזרועותיי נמשכות למעלה בכוח וכבולות. הייתי קשורה במצב המכאיב הזה במשך חצי יום. התעלפתי ולא יכולתי ללכת. גררו אותי לתא לאחר מכן.

אילצו אותי לעבוד כמו עבד בייצור מטריות במרכז המעצרים. המטריה יכולה לעמוד בפני קרני UV (קרניים אולטרה סגולות) והחומרים הכילו כימיקאלים רעילים. כשהכנו את המטריות ידינו לא היו מוגנות והן כאבו בשל זמן רב של חשיפה לחומרים. העור על כפות ידיי נעשה דק וכואב למגע. הרגשתי גירוד חריף כשנגעתי בבד הרעיל ממנו הכינו את המטריות.

בבתי סוהר ומרכזי מעצר בסין משתמשים בעבודה חינם כדי לעשות רווחים. החברות מפחיתות את העלויות כשהן חותמות חוזים לייצור במרכזי מעצרים. הסוהרים מתוגמלים במענקים ואסירים מתוגמלים בהפחתת תקופות מאסרם. האנשים האלה עובדים ביחד כדי לנצל את האסירים בבתי כלא ומרכזי מעצר. בדרך כלל ייצרתי כ-50 מטריות ביום כשאני עובדת 15 שעות ללא הפסקה. בממוצע היה עלי להכין מטריה ב-18 דקות. כשנעצרתי בפעם הראשונה הסוהרים הורידו את משקפיי בכוונה, אף על פי שידעו שאני קצרת ראייה. כפו עלי לתפור בדים בעזרת מחטים. לא ראיתי מספיק טוב כדי לעמוד בדרישות, וראש קבוצת האסירות הייתה מרביצה לי לעתים קרובות עם כל מה שהיה בידה: מחטים, מספרים וכו'.

המדיניות בסין הייתה "להרוס את גופם" של מתרגל פאלון גונג. הרשויות מקבלות מנדט לכל עינוי ופטורות מאחריות על פי ההוראה של המק"ס "אפשר להכות אותם עד מוות וזה יירשם כהתאבדות". מתרגלי פאלון גונג סובלים עינויים בלתי אנושיים. רבים מתים כי קוצרים מגופם איברים חיוניים בעודם חיים לצרכי השתלות.

אני עומדת כאן ודורשת מהמק"ס להפסיק לרדוף את הפאלון גונג ולשחרר לאלתר את כל מתרגלי הפאלון גונג במאסר. אני קוראת לכל האנשים נדיבי הלב לפעול ביחד לעצור את הרדיפה חסרת התקדים הזאת".

פרחים מפלסטיק "מייד אין צ'יינה"

 带着鲜血的花

פרחים מפלסטיק תוצרת סין

מתרגלת הפאלון גונג ג'יין ג'יין היגרה לקנדה מגואנג-ג'ואו בסין. היא הציגה באירוע פרחים מפלסטיק עליהם כתוב "תוצרת סין".

היא הסבירה: "זר של פרחי פלסטיק עם התווית תוצרת סין עולה בקנדה מ-1.99 דולר ועד 9.999 דולר. אף אחד לא יודע שפרחים אלה הם תוצרת סין. גם אני לא ידעתי עובדות אלה עד יולי 1999 כשכלאו אותי במרכזי מעצרים ומחנות עבודה בכפייה בגלל שתרגלתי פאלון גונג. אילצו אותי לייצר פרחים מפלסטיק. מאז, לפרחים מפלסטיק אין יופי או משמעות פנימית בעיניי. הם מסמלים את הפשעים של המק"ס.

היינו נאלצים לעבוד כל יום במרכז המעצרים מ-6:00 בבוקר ועד 23:00 בלילה. לא היה לנו זמן חופשי. היינו יושבים על רצפת בטון רטובה לעבוד על ערימות של חומרים להכנת פרחי פלסטיק. במשך 24 שעות בקע אור חלש מהתקרה בסדנת העבודה. היינו עובדים ברציפות כשאנחנו מצחצחים עלים, גבעולים ועלי כותרת ואוספים אותם במהירות לפרחים.

יום אחד מנהל מרכז המעצרים בשם ג'ו הגיע וקילל אותנו. כשהערנו שדבריו אינם נכונים הוא בעט בגרונה של מתרגלת שעמדה לצדי. היא לא יכלה לדבר באותו רגע. אמרתי בקול רם: "אל תכה אותה" והוא ענה: "את מדברת בקול רם. אני אראה לך מה זה". הוא הורה לכמה גברים שעבדו במקום להביא אזיקים ששקלו יותר מ-4.5 ק"ג והם אזקו את רגלי ביחד עם רגלה של מתרגלת אחרת, כך שהיה עלינו לנוע ביחד. למחרת אחד הסוהרים חקר אותי והמתרגלת השנייה שהייתה אזוקה אלי הייתה צריכה ללכת אתי. לקח לנו עשרים דקות לצעוד במסדרון שאורכו רק עשרה מטרים. כשראה אותנו צועדות בקושי, הייתה הבעת לעג על פניו של הסוהר הזה. עברו אחת  עשרה שנים מאז, אבל המראה הזה עדיין חרוט בזיכרוני.

אני מקווה שכל מתרגלי הפאלון גונג בסין ישוחררו מהר ככל האפשר ושאנשים נדיבי לב ברחבי העולם יסייעו לעצור את הרדיפה".