תרבות מסורתית: חוכמת ה"הכלה"

(Minghui.org)

במהלך השושלות הרבות בהיסטוריה הסינית, חכמים ואנשים בעלי מידות נעלות כיבדו את יכולת ההכלה. דוגמאות טובות לכך קיימות בבודהיזם המסורתי, בטאואיזם ובקונפוציוניזם.

לאו זי [לאו דזה] אמר שאדם עם מוסריות אדירה מסוגל להכיל הכול, והוא נמצא בהתאמה ל"דרך הגדולה", והמודלים למוסריות אדירה הם ה"טאו". הוא הסביר כי הסיבה לכך שהנהרות והימים הגדולים הם רחבים ועמוקים היא שהם מבקשים להגיע אל הרמה הנמוכה ביותר כדי לקלוט את כל מי הנחלים והפלגים.

קונפוציוס אמר: "אם אתה חומל, תזכה בלבם של האנשים". בטקסט הסיני העתיק "הספר של לורד שאנג" ישנה אמרה, "כשקיימת קיבולת, זה נקרא 'אדיר'".

"ארץ אדירה", "הר אדיר", "ים אדיר" - המילה "אדיר" מבטאת איכות של עומק רב מאוד ויכולת התאמה גדולה ביותר. בבודהיזם קיימות האמרות הבאות: "מחשבה אחת משנה את האווירה", "הכרת תודה תמיד נמצאת במחשבה", "לפתור בעיות בחמלה" ו"רוח ההכלה". כדי להכיל הכול, אדם צריך להיות בעל מחשבה חומלת. ככל שמחשבתו של האדם רחבת אופקים יותר, כך אדיר יותר העולם שהאדם מכיל.

להכיל את הכול זו מעלה. ענווה היא אחד ההיבטים שלה. אנשים הם שונים באופי ובאישיות, ולכן יש להם תפישות שונות ביחס לדברים והם שופטים דברים באופן שונה. בעבר, חכמים ואנשים בעלי מידות נעלות כיבדו את תפישות האנשים האחרים. בכל מצב בו הם נתקלו הם חשבו קודם על הזולת, וכך השאירו דמויות למופת לדורות הבאים.

לדוגמה, בשושלת ג'ואו המערבית, הדוכס של ג'ואו שסייע למלך צ'נג של ג'ואו המערבית, עשה מאמץ נמרץ להביא לשגשוג האומה. הוא חיפש נואשות אינטלקטואליים הגונים, ורבים נענו לקריאתו. הוא היה עסוק כל כך שלא היה לו זמן ליבש את שערו הארוך אחרי החפיפה. ובעת הסעודה היה עליו להפסיק מספר פעמים את אכילתו כדי לא להתעלם מאורחיו. לעתים תכופות הוא יעץ לבנו: "המלך צ'נג ביקש ממך לפקח על מדינת לוּ, אז עליך לציית לעקרונות של ענווה וכבוד! עליך לדעת את עקרון השמים שמי שהוא גאוותן ובעל דעות קדומות יפסיד, והאנשים הענווים ירוויחו. כל אחד מכבד ענווה; אף אחד לא מכבד יהירות ודעה קדומה!"

הקיסר טאי-דזונג משושלת טאנג, למשל, נהג בענווה כאשר יעצו לו, ואף שיחר לעצות באופן נרחב. הוא לא נח עד שלא שמע על כל טעויותיו. הוא אסף חוכמה מכל רחבי העולם, שאפשרה לו להצליח במה שכונה "ממשלה מושלמת" שמשלה במדינה חזקה ומשגשגת.

ההכלה עוזרת לאחרים בחינוך ושכנוע, סוג של "שימת לב אוהבת ואכפתית". לדוגמה, יאנג ג'ו משושלת מינג חלם יום אחד שטייל בבוסתן וקטף באקראי שני שזיפים מהעץ כדי לאוכלם. כשהתעורר הוא גער בעצמו, "לא הייתה לי הבנה מספקת בנוגע ליושר ולרווח, לכן גנבתי את השזיפים בחלום"! מאותו רגע הוא התמקד יותר בטיפוח מחשבתו. בכל פעם שירד גשם, אחד משכניו נהג לנקז מים מלוכלכים לחצרו. כשבני משפחתו של יאנג ג'ו סיפרו לו על כך, הוא הציע להם, "יש יותר ימים בהם השמש זורחת מאשר ימים גשומים". כששכנו שמע על כך, סובלנותו של יאנג ג'ו נגעה ללבו.

כשיאנג ג'ו שימש כשר במחלקת הפרוטוקול. שכנו השתלט על 91 ס"מ מאדמתו. משפחתו של יאנג ג'ו התווכחה עם השכן וקיוותה שיאנג ג'ו יתערב במריבה. אך יאנג ג'ו התייחס לזה בהומור וכתב על זה פואמה: "אל תריבו על חתיכת האדמה הקטנה שלי; שתי המשפחות יכולות לחלוק קיר אחד; כל האדמה שייכת למלך שלנו; לא איכפת לי אם תיקחו עוד 91 ס"מ". הוא ויתר לשכנו מתוך אדיבות, והענווה שלו והתנהגותו עזרו לשנות את חשיבתו של השכן. השכן ויתר על המריבה ואף תרם שטח זהה של 91 ס"מ מאדמתו שלו כדי ליצור סמטה ברוחב של 182 ס"מ. סיפור זה הועבר מפה לאוזן בסין במשך דורות.

גישה כוללת היא היבט של חמלה, המקרבת בין אנשים ומשפרת את היחסים ביניהם. פתגם ישן אומר: "אנשים בעלי מוסריות גדולה יכולים לשאת במשימה גדולה ובאחריות". כיוון שאנשים אלו הם חסרי אנוכיות ואמינים. במילים אחרות, ככל שהמוסריות גדולה יותר, כך גדולה יותר יכולת ההכלה. אנשים בעלי מוסריות גדולה לא יושפעו מתשוקה לרווח, ויהיו מוכנים לעזור ולדאוג לאחרים יותר כי הם חומלים יותר, ובעלי יכולת מקיפה יותר.