מתרגל מערבי: דברים שראיתי בעת צפייה ב-שן יון

(Minghui.org)

למרות שכולנו מכירים את העיקרון של לא לפחד מתוכן הפאלון גונג במופעי ה"שן יון", לרבים מאיתנו זה לא מועיל, היות ויש לנו עדיין מחשבות אנושיות אחדות שצריכות להיות מודחקות בעת צפייה במופע, כגון: "כיצד מגיב הקהל במחשבתו? האם יקבלו מסר כה עז?"

במשך השנים, בעת הבהרת האמת, בעיקר אנחנו מספרים אודות עקרונות הפאלון דאפא הטובים, על זאת שאנחנו אנשים טובים שמשתדלים לשפר את עצמנו, ומסבירים את העובדות על הרדיפה במונחים הגיוניים ורציונליים.

מוחם של אנשים מלא בזוהמה ובמושגים שונים, ואנחנו עושים כמיטב יכולתנו כדי להתמקד במושגים שמטיבים עמנו, ומתחמקים ממושגים שאנו חוששים שהם עלולים לעורר תגובות מזיקות. תמיד הרגשנו שאנחנו לא יכולים לסלק את כל המושגים המזוהמים והקארמה ממוחם של אנשים, לכן למדנו להיזהר מאוד שלא להדגיש את קיומם של האלים, או את קדושת דרכנו, דרכה של הדאפא, ופשוט מנסים כמיטב יכולתנו לאפשר לבני אנוש העומדים מולנו למקם את עצמם בצד החיובי.

זה יכול להוביל לחשש שיצורים חיים לא יכולים לקבל מסר המועבר בעצמה מאוד חזקה, ממש מול פניהם. אבל אנחנו לא צריכים לשכוח שה"שן יון" נמצא בפיקוח המלא של המאסטר, והאנרגיה, הדברים שמתרחשים בממדים אחרים, והיחסים הגורליים של האנשים במקום, לא ניתן להשוות זאת לשום דבר שעשינו אי פעם בעבר. אז אנחנו צריכים גם להתאים את עצמנו, ולהאמין באמונה שלמה במאסטר ובמה שהוא לקח על עצמו.

אתמול הייתי בין הקהל במהלך המופע בעיר ברוז' (עיר בצפון/מערב בלגיה, המת'). הקטע של המתרגל המחזיק כרזה בכיכר טיינאנמן עלה, והרגשתי שעלי לבדוק במהירות את המחשבות שלי ולראות על היצירה מנקודת המבט של הפא ולא עם מחשבות אנושיות. בשלב זה, נקודת הראיה שלי התבהרה יותר. מאחר ואני מרגיש שזה יכול לעזור לנו להבין יותר טוב את המשמעות של תוכן "הפאלון גונג" בהופעות, אני רוצה לחלוק את זה עם כולם.

כל חלקיק של המקום היה שטוף באור זהוב, וכל דבר בממדים אחרים הסתחרר, כאילו בתוך מערבולת של אנרגיה זהובה. יצורים חיים התבוננו, כמהופנטים, כאילו צפו על פני השטח מתוך ברכת בוץ וראו אור לראשונה מראשית קיומם. זירת האירוע כולה - הקהל הצופה, והאלים שעושים סידורים – התרכזו סביב הכרזה "פאלון דאפא האו" של הרקדן, וכאשר הרקדן החזיק את הכרזה מול קהל הצופים, המילים נורו לתוך האולם עם קרניים בעלות עצמה.

בשלב זה, ראיתי יפהפיות שמימיות מעופפות מעל קהל הצופים (יכול גם להיות שהן היו בודהיסאטוות). הנשמות העיקריות של הקהל היו כהות מאוד, מחשבתם מלאה בקארמה, והיפהפיות השמימיות הטילו שמיכות אור טהור עליהם. כאשר השמיכות צנחו על הראשים של קהל הצופים, כל הזוהמה, הקארמה, והמחשבות הרעות סולקו, וטוהרו מבפנים. חשתי בחמלה עצומה ואכפתיות  מופצות מהיפהפיות המעופפות, כאילו דאגו לקהל הצופים כמו לילדיהן.

ועדיין, עוד ועוד אנרגיה נוספה לאולם, כאילו פצצות אטום הגיעו בזו אחר זו מממדים אחרים. עמודים ענקיים חדרו את הגופים הקוסמיים האופפים את קהל הצופים, מיישרים ומתקנים הכל. ראיתי גם מנגנון מסיבי, כמו פאלון עצום בגודלו, מסתובב אופקית במרכז האולם. הוא תיקן את כל היחסים הגורליים של קהל הצופים.

חלפה בי מחשבה, איך הכול מסודר בקפידה, וכמה קשה הייתה משימה זו. המאסטר  יכל להציל את כל האנשים שצפו במופע, אבל כל הפרעה בריכוז שלהם - מישהו שנכנס במהלך קטע, רעשים, הבזקי אור של פנס – סיבך מאוד את שיחזור התהליך של הצלת האנשים. הצופים צריכים לראות את הריקודים ולשמוע את המוזיקה, ולא שום דבר אחר.

גופם של המתרגלים היו מלא עצמה - לא רק אמני ה"שן יון", גם כל יתר המתרגלים האחרים. הבן-טי (הגוף הפיזי והגוף בממדים האחרים) שלהם היה כמו של שומרים בעלי עצמה, והיכולות העל טבעיות שלהם נוספו לכל התהליך של תיקון הפא – כשהם נוטלים על עצמם לסייע למורה במשימה זו, וקיומם נטמע בתהליך תיקון הפא. למרות שבסצנה שראיתי, לא היו בעיות רציניות , אני מבין שאם מחשבות המתרגלים מתחילות להתערער, היכולות העל טבעיות מיד נחלשות וגופם נעשה קטן , דבר המשאיר פרצות בתהליך, ומאפשר לאחדים מקהל הנוכחים לפתח מחשבות רעות. לפעמים, אנחנו נתקלים בקהל אשר אינם מרוצים מתוכנו של הפאלון גונג, ברגע זה עלינו לשאול את עצמנו אם המחשבות שלנו לא תרמו לכך. זוהי גם ההזדמנות לתקן את השקפתם ואת המחשבות שלנו. עמוק בתוכנו, אם באותה עת אנחנו עדיין עוסקים בנימוקיהם, הבעיה הופכת לחמורה מאוד, ויהיה זה קשה לעזור ליצורים חיים.

כשחזרתי הביתה אתמול בלילה, עדיין יכולתי לראות איך מתרגלים העמיתים שלנו הקרינו את הגונג בממדים אחרים. כל מה שאנחנו עושים נראה שטחי, וקשה מאוד להזכיר לעצמנו להישאר ממוקדים ולזכור את החשיבות של מה שאנחנו עושים, ואת ההשפעה של המחשבות והפעולות שלנו. על פני השטח אנחנו עלולים להיתקל במכשולים רבים, אבל אם נישאר נחושים, ומה שחשוב יותר, אם נוכל לתקן את הלבבות שלנו ולעבוד יחד, בממדים אחרים אנחנו כבר בוקעים הרים לחלקים חלקים.

מה שראיתי היה רק השתקפות של הרמת שלי ושל ההבנה הנוכחית שלי, וזה לא מוחלט: אני מקווה שזה יעזור לאחרים בנתיב הטיפוח שלהם. אנא הצביעו על כל מה שאינו הולם.