ילדיהם של מתרגלי פאלון גונג בסין גדלים בתוך סבל ומצוקה – חלק שלישי

(Minghui.org)

לחלק הראשון: http://www.falunnews.org.il/articles_p/2010/08/c_01/118867_06.htm לחלק השני: http://www.falunnews.org.il/articles_p/2010/08/c_01/118867_10.htm

ילדים של מתרגלי פאלון גונג חשופים למצוקות וסבל מצד המשטר הקומוניסטי, שאפילו מבוגרים אינם מסוגלים לסבול.

חלק מהילדים האלה הפכו יתומים בגלל שהוריהם עונו למוות על התמדתם בשיטת הפאלון גונג. אצל חלק – שני ההורים כלואים לשנים ארוכות. לעתים קרובות לא נותר להם אף אחד לסמוך עליו והם משוטטים ממקום למקום. חלקם מתים כתוצאה מתקופות ארוכות של סבל נפשי נורא. אחרים הולכים בעקבות הוריהם, נעים ממקום למקום כדי להימנע מרדיפה, ללא בית קבוע. רבים מהם סובלים ניכור מצד חבריהם המושפעים מהתעמולה, מלעג והפחדה מחברים לכיתה ומשכנים.

אחת מחמישה ילדים החיים ללא הורים מת כשהוא בוכה וקורא להוריו – הוריו לא שוחררו ללוותו בדרכו האחרונה

(למעלה משמאל לימין) שו שינג, שו דינג-גואו, שו דינג-פו (יתומיו של שו גואנג-דאו) (למטה משמאל לימין) שו יואן-יואן ושו פו-ליאן (ילדיו של שו צ'י-הואה)

שו דינג-גואו בן 12 ממחוז פאן בגווי-ג'ואו מת בצורה טרגית ב-12 במארס 2008 כשהוא זועק בקול להוריו. הוא התגעגע להוריו יום ולילה אל לא הצליח לראותם עד ליום למותו. הוריו הכלואים לא קיבלו רשות ללוות את בנם אפילו בדרכו האחרונה.

יום לפני מותו הוא רצה לחסוך בכספו המעט, ובמקום לקנות משהו לאכול בבית ספרו, הלך לבית הספר הישן שלו כדי להשיג זאת יותר בזול. באותו לילה הוא הקיא וקדח מחום. למחרת הוא הכריח את עצמו ללכת לבית הספר, אבל לא יכול היה לעמוד בכאב. כל גופו התכסה בנקודות אדומות. כל הדרך לבית החולים הוא קרא להוריו מתוך כאב עד שהפסיק לנשום. עד ליום תחילת הרדיפה נגד הפאלון גונג שו דינג-גואו וכל משפחתו תרגלו פאלון גונג וחיו באושר והרמוניה.

בחודש הראשון של שנת 2000 שוטרים בבייג'ינג הכו למוות ללא רחם את דודו של שו דינג-גואו משום שהלך לעתור לצדק עבור הפאלון גונג. אשתו של הדוד עזבה את הבית כדי לא להיעצר, כשהיא מותירה מאחוריה ילד בן חמש ושתי בנות, אחת בגיל שלוש ואחת בגיל שנה. בזה אחר זה נעצרו סבא וסבתא של שו דינג-גואו, הוריו ודודו. סוכני מחלקת המשטרה המקומית מטרידים אותם ועוקבים אחריהם בלי סוף. ביתם עובר חיפושים וביזה כל הזמן. שו דינג-גואו וארבעת אחיו חיו בפחד מתמיד. בפברואר 2007 האם, צ'ן יו-מיי, נעצרה שוב ונשלחה למחנה עבודה בכפייה בגווי-ג'ואו. בספטמבר 2007 סוכנים מיוחדים ממשרד הביטחון המדיני עצרו את אביו שו צ'י-הואה וכלאו אותו במרכז המעצרים באי-הואה-שאן. מר שו נשפט בחשאי בבית משפט בעיר גווי-יאנג ונידון באופן בלתי חוקי לארבע שנות מאסר בכלא.

שו דינג-גואו, אחותו, ושלושת הדודנים שהתייתמו מאביהם חיו עם הסבים שלהם. פקידים ברשות המקומית גזלו בכוח וללא שום פיצוי.את אדמת המשפחה, את שדה האורז שלהם, לבנות עליו תחנת רכבת. הרשויות גם מונעות את קצבת המחיה הקטנה שמגיעה לנכדים הגדולים, כעונש על כך שהוריהם תרגלו פאלון גונג. הסבים מגדלים תירס וירקות כדי להאכיל את חמשת נכדיהם ולממן את חינוכם.

בכל פעם שהילדים רואים את חבריהם לכיתה באים עם ההורים, הם מרגישים ותר ויותר בחסרונם של הוריהם ובוכים בחשאי. לאנשים שהתעניינו הם סיפרו "אנחנו חושבים עליהם אפילו בחלומות".

שו דינג-גואו היה ילד טוב בעיני שכניו, חבריו ומוריו. אחרי שסיים את בית הספר הוא לא הלך לשחק כמו חבריו. הוא מיהר הביתה לגמור את שיעורי הבית שלו. אם הסבים עדיין עבדו בשדות הוא היה מבשל קודם כל אורז ולאחר מכן היה אוסף ירקות מהגינה בסל ומכין מהם ארוחה. בבית הספר היה ידוע שבשעה שלחבריו לא היה כסף לקנות אוכל, הוא לא היה מהסס לתת להם את הכסף שקיבל לארוחת צהריים מסבתא שלו. הוא היה מעדיף לרעוב בעצמו. לפעמים סבתו נתנה לו דמי כיס גדולים יותר והוא השתמש בכסף לעזור לילדים עניים ממנו.

מותו של שו שבר את לבם של כל מכריו. סבו של שו איבד את זכרונו לאחר ששוטרים הכניסו למזונו סמים הורסי עצבים בשעה שהלך לראות את גופת בנו שהוכה למוות (דודו של שו). אולם הוא זוכר ששו מת, ולעתים קרובות בוכה בהביטו בתמונותיו.

---