מרכז המידע של הפאלון דאפא: אקטיביזם שקט מול 11 שנות רדיפה

(Minghui.org)

הודעה לעיתונות של מרכז המידע של הפאלון דאפא בניו יורק, 20 ביולי 2010

השבוע לפני 11 שנה פתחה המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) בקמפיין לעקור מן השורש את הפאלון גונג, שיטה רוחנית שקטה ופופולרית, אותה אימצו עשרות מיליוני אזרחים סינים. אולם מתרגלי הפאלון גונג אינם הקורבנות היחידים, והחיים שנהרסו ואבדו אינם העלויות היחידות של הרדיפה.

בעקבות החלטת המק"ס ב-20 ביולי 1999 על דיכוי הפאלון גונג, היא שרפה את ספרי הפאלון גונג בהופעות פומביות ענקיות, והמדיה שבשליטתה הציפה את הציבור בתעמולה כדי להשמיץ את השיטה. כמו כן נשללו זכיותיהם של מתרגלי פאלון גונג לחופש ביטוי, חופש דת והגנות משפטיות. בתי ספר גירשו תלמידים שתרגלו פאלון גונג, ומקומות עבודה הסגירו עובדים למאסר ועינויים.

מתרגלי פאלון גונג כיום הם קבוצת אסירי המצפון הגדולה ביותר בעולם, עם מאות אלפי עצורים באופן בלתי חוקי בכל זמן נתון. עשרות אלפים עוברים עינויים במעצר כשסוהריהם מנסים לאלץ אותם לוותר על אמונתם. מחשמלים אותם באמצעות אלות מחשמלות, גורמים להם כוויות, תולים אותם מהתקרה ומכים אותם. מונעים מהם תזונה מתאימה ומאכילים אותם בכוח בנוזל מפלפלים חריפים ובצואת אדם. נשים נאנסות וגם על ילדים וזקנים לא חסים כשמדובר במאסר והתעללות. ראיות הולכות ומצטברות מעידות שאלפים רבים ואף עשרות אלפים נרצחים במהלך קצירה של איבריהם בעודם בחיים. ב-2009 אומתו יותר מ-109 דוחות על מתרגלים שנרצחו כתוצאה מהתעללות במעצר, אך לא ניתן לדעת על מצבם של מתרגלים רבים שנחטפו, כיוון שאין מידע עליהם.

אפילו מחוץ לגבולותיה של סין מתרגלי הפאלון גונג אינם חופשיים מאיום של מעקב, הפחדה, השמצה ואפילו אלימות, מידי המק"ס.

רצח המצפון

קמפיין הדיכוי של המק"ס לא נוגע רק בביטחון הפיזי של מתרגלי פאלון גונג, אלא שהוא מייצג איום למשהו הרבה יותר בסיסי וארוך-טווח: הזכויות של יחידים לחפש דרך לשפר את עצמם והערכים הקולקטיביים את אומה שלמה.

כשהחל הדיכוי ב-1999, מתרגלי פאלון גונג מעולם לא הביעו שאיפות פוליטיות כלשהן. הם לא חתרו תחת המשטר, הם לא צידדו בשינוי פוליטי, אלא רק חיפשו שינוי ללב שלהם עצמם. אף על פי כן הם נחשבים על ידי המק"ס למתנגדים. באומה בה ישנה הערצה והאדרה של האלימות, הם בוחרים להאמין בחמלה ובסובלנות. במערכת בה התפשטו הרמייה והשחיתות, הם מתרגלים אמת. ובסין הזאת שהמנטרה החדשה שלה הייתה "להיות עשיר זה נהדר", הם לא חיפשו משמעות באמצעות כסף, אלא באמצעות מדיטציה, הסתכלות עצמית פנימה ויישום אלטרואיזם.

ככל שהפאלון גונג התפשט בסין, עם הערכה של כ-70 מיליון איש שתרגלו ב-1999, הפופולאריות שלו משכה את זעמם של מנהיגי המק"ס שראו בפילוסופיה המוסרית הזאת תחרות אידיאולוגית. הדינאמיקה הזאת תוארה במאמר מערכת של הדוברות הרשמית של המק"ס Xinhua News Agency שהכריזה ב-27 ביולי 1999: "העקרונות של 'אמת, חמלה וסובלנות' שהפאלון גונג מטיף להם, אין להם שום דבר משותף עם האתיקה הסוציאליסטית וההתקדמות התרבותית אותם אנו שואפים להשיג".

מטרתה של הרדיפה לא הייתה להרוג מתרגלי פאלון גונג; מקרי מוות במעצר הם תוצר לוואי. היעד האמיתי הוא להמיר בכוח את אמונתם של המתרגלים. כך אנשים השואפים לחיות חיים מוסריים, השואפים לאלטרואיזם ונדיבות, נאסרים, מושמצים ומעונים במטרה להפוך אותם לאנשים חסרי אמונה רוחנית. לאחר שעברו "שינוי" (טרנספורמציה) בכפייה ובאמצעות התעללות, מאלצים אותם להשתתף בתהליך "שינוי" של מתרגלי פאלון גונג אחרים. הרדיפה הופכת אנשים המצייתים לחוק והשואפים לנדיבות, לאנשים המסגירים ומענים את חבריהם.

אומה ההופכת לקורבן

מתרגלי פאלון גונג אינם הקורבנות היחידים של הרדיפה בסין. דיכוי הפאלון גונג הוא בהוראת המפלגה הקומוניסטית וכוחות הביטחון שלה, אבל הוא הוצא לפועל בסיוע ובהסכמה שבשתיקה של מאות מיליוני אזרחים סינים.

שוטרים שבוחרים במקצוע במטרה להגן על אנשים נאלצים לאסור נשים זקנות על כך שהן עושות מדיטציה בפארקים. על סוהרים במחנות עבודה מאיימים שיאבדו את מקומות עבודתם אם לא ישתפו פעולה בעינויים ובהתעללות של אסירי פאלון גונג. כתבים ועורכי מדיה נאלצים להדפיס מאמרי שנאה כנגד השיטה. מורים בבתי ספר נדרשים להבטיח שאף אחד מתלמידיהם אינו מאמין בפאלון גונג. עובדים צריכים להסגיר עמיתים שהם עובדים יצרניים, כדי שישלחו אותם למחנות עבודה. לאזרחים מן השורה מציעים תמריצים כספיים כדי שיסגירו את שכניהם המתרגלים פאלון גונג, ולשופטים לא מאפשרים לפסוק לטובת הצדק כשמדובר במתרגלי פאלון גונג המובאים לפניהם למשפט.

ואם אין די בכך, מנהיגי המדינה אומרים לאזרחים הסינים לשנוא את הפאלון גונג, לחוש בוז כלפי העקרונות שלהם של אמת, חמלה וסובלנות ולא להגיב לנוכח חוסר צדק.

לכן האזרחים הם הקורבנות הנוספים לדיכוי של הפאלון גונג. נכון, הם לא מאחורי סורגים, לא מונעים מהם חינוך ומקומות עבודה בגלל אמונתם. אבל מונעים מהם משהו חשוב יותר מחופש פיזי- מצפון נקי.  גזלו מהם את היושרה שלהם כשהם עיוורים לאמת. באופן אירוני, דווקא למען אנשים אלה, מתרגלי הפאלון גונג בסין ממשיכים לסכן את חייהם.

למה הכוונה? מאז החל דיכוי הפאלון גונג לפני 11 שנים, תגובת מתרגלי הפאלון גונג מתמקדת בנתיב של מאמצים לא אלימים ליידע את בני ארצם בעובדות ובאמת. המתרגלים מגיבים למטר התעמולה הרשמית באמצעות חומרים שהם מדפיסים במחתרת, בהם הם מסבירים ומיידעים על טבעה האמיתי של אמונתם הרוחנית. מחוץ לסין מתרגלים השיקו תחנת טלוויזיה בלוויין כדי לשדר לסין חדשות לא מצונזרות, ופיתחו תכנה העוקפת ופורצת את הצנזורה על האינטרנט – מה שמאפשר למיליוני אזרחים סינים גישה חופשית למידע. הם מטפחים קבוצות של אמנויות במה ואמנויות ויזואליות כדי להביא מסר של שלום וחמלה, אמת ותקווה לעם הסיני.

היום כבר יש סיבה לאופטימיות. עם הזמן, מספר הולך וגדל של סינים מסרב לשתף פעולה ברדיפה נגד הפאלון גונג. מאות אלפים של אזרחים סינים כותבים מכתבים לאתרי הפאלון גונג כשהם מביעים תמיכה וסולידריות עם המתרגלים הנרדפים. עשרות עורכי דין לזכויות אדם פועלים בצורה אקטיבית כדי להגן על מתרגלי פאלון גונג, למרות שהם יודעים שבעשותם כך הם מסתכנים בשלילת רישיון עורכות הדין שלהם ואף בעינויים.

עוד ועוד אזרחים סינים מסרבים לחיות בפחד מפני איומים באלימות, כיוון שהם יודעים שלחיות חיים ללא חופש מצפון אינם חיים ששווה לחיות. הם מבינים שהזכות לדעת את האמת ולרדוף אחר הגשמה עצמית זה מה שהופך אותנו לאנושיים. זה מה שהופך את האדם לחזק, מה שנותן משמעות וערך לחיים. זה מה שמאפשר לאומה או לתרבות לשגשג; והדברים האלה הם שיכולים לאפשר יום אחד לאומה בסין להגיע למלוא הפוטנציאל שלה, סין שכל העולם ירצה לראות.